יאיר שרגאי הוא אחד מאותם מוסיקאים ישראלים שפועלים עשרות שנים מאחורי הקלעים של העשייה. כנגנים, מפיקים ומעבדים הם משפיעים מאוד על עיצוב הצליל הישראלי, מבלי לזכות בפרסום והתהילה של הזמרים.

ביוגרפיה

שרגאי בא ממוסיקת הרוק מצד אחד ועם אהבה למוסיקה הישראלית מצד שני. בחלק גדול מההפקות בהן השתתף הוא הצליח לשלב בין שתי ההשפעות האלה וליצור צליל פולק-רוק מקומי (בעיקר בעבודתו עם חנן יובל), והייתה לו השפעה גם על התפתחות הרוק שלנו (בעיקר בעבודתו עם שלמה ארצי וגרי אקשטיין).

שרגאי היה בן 12 כשהתחילו שנות ה-60 הסוערות, ולמרות שבא מבית דתי, נמשך אל הרוק'נ'רול והפופ שהגיעו ארצה מחו"ל. הוא למד לנגן בגיטרה בגיל צעיר והפך למומחה למצעדי פזמונים בארץ ובעולם.

בשנת 1964 הקים את להקת הרוחות, מראשונות להקות הקצב בישראל ואחת היחידות שהוקלטו: בסוף 1966 היא הקליטה גרסאות שלה ללהיטי התקופה.

בצבא הוא לא שירת בלהקה צבאית, אבל ביחידתו שר בצוות הווי מאולתר עם יוסי ליטני (אח של דני ליטני) ואחרים. בסוף 1969, אחרי שהשתחרר, הופיע כשנתיים כמלווה של תיקי דיין (ששרה איתו קודם לכן גם בלהקת הרוחות). בראשית 1972 הוא הקים צמד עם חנן יובל והיה בין אלה שדחפו את יובל לכתוב שירים. הוא גם השתתף בהקלטות הסולו הראשונות של יובל וכתב מילים לשיר אחד באלבום הבכורה שלו, "על ענן 26" (ל' יובל). באותה שנה הוא עיבד חלק משירי אלבומו של שלמה ארצי פתאום אחר ימים רבים, ניגן בהקלטות בגיטרה אקוסטית ושר קולות.

ב-1973 הצטרף שרגאי ללהקת גברת תפוח של ארצי, שהגיעה לביטוי מלא באמצע 1974 באלבומו של ארצי לכל החברים מהמסע מים אל ים. שרגאי הלחין מילים של ארצי ל"בארץ ישראל", "Love לאהבה" ו"אחד ועוד אחד ועוד אחד", השתתף בעיבודים, שר קולות וניגן בגיטרה. גברת תפוח המשיכה להקליט עם ארצי עוד שנים אחדות, אך ללא שרגאי.

את תקליטו של חנן יובל עוצם עיניים ושר, שיצא ב-1976, שרגאי הפיק מוסיקלית עם יובל, והוא גם עיבד חלק מהשירים. באותה שנה הוא ניגן בגיטרה באלבומו של שלמה ארצי יש לי אשה ילדה ולמברטה ואני גר בתל אביב, ובשנה שלאחר מכן השתתף שרגאי באלבומו של גרי אקשטיין מחזור א' תשל"ז בקולות רקע.

ב-1978 היה שרגאי שותף בכיר ורב השפעה באלבום ששינה את הקריירה של ארצי והחל את הנסיקה שלו: גבר הולך לאיבוד. הוא עיבד והפיק את האלבום, וחידש את הצליל של ארצי כשהביא להקלטות את חבריו מלהקות הקצב, יוסי מנחם בבס, משה לוי בקלידים, שלמה חממי בתופים ואקשטיין בגיטרות. ב-1979 הוא השתתף בעיבוד והפקה של האלבום של ארצי דרכים.

באותה שנה הוא עיבד והפיק מוסיקלית וגם ניגן בפסנתר וכלי הקשה במופע "קרוב יותר" של יובל. הוא עיבד חלק משירי אלבום הבכורה של אריק סיני וכתב מילים ללהיט "מסתובב ושר" (ל' אקשטיין). ל"ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל ב-1980 עיבד שרגאי את "1 בינואר, לילה" (מ' אבות ישורון), אותו הלחין ושר יובל.

ב-1980 הצטרף שרגאי כזמר וגיטריסט ללהקת סתיו עם אקשטיין בגיטרות ושירה, מוטי דיכנה בבס ושירה, חממי בתופים ושירה ודריו מלכי בקלידים ושירה. הלהקה הופיעה עם חומר מקורי, בעיקר של אקשטיין, ומעט קטעי רוק ובלוז מחו"ל.

ב-1981 שרגאי השתתף בעיבוד שירי אלבומו של ארצי חצות. כעבור שנה הוא עיבד והפיק מוסיקלית את אלבומו של יובל הקוסקוס והסרפן וקיבל קרדיט של "מנהל מוסיקלי" באלבומו של ארצי מקום. הוא גם עיבד את שירה של נעמי שמר "עצוב למות באמצע התמוז" ששרה נורית גלרון.

ב-1985 שרגאי עיבד והפיק מוסיקלית את האלבום דור של יובל. הוא גם ניגן (עם אקשטיין) את כל הליווי המוסיקלי ושר קולות רקע. הוא עיבד ללהקת פיקוד דרום את השירים "לדרום" ו"ארץ סיני".

ב-1987 שרגאי עיבד והפיק את אלבומו של יובל באמצע החיים ואת אלבום הבכורה של הזמרת אסתי כץ. לפסטיבל הזמר אותה שנה הוא עיבד ליובל את שירו "מי יתגעגע".

ב-1990 שרגאי כתב והלחין את השיר "בלוז ים המלח" ששרו מרגלית צנעני ואקשטיין לפסטיבל הבלוז בים המלח. הוא עיבד והפיק מוסיקלית את האלבום הכל דיבורים של יובל והפיק בפועל את הדיסק הסיקסטיז של להקת הסיקסטיז.

בשנות ה-90 המשיך שרגאי להפיק ולעבד לזמרים שונים ולחבורות זמר. הוא גם היה בין המנהלים האמנותיים של פסטיבל ערד ופסטיבלים נוספים (ימי זמר בחולון ועוד).