דיסקוגרפיה: חנן יובל

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

חנן יובל הוא אחד הזמרים והמלחינים הישראלים הראשונים שיצרו שילוב אישי בין פולק (מוסיקה עממית) ורוק ישראלי בחיבור ייחודי בין המסורתי והחדש. הוא ממשיך לעשות זאת בעקביות, בדרך מקורית ומיוחדת כמעט רק לו, עם קול מאוד שונה ומלא הבעה. בתחילת דרכו היה יובל איש של הרכבים, וגם כשכבר פיתח קריירת סולו מרשימה המשיך תמיד גם לשתף פעולה עם זמרים אחרים.

התחלת קריירת סולו - שנות ה-70

יובל נולד בקיבוץ משמרות וגדל שם ובפרדס חנה באווירה מוסיקלית (עם חברים כשלום חנוך ומאיר אריאל). הוא שר מגיל צעיר, בין השאר בלהקת המשמרון בקיבוץ, אך החל למשוך תשומת לב כזמר רק אחרי ששירת בלהקת הנח"ל (1965-1966) ובשלישיית יואל דן (1967-1968) ואחרי שהצטרף ב-1969 לאחד מ"הרכבי הצמרת" של המוסיקה הישראלית: השלושרים, עם שלום חנוך ובני אמדורסקי. הוא שר סולו ב"צרות טובות" וקולות בשאר השירים.

ב-1970, בסוף ימי השלושרים, היה יובל בין מקימי להקת כיף התקווה הטובה עם זוהר לוי, ג'וזי כץ, אלי מגן ושלמה מזרחי. יובל שר וניגן בגיטרה בלהקה שהקליטה שירים אחדים אך לא השלימה אלבום ולא הופיעה. בסוף אותה שנה הצטרף יובל לצמד קובי רכט וקובי אשרת להרכב ששילב פופ ישראלי והשפעות פסיכדליה, שובבי ציון. יובל השתתף עם רכט בהלחנת השיר "כישוף רחוק" (מ' עלי מוהר) והביא ללהקה שני שירים שהלחין שלום חנוך למילים של מאיר אריאל, "נגה" ו"היי אשה". הוא הופיע עם השלישייה עד התפרקותה בסוף 1971.

בראשית 1972 הקליט יובל שיר ראשון כסולן במסגרת "פסטיבל הזמר הסטודנטיאלי". הוא שר את אחד הלחנים המוקלטים הראשונים של שם-טוב לוי ל"אחרי הבתים אחרי השדות" (מ' אילן גולדהירש). השיר יצא בתקליטון של הפסטיבל ונעלם. ליובל זה לא ממש הפריע כיוון שבאותה תקופה הוא לא רצה, או לפחות לא היה בטוח שהוא רוצה, להיות זמר סולן.

ובכל זאת, בעידודם של שלמה ארצי ומפיקו מיכאל תפוח, החל יובל באמצע 1972 לעשות ניסיונות רציניים ראשונים כזמר סולן כשהקליט את לחניו המעניינים לשני שירים של יהודה עמיחי: "בטרם" ו"שנינו ביחד וכל אחד לחוד". בראשית 1973 הגיעו לרדיו שירים נוספים של יובל, "טוב שלא הלכת" ו"תפילת הצבעים", אך למרות התגובות הטובות לשיריו התעכבה השלמת אלבום הבכורה שלו ויובל העדיף להמשיך להשתתף בהפקות שונות כחבר הרכב.

יחד עם ירדנה ארזי, אפרים שמיר ושלישיית אף אוזן גרון הוא שר בפסטיבל הזמר 1973 את אחד השירים המורכבים ביותר שנוצרו שם, "ליל חניה" (מ' נתן אלתרמן, ל' יאיר רוזנבלום).

עם שלמה ארצי הוא הקליט, לכבוד חצי היובל למדינה, תקליטון ובו לחנו של ארצי ל"ציונות בלי מרכאות".

הוא שר גם בתקליט משירי זאב ז'בוטינסקי (עם ארצי, רבקה זוהר והאחים והאחיות) את לחניו לשירו של ז'בוטינסקי "שיר אל על" ותרגומו של ז'בוטינסקי ל"הדוכסת אל-תגיע".

