יזהר אשדות הפך כוכב-רוק בגיל צעיר יחסית, עוד בסוף שירותו הצבאי (כמנהיג להקת תיסלם), אך הגיע להוצאת אלבומו הראשון כסולן רק יותר מעשר שנים מאוחר יותר. שכן, למרות שהוא הצליח גם כזמר, העדיף אשדות לפתח את יכולותיו כגיטריסט, קלידן ומלחין ובעיקר כמעבד ומפיק מוסיקלי. רק אחרי שהוא הצליח מאד בתחומים אלה, והפך מוסיקאי מקצוען ששולט בכל צדדי ההפקה (כולל הצד הטכני-אולפני) התפנה אשדות גם לקריירה שלו כזמר.

ביוגרפיה

אשדות נולד בירושלים ב-1958 וחלק גדול מילדותו שהה בחו"ל עם אביו, שהיה בשליחויות שונות. כילד חלם להיות טייס ולא מוסיקאי, אך בגיל אחת עשרה גילה את המוסיקה. הוא הקשיב באדיקות למצעדי פזמונים, קנה מגזינים של פופ וגם התחיל ללמוד לנגן בגיטרה. מכסף שקיבל לבר המצווה קנה גיטרה חשמלית והקים בבית הספר את להקתו הראשונה: הכלבים האדומים.

בגיל 14 וחצי נסע עם משפחתו ליוון ולהולנד, שהיו אז מעודכנות מוסיקלית יותר מישראל. הוא ניגן שם ונחשף ללהקות ותקליטים בזמן אמת, מה שהפך אותו למומחה בתחום הפופ-רוק.

בחופשת מולדת, כשהיה בן 15 וחצי, הקליט אשדות שיר ראשון באנגלית: "Isolated". שנתיים לאחר מכן הקליט בהולנד שיר שהלחין למילים של ראובן מירן: "Down The Road".

ב-1977 התגייס אשדות לגלי צה"ל כעורך מוסיקלי. במקביל המשיך לעבוד על המוסיקה שלו והקליט באולפן "קוליפון" ביפו גרסה בעברית ל"Down The Road", שהפך ל"מאומה לא קרה". בהאזנה לשיר באולפן גלי צה"ל הוא פגש את הטכנאי יאיר ניצני, שהתגלה גם כמוסיקאי. השניים נדלקו מיד זה על זה והפכו לחברים ולשותפים מוסיקליים. באותה שנה פגש אשדות גם את דני בסן, שהגיע לגלי צה"ל כדי להקליט שירים עם רביעיית הזמר של חיל האויר. השניים התיידדו והקימו חברה להשמעת דיסקו במסיבות. גם לטכנאים יאיר ניצני ויואב גרא הייתה חברה דומה, וכשאשדות וניצני כתבו שיר משעשע על עיסוקם זה: "לא רוצה עוד דיסקו, אני כבר לא יכול, תנו לי תנו לי רוק'נ'רול", נוצר הגרעין ממנו צמחה להקת תיסלם. אשדות הנהיג את תיסלם עד התפרקותה בשנת 1983, תחילה גם כזמר הראשי (בגרסה האנגלית של השירים), ואחר כך ככוח מרכזי בהלחנה ובהפקה.

כבר בראשית ימי תיסלם (1979 - 1980) התעניין אשדות גם בנושא ההפקה המוסיקלית על כל היבטיה. עם ניצני הוא הפיק, לראשונה, שני שירים למני בגר: "הלילה לבד" ו"אמא יש לי להקה".

בסוף ימי תיסלם החל אשדות להיכנס לתחום הזה ביתר רצינות (והתעניינותו זו הייתה אחד הגורמים לפירוק הלהקה).

ב-1983הוא הלחין ועיבד לאסתר שמיר את להיטה "קלף חזק" (מ' אסתר שמיר), ובסוף השנה הייתה לו הזדמנות ראשונה להפיק אלבום שלם, אלבום הבכורה של קורין אלאל. הוא גם הלחין ועיבד את להיט התקליט, "תן לי קצת ממך" (מ' יעקב גלעד), תיכנת סינטיסייזר ולין דראם, ניגן בקלידים נוספים ושר קולות בשיר שעיבד עם אלאל, "אני רוצה לעצור".

ההפקה המצליחה הראשונה של אשדות הייתה ב-1984, כשעיבד והפיק מוסיקלית עם משה לוי את תקליט הקאמבק של בועז שרעבי, אצלי הכל בסדר, עם "אצלי הכל בסדר", "את לי לילה", "אהבה לבנת כנף" ועוד. בהקלטות האלבום אשדות שר, תיכנת תופים וניגן בגיטרות וקלידים. את האלבום הפיק יאיר ניצני, שחזר לשתף פעולה עם אשדות אחרי התחושות הרעות של סוף ימי תיסלם. השניים חזרו להיות שותפים יצירתיים ומאז הפיקו יחד הפקות רבות ומגוונות.

