דרכו האמנותית של יואל לרנר, אחד הקולות היפים במוסיקה הישראלית, רצופה ניסיונות מוסיקליים מעניינים, התחלות של קריירה עצמאית שלא היה להן המשך ובעיקר תחושה שהוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה בתחום: אחרי יותר מ-25 שנים שבהן הוא כותב, מלחין ובעיקר שר, לרנר טרם הוציא אלבום משיריו.

ביוגרפיה

לרנר התחיל את דרכו המקצועית באמצע שנות ה-70 בצוות הווי הנדסה עם יהודית רביץ וקורין אלאל, בו עיבד ב-1976 שיר ראשון, "שיר שלושת הגשרים", ואחר כך בצוות הווי פיקוד מרכז, בו היה סולן בלהיט "שומר החומות".

ב-1977, עם שחרורו, החל לרנר להשתתף בהפקות איכותיות שונות (בעיקר עם אבנר קנר), ונראה היה שהוא עומד לפרוץ בקריירת סולו. מאוחר יותר התברר שכיוונו היה שונה, והוא הירבה להשתתף בהרכבים ולשיר בהקלטות מיוחדות (ג'ינגלים, דיבובים וכד') ולא הקליט אלבום סולו. בין הקלטותיו בסוף שנות ה-70 היו קטע פנקי (Funky) ג'אז-רוק מהפכני בשם "ברידג'", אותו הלחין ועיבד קנר ושיצא ב-1977, ושיר סולו יפהפה בשם "שיר מרזבים", שיצא ב-1978. ב-1979 הוא השתתף במופע "מחר אזיל דמעה" עם יהונתן גפן ואסתר שמיר, בו שר בין השאר את "מחר אזיל דמעה", "עד איזה גיל", "לכו ותגנבו" ו"שיר אהבה", בתקליט משירי יהודה אטלס שהלחין קנר והילד הזה הוא אני ועוד.

ב-1980 הפך לרנר לזמר קולות רקע מבוקש בהקלטות רבות, ביניהן עם קנר, מוטי דיכנה, שלום חנוך, אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב. הוא גם הלחין שירים אחדים, בעיקר לפסטיבל הילדים, ביניהם "שיר ערש" (מ' תמר אדר) ששר דויד ברוזה ו"מה ההבדל" (מ' ירון לונדון) ששרה נורית גלרון.

ב-1981 הצטרף לרנר למזי כהן וקנר להקלטת פרמיירה, בהפקת קנר וירוסלב יעקובוביץ'. רוב המוסיקה בפרמיירה הייתה של קנר, ולרנר כתב והלחין רק שיר אחד, "בוקר אפור", אך בלט בשירה ברבים משירי האלבום, ביניהם "חמש בבוקר עוזבת", "אנ'לא יודע מה קורה לי" ו"אם זו אהבה".

ב-1984 לרנר הקליט שיר שכתב (מ' עם שפי ישי), הלחין ועיבד, "במחשבה שנייה". באותה שנה הוא הצטרף ללהקת שפה משותפת עם דיכנה בשירה ובס, אילן וירצברג בשירה וגיטרה, ישי בשירה וקלידים ושלמה חממי בשירה ותופים. הלהקה ביצעה בעיקר חומר מקורי ומעט עיבודים ללהיטים מוכרים משנות ה-60 ולא זכתה לתשומת לב רבה. עובדה זו שיכנעה את לרנר, דיכנה וחממי להתרכז בשירים מוכרים, בעיקר משנות ה-60, וכך נולדה להקת הסיקסטיז, כשאל השלושה מצטרפים מדי פעם גיטריסטים שונים, ביניהם גרי אקשטיין, אלי נחום, גיורא קנת, שלמה מזרחי, חיים רומנו, איציק בדר ואחרים.

מאז הצטרפותו לסיקסטיז לרנר ממעט לפעול כמוסיקאי עצמאי, לפחות לא בהקלטות. מדי פעם הוא משתתף ככותב או כמבצע בהפקות שונות.

ב-1990 הוציאה הסיקסטיז אלבום של ביצועיה לשירי שנות ה-60. לרנר שר, ניגן בקלידים וגיטרות והיה אחראי לעיבודים. הוא גם כתב גרסה עברית ל"Friday On My Mind", שהפך ל"יום שישי קם לתחייה".

ב-1991 הופיעו לרנר ודיכנה בקדם אירוויזיון כאממא (פרודיה על אבבא) עם שיר שכתבו יחד ועיבד קובי אשרת, "פרימדונה".

ב-1999 הגשים לרנר חלום ילדות כשהופיע במופע ההצדעה לשירי הביטלס עם התזמורת הפילהרמונית בניצוח ג'ורג' מרטין.