באמצע 1974 יצא אלבום הבכורה של יובל, שכלל מבחר מהקלטותיו עד אז. פרט ל"סוזאן" של לאונרד כהן (שתירגמה נעמי שמר) ו"טוב שלא הלכת" שהלחין נפתלי אלטר, יובל הלחין ועיבד את כל השירים, ביניהם "אתם זוכרים את השירים" (מ' יהונתן גפן), "על ענן 26" (מ' יאיר שרגאי) ועוד. עיבודיו שילבו גישה עממית - אקוסטית והשפעות רוק בהן התבטאו נגני הליווי, להקת הג'אז-רוק הפלטינה, להקתו של ארצי גברת תפוח וגם יצחק קלפטר בגיטרה. בשיר "אני רואה אותנו כבר זקנים" הייתה אפילו ציטטה משירם של האבנים המתגלגלות: "Satisfaction"...

בסוף אותה שנה היה יובל מעורב בהפקה נוספת כחבר בהרכב. יחד עם דורית ראובני ודני כץ הוא הלחין, שר וניגן ב"ערב שירי המשוררת רחל" וגם עיבד והדריך מוסיקלית את המופע והתקליט שתיעד אותו. בין שירי הערב בלטו "הוי ארצי", "אשתו", "שבת", "האתה הוא הקץ" והלהיט של המופע, "פגישה חצי פגישה".

ב-1975 הקליט יובל כסולן את "שיר ערש" ו"עצרו בחצי הדרך" ובדואט עם ג'וזי כץ את השיר "אראלה". הוא גם השתתף באלבום משירי תנועות הנוער שהיה מחלוצי הסגנון בארץ.

שילוב הפולק-רוק נמשך גם בתקליטו השני של יובל, עוצם עיניים ושר, שיצא ב-1976 בהפקת חנן יובל ויאיר שרגאי. יובל הלחין ועיבד את רוב שירי האלבום בעיקר למילים של אבי כהן (חלק מהעיבודים עם שרגאי), ביניהם "אל תחכי אל תשחקי", "עוצם עיניים ושר" ו"סלואו תחילת שנות ה-60" (מ' כהן), "מה יהיה בסופנו" (מ' לאה גולדברג) ו"הבלדה על אהרון דוד" (מ' יהונתן גפן). אלדד שרים עיבד את "גן מאיר בתל אביב" (מ' נתן אלתרמן) ואבנר קנר עיבד את השירים היותר "קלאסיים" בתקליט, ביניהם "אנשים זרים בבית" (מ' אהוד מנור, ל' נפתלי אלטר) ו"ניגון שלדי קוצים" (מ' חיים חפר). האלבום הסתיים באחד משיריו היפים ביותר והפחות מוכרים של יובל, "שיר אחרון" (מ' אבי כהן). בעקבות הוצאת האלבום יצא יובל במופע סולו ראשון "עוצם עיניים ושר".

ב-1977 יצא אלבומו השלישי, אתם זוכרים את השירים, ובו חידושים לשירים ששר בעבר, ביניהם שירים של שלום חנוך ומאיר אריאל כ"אגדת דשא" ו"לילה" ששר כנער בקיבוץ, "צרות טובות" (מימי השלושרים), "נגה" (שובבי ציון), "פגישה חצי פגישה" (שירי רחל) ו"אתם זוכרים א ת השירים" (מאלבומו הראשון). לאלה צורפו שירים חדשים שהלחין כ"שיר אהבה פוליטי" (מ' יהונתן גפן), "לכל איש יש שם" (מ' זלדה) וגם חידוש ל"קאונטרי רואד" של ג'ון דנבר. יובל עיבד קולית, ולעיבודים הכליים הצטרפו אליו משה זורמן ובני נגרי.

בסוכות תשל"ז (אוקטובר 1977) השתתף יובל בפסטיבל הפופ-רוק בנואיבה שבסיני. באוגוסט 1978 הוא השתתף שוב ב"פסטיבל נביעות" ותועד באלבום הפסטיבל ב"שיר חוף" (על פי לחן אמריקאי עממי) ו"פגישה חצי פגישה".

בראשית 1979 הקליט יובל את "שיר על הגג", שהיה סנונית ראשונה מתוך מופע בשם "קרוב יותר" בליווי הרכב רוק משתנה שבו ניגנו בין השאר אבנר קליימן בבס, אודי ארוך בגיטרות, יאיר שרגאי או משה לוי בפסנתר, ובהקלטות גם מאיר ישראל בתופים. מתוך המופע יצאו בתקליטי שדרים לחניו של יובל ל"כשצלצלת רעד קולך" (מ' נתן זך) עם נורית גלרון בקולות ו"פטמה" (מ' איציק וינגרטן) שאיתו החל יובל לראשונה להתעניין בצליל מזרחי-מדברי.