ב-1984 הפיק אשדות למני בגר את "שיר השחרור" ו"אין לי זמן" (מ' ול' בגר), שפתיחתו שימשה אחר כך גם ג'ינגל לרשת ג'. לעפרה חזה הוא הפיק שתי גרסאות ל"גלבי" (מ' ול' אהרון עמרם, ע' בני נגרי) וגם ניגן בגרסאות שבושלו והופקו עם הטכנאי יואב גרא ויצאו בתקליטון.

הוא הלחין ועיבד לנורית גלרון את "הבוקר שלמחרת" (מ' רמי דיצני) וגם ניגן בגיטרה וכלי הקשה. עם יובל בנאי הכין אשדות סקיצות לשני שירים שלא הוקלטו. אחד מהם הפך ל"אנחנו שניים". בפסקול סרטו של אבי נשר "זעם ותהילה", שהלחין רמי קלינשטיין, היה אשדות שותף בעיבוד ובהפקה המוסיקלית.

באמצע 1985 יצא תקליט פסקול סרטו של אבי נשר "שוברים". אשדות, ששיחק בסרט, הלחין ועיבד את הפסקול (פרט ל"שירו של שפשף", אותו רק עיבד), וניתן היה לזהות בו את סגנונו המיוחד, בו שילב מכונות תופים, קלידים וגיטרות "חיות". אשדות שר סולו ב"הנה הגעתי" (מ' דני דותן), עם גלי עטרי את "איך לאהוב אותך" (מ' חנה גולדברג), עם סי היימן את "זהב טהור" (מ' דותן) ואת "שוברים" (מ' היימן ואבי נשר) ועם עטרי, היימן, אריק סיני, נתן דטנר, מאיר בנאי ושאר משתתפי הסרט את "אהבה הלילה" (מ' יאיר ניצני). אשדות הלחין גם את "שרון" ששר דני דותן, "אני אוהב אותי" ששר אריק סיני, "תינוקת בוכה" ששרה גלי עטרי, ו"סיפוק" ששרו נתן דטנר ודפנה ארמוני (ובו קטע הראפ הראשון שהוקלט בעברית). בהקלטת הפסקול ניגן אשדות את רוב הפלייבקים כנגן גיטרה וקלידים ומתכנת תופים. בחלק מהקטעים הצטרפו אליו מיקי שביב בבס ומשה לוי בפסנתר או אורגן, מאיר בנאי בגיטרה אקוסטית ומזי כהן, גלי עטרי, ורד גוראל ואלימור זילברמן בקולות רקע. בעבודה על הסרט הכיר אשדות את אלונה קמחי, שהפכה מאוחר יותר לבת זוגו ליצירה ולחיים.

לתחרות לקראת אירוויזיון אותה שנה עיבד אשדות עם קורין אלאל את השיר שהלחינה ושרה, "בכל יום". ללהק ה מקומית (קובי אייזנמן ורן עפרון) הוא הפיק את "ורוד זה לא רק צבע" (מ' מושון בן-נון, ל' קובי אייזנמן) ו"האור הוא קצה השמש" (מ' ול' רן עפרון). לאילון קרני הפיק אשדות את "בסדר" (מ' ול' אילון קרני), ולמיקי רבינוביץ עיבד והפיק את "תני עוד רגע" (מ' ול' רבינוביץ) וניגן בגיטרות וסינטיסייזרים.

אשדות תיכנת ליווי אלקטרוני ממוחשב עם ננסי ברנדס למופע "קיץ אלקטרוני" של צביקה פיק. פיק גם השתמש בו כעבור חמש שנים כפלייבק בדיסק שלו מיטב הלהיטים.

עם רמי קלינשטיין הפיק אשדות את השיר "אפרטהייד", ששרו ריטה וקרן ברק, אך ההקלטה נגנזה. הוא גם עיבד והפיק שירים אחדים לשלמה ארצי בתקליטו לילה לא שקט, ביניהם "שדות של אירוסים", אך ארצי גנז את הגרסאות האלה והקליט את השירים מחדש בעיבוד של רביב גזית. בשנת 1986 הפיצה "הד ארצי" בטעות מאות בודדות של קסטות ובהן השירים בגרסאות שהפיק אשדות.

