רוחות השינוי בעולם המוסיקה, שהגיעו בסוף שנות ה-60 גם לישראל, דחפו את בני אמדורסקי, זמר (כסולן ועם הדודאים ושלישיית גשר הירקון) ומפיק (בין השאר הוא הפיק לאריק איינשטיין), להקים הרכב שיישמע דומה יותר לפופ שנשמע בחו"ל ובעיקר לביטלס.

ב-1969 הקים אמדורסקי שלישייה ששמה שילב "שלושה ששרים" ו"קלושרים" (קבצנים). השלישייה כללה אותו ואת שני יוצאי להקת הנח"ל חנן יובל ושלום חנוך. לשלושת החברים הייתה הקמתה של השלישייה הזדמנות לפתיחת שלב חדש בקריירה. לאמדורסקי שימשה הלהקה התחברות לכוחות צעירים ויצירתיים, ולשני הצעירים הייתה זו הזדמנות לשיר מחוץ למסגרת הצבאית אך עדיין ללא האחריות של קריירת סולו.

אלבום והצלחה

זמן קצר לאחר הקמתם הקליטו השלושרים בעיבוד כוכב העיבודים החדשניים של התקופה, מישה סגל, אלבום, שיצא באוגוסט 1969. שלום חנוך היה המלחין העיקרי באלבום, שכלל שירים כ"מי מפחד מגברת לוין", "איפה נטשה ופייר", "צרות טובות", "ציף ציף מעל הרציף" ועוד. אחד השירים באלבום היה "אשה חסידה היתה" (מ' יורם טהרלב), אשר נפסל לשידור ברדיו בשל הטקסט הנועז שלו.

בין נגני האלבום, שלא הוזכרו על העטיפה, היו אהרל'ה קמינסקי בתופים, אלי מגן בבס וגיטריסט צעיר ומוכשר מלהקת הנח"ל, דני סנדרסון, שהפתיע בנגינת גיטרה חשמלית משובחת, במיוחד בקטע הכי רוקי באלבום, "מי אם לא אלוהים".

שירי השלושרים שילבו סגנונות וטעמים: אסטה-אסטה נוסח להקות צבאיות, מוסיקה חסידית, בלדות, קאנטרי ישראלי ופופ-רוק ביטלסי. ההרמוניות הקוליות היפות, השירים החביבים, השירה התמימה והחמה והעיבודים המעודכנים של סגל יצרו אלבום שנשמע מקורי, רענן ומאוד ישראלי על אף ההשפעות הברורות של החיפושיות והאמהות והאבות.

האלבום זכה להצלחה גדולה וכך גם הופעות השלישייה, שנמשכו יותר משנה. לשלום חנוך הייתה זו תקופה אינטנסיבית במיוחד, שכן לצד הופעותיו עם השלושרים הוא היה מעורב ביצירת הסרט "שבלול" והאלבומים שבלול ופלסטלינה עם אריק איינשטיין.

סוף ימי הלהקה

בראשית 1970 הפתיעו השלושרים את מעריציהם כשהשתתפו ב"פסטיבל הזמר החסידי" הראשון בו שרו את "והאר עיניו" של ר' שלמה קרליבך.

באוגוסט 1970 החלו השלושרים להכין שירים לאלבומם השני. הם הקליטו בליווי להקת הצ'רצ'ילים ארבעה שירים, אך לא השלימו אלבום כיוון שחנוך עזב את הלהקה ונסע לחפש את מזלו באנגליה.

השירים שהוקלטו יצאו בסוף השנה בשני תקליטונים, באחד "היושבת בשורה הראשונה" (מ' ול' חנוך), שהוקלט כאילו בהופעה חיה וכלל את הפתיחה המפורסמת "זה לא היא ולא הוא זה הא", ובצד ב' אחד המעניינים בשירי הלהקה, סולו של אמדורסקי ב"פגישה לאין קץ" (מ' נתן אלתרמן, ל' נעמי שמר). השיר הוקלט עם טעות בהגייה ואי-התאמה בין השירה והליווי והושמע רק מעט בתוכניות רדיו. התקליטון השני כלל את "זה לא יכול להיות", בו שרו חברי הלהקה בהומור זה על זה, ובצד ב' לחן מורכב ומוזר של דני סנדרסון, שגם ניגן בהקלטה סולו גיטרה מבריק, "תסתכל אלוהים ותראה".(מ' יורם טהרלב)

בגרסת הקומפקט של אלבום השלושרים צורף לשירי האלבום השיר "היושבת בשורה הראשונה".

בחזרה לעבר

ב-1991 יצרו חנן יובל, בני אמדורסקי וישראל גוריון מופע נוסטלגי, ששיריו גם יצאו באלבום, והורכב משירי שלישיית גשר הירקון והשלושרים: שלושרים על גשר הירקון. הם גם הקליטו בתחילת 1992 שיר בשם "שיר ישראלי חדש"'.

שנתיים לאחר מכן, בתוכנית טלוויזיה מיוחדת שהוקדשה לבני אמדורסקי חודשים ספורים לפני מותו, התאחדו השלושרים המקוריים לביצוע שירים אחדים.