ב-1979 הקליטה הטלוויזיה הישראלית תוכנית "ספשל" עם חנן יובל בהופעה ב"צוותא". הוא שר את מיטב להיטיו וגם אירח את שלום חנוך (ושר איתו את "לילה" ו"צרות טובות") ואת ג'וזי כץ (איתה שר קטע קאנטרי ואת "הבובה זהבה").

שנות ה-80

ב-1981 יובל הפיק עם דודו אלהרר את אלבומו של "האסיר המזמר" שושי באגף שבע. יובל הלחין ועיבד את כל שירי התקליט למילים שכתב אלהרר על פי סיפורו של שושי. ביניהם הפך ללהיט השיר "פסוליה". בסוף אותה שנה יצר יובל עם דודו אלהרר מופע מחאתי-חברתי (בעיקר נגד קיפוח תרבות עדות המזרח) בשם "הקוסקוס והסרפן". בהופעות הוא שר וניגן ואיתו אלהרר בשירה וליב סיגלר בגיטרה. ב-1982 יצא האלבום הקוסקוס והסרפן בהפקת דודו אלהרר ובעיבודים והפקה מוסיקלית של יאיר שרגאי וחנן יובל. יובל ואלהרר שרו בו גם שירים ישנים ומוכרים (ביניהם "יד ענוגה"), אך בעיקר שירים חדשים שהלחין יובל, ביניהם "הימים שעוד נכונו לנו" (מ' עדית פאנק), "ילד מעורב", "קרן אור באפלה" (מ' אלהרר) ו"רק שתהיה בן אדם" (מ' יהורם גאון).

עוד באותה שנה חבר יובל לאהוד מנור למופע "ימי בנימינה", והחל שיתוף פעולה יצירתי ארוך טווח בין השניים.

ב-1984 הופיע בעולם כ"שגריר תרבות" בקהילות יהודיות.

ב-1985 הקליט יובל אלבום רווי געגועים לילדותו ולארץ ישראל של פעם. האלבום, דור (כשם בנו הבכור), הורכב כולו ממילים של אהוד מנור ולחנים של חנן יובל (פרט לחידוש ל"ילד הארץ" שהלחין מישה סגל). בין הבולטים בשירי האלבום היו "דור", "ים תיכוני", "מה נשמע בבית" ובעיקר "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר". עם יובל בשירה וגיטרה אקוסטית ניגנו שרגאי וגרי אקשטיין.

באותה שנה, לכבוד יום הולדתו הארבעים, הוציא יובל את אלבומו באמצע החיים שכולו לחנים שלו למילים של מנור בעיבוד והפקה של יאיר שרגאי. בין השירים באלבום היו "אמצע החיים", "אחרת לא הייתי שר", "אני אהיה הליצן שלך" ו"מי יתגעגע".

ב-1989 הוציא יובל את האלבום כשהיונים חוזרות ובו בעיקר שירים שהלחין לזמרים אחרים אותם הקליט מחדש עם המבצעים המקוריים. בין השירים היו "הלילה הוא שירים" עם חוה אלברשטיין, "אני וסימון ומואיז הקטן" עם יוסי בנאי, "בחופשתו" עם דורית ראובני, "שהשמש תעבור עלי" עם ירדנה ארזי, "הימים שעוד נכונו לנו" עם הדודאים, "כשצלצלת רעד קולך" עם נורית גלרון ועוד. יובל גם הקליט את "שיר המעלות" (מ' תהילים, ל' יוסלה רוזנבלט).

שנות ה-90 והלאה

ב-1990 הוציא יובל אלבום בשם הכל דיבורים בעיבוד והפקה מוסיקלית של יאיר שרגאי, ובו ניסיון ללכת עוד קצת לכיוון המוסיקה המזרחית-ישראלית. יובל הלחין את רוב שירי האלבום, ביניהם את "הכל דיבורים" (בביצועו התארח חיים משה), "כמה אהבה" (על פי לחן עממי תורכי), "ים תיכוני" ו"אז יאללה" למילים של מנור, למילים של אלהרר את השירים שכתבו לשושי "הצעת עבודה", "הנהלת חשבונות" ו"פסוליה" ולמילים של יואב גינאי את "סלסולים".