בסוף אותה שנה בישל אשדות את דני בסן, אלבום הבכורה של דני בסן, בו הלחין את "ככלות הקול והתמונה" (מ' יעקב רוטבליט).

ב-1986 אשדות עיבד והפיק מוסיקלית את תקליטה של עפרה חזה ימים נשברים. הוא גם הלחין עם חזה את השיר "הכאב הזה" (מ' חזה), שר קולות וניגן את רוב הליווי בשיריה: תיכנת וניגן בתופים ומחשבים, קלידים וגיטרות. הוא גם עיבד והפיק את שירי המופע של חזה "ימים נשברים".

לפסטיגל הלחין ועיבד את שירו של "האשם תמיד" (יאיר ניצני) "אני השדרן" (מ' ניצני). באותה שנה בישל אשדות גם את תקליטה של קורין אלאל פירות אסורים, וב-1987 הוא הפיק מיקס בתקליט שעשועי כאילו של אלון אולארצ'יק.

ב-1987 הוא גם הפיק מוסיקלית את סוד, אלבום הבכורה של אדם. הוא עיבד והלחין שבעה מתשעת שירי האלבום: "הכרזת מלחמה", "נוסע רחוק", "זריחה על המדבר", "לא נרדם", "סוד", "תמונות" ו"ימים ברקיע" (מ' אלונה קמחי). אשדות גם ניגן בכל הכלים: קלידים, כלי הקשה וגיטרות. התוצאה הייתה תקליט עמוס להיטים ומכירות מפתיעות של יותר מ-45,000 עותקים.

בראשית 1988 הפיקו אשדות וניצני רמיקס ל"אם ננעלו" של עפרה חזה (כולל תוספות שירה שלה באנגלית). השיר יצא בתקליטון באירופה זמן קצר אחרי שסמפול גרסתו המקורית הופיע בלהיט של אריק בי. אנד רקים עם קולד קאט. גרסתם של ניצני ואשדות הפכה ללהיט ענק, ועד סוף השנה היא נמכרה ביותר משני מיליון עותקים.

הצלחת התקליטון גרמה לחברת התקליטים "טלדק" לעצור הפקת תקליט של עפרה חזה (שעובד והופק על ידי וואלי בריל), לצרף אליו את "אם ננעלו" ולתת לאשדות לסיים במהירות את הפקת התקליט. וכך כלל אלבומה הבינלאומי של חזה, Shaday, שלושה שירים בהפקה המקורית, וכל השאר היו שירים שהפיק מחדש אשדות, כשהוא משאיר מההקלטות מחו"ל רק את שירתה של חזה, ומוסיף את נגינתו בבס, גיטרות, קלידים ותופים עם מעט נגנים נוספים. האלבום כלל גם את לחנו של אשדות ל"My Aching Heart" (תרגום ל"הכאב הזה"), ושירים בעברית, ערבית ואנגלית שהלחין בצלאל אלוני. לאלה צורפו המיקסים של "אם ננעלו" ו"גלבי". עד סוף 1988 נמכר האלבום באירופה בלמעלה ממיליון עותקים. בארה"ב נמכר התקליטון ב- 100,000 עותקים והאלבום ב-40,000. כך היה אשדות אחראי לאחד משני התקליטים הכוללים שירה בעברית המצליחים ביותר בהיסטוריה (כשהשני הוא "הללויה" של גלי עטרי וחלב ודבש.

בפסטיגל 1987 שר אדם שיר שאשדות הלחין ועיבד: "לא לוקח בקלות" (מ' אלונה קמחי).

בסוף 1987 אשדות הפיק מוסיקלית את ההופעה של סי היימן ולהקה מקומית. הוא גם עיבד את השירים עם חברי הלהקה: סי היימן בשירה, פסנתר ומפוחית, רן עפרון בקלידים, צוף פילוסוף בבס, מישל עמר בתופים וקובי אייזנמן בגיטרות.

ביולי 1988 הוקלטו שתי הופעות של סי היימן ולהקה מקומית ב"צוותא" תל אביב, וזמן קצר לאחר מכן יצא התקליט השני, ובו חידושים ל"כמו צמח בר" (מ' רחל שפירא, ל' נחום היימן) ו"שחק אותה" (מ' ול' שלום חנוך) ושירים מקוריים של סי היימן, ביניהם "עולם תעשייתי", "משוטטת", "יורים ובוכים", "בוא נבכה אהובי" ועוד. אשדות עיבד (עם הלהקה), הפיק מוסיקלית וגם הקליט, בישל וחתך עם גיל תורן.

באותה שנה הוא גם הפיק מוסיקלית ועיבד