ב-1991 הפיק יובל מופע ולאלבום של שירי שלישיית גשר הירקון והשלושרים, שלושרים על גשר הירקון, עם בני אמדורסקי וישראל גוריון. הם גם הקליטו בתחילת 1992 שיר בשם "שיר ישראלי חדש" (מ' עוזי בן-כנען, ל' יובל).

ב-1992 הוציא יובל את אלבומו באורות גבוהים בעיבוד והפקה מוסיקלית שלו ושל גרי אקשטיין. למעט השיר "קו אדום" (מ' ול' דני רובס) הלחין יובל את כל השירים, ביניהם "היונה הלבנה כבר זקנה" (מ' יהונתן גפן), "לפנות בוקר" (מ' מאיר ויזלטיר), "שיר ישראלי חדש" (מ' עוזי בן-כנען), "קו העוני" (מ' רוני סומק) ו"סימפוניית נישואין קטנה" (מ' מאיר אריאל) שבשירה בו השתתפה בתו של יובל שירה.

ב-1992 הוציא יובל דיסק אוסף בו סיכם עשרים שנות פעילות, חנן יובל עשרים, עם 20 ממיטב להיטיו. באותה שנה יצא גם ספר השירים שלו בהוצאת מפעלי תרבות של ההסתדרות.

ב-1993 השתתף יובל בתוכנית טלוויזיה מיוחדת שהוקדשה לבני אמדורסקי חודשים ספורים לפני מותו, בין השאר באיחוד של השלושרים המקוריים לשירים אחדים. אחרי מותו של אמדורסקי הצטרף יובל אל ישראל גוריון, יוסי חורי ואורי הרפז, להרכב שקרא לעצמו החברים של בני והופיע במופע לזכרו של אמדורסקי ובו עיבודים למיטב להיטיו.

ב-1995 מונה יובל למנהל האמנותי של פסטיבל ערד, תפקיד אותה מילא גם ב-1996.

ב-1996 ייסד יובל את פסטיבל "ימי זמר" בחולון והיה מנהלו האמנותי עד 1999.

ב-1997 יצא האלבום החברים של בני שכלל שירים של הרכבים בהם השתתף בני אמדורסקי (הדודאים, שלישיית גשר הירקון והשלושרים). יובל שר באלבום סולו את "צרות טובות" הוותיק ושיר שהלחין למילים של אמדורסקי בשם "געגועים לפריז".

כעבור שנה הוציא יובל את אלבומו זה אתה בעיבוד והפקה מוסיקלית של קורין אלאל. את כל המילים כתב אהוד מנור. אלאל הלחינה את "הקשיבי למים", ארקדי דוכין את "לבד על המרפסת", חודש לחנו של נפתלי אלטר ל"אנשים זרים בבית" (שנקרא הפעם "צריך לשמור על הבית") ובין לחניו של יובל היו "ריקוד חיי", ו"כשההצגה נגמרת".

ב-1999 הופיע יובל בהופעות אחדות עם ג'וזי כץ ועוזי חיטמן. כמו כן הוא השתתף במופע לזכרו של חברו מאיר אריאל "פתאום בלעדיו" בשיר "אגדת דשא", ומאוחר יותר הפיק מופע שלם לזכרו של אריאל במסגרת "ימי זמר בחולון".

עוד ב1999 יובל עיבד והפיק מוסיקלית את אלבומו של שייקה לוי. הוא גם הלחין חצי משירי האלבום: "רציתי לומר" ו"פתח לנו שער" (מ' יורם טהרלב), "כשהייתי" (מ' נסים אלוני), "זו אותה חלקת שדה" (מ' יעקב רוטבליט), "כבר לא חלום" (מ' חיים קינן), ו"כל המקומות" (מ' עלי מוהר).

ב-2000 היה יובל בין מפיקי המופע לזכרו של מאיר אריאל "עם הגב לים". הוא גם שר בו (במקומו של גידי גוב שחלה) את "שלל שרב" (מ' מאיר אריאל, ל' יהודה פוליקר).

ב-2001 השתתף יובל ב"פסטיבל הזמר" המתחדש, ושר עם בתו שירה את "לא הכל לא תמיד" (מ' אהוד מנור, ל' חנן יובל).

בספטמבר 2001, לאחר פטירתו של דודו דותן ז"ל, נבחר יובל לעמוד בראש איגוד אמני ישראל, אמ"י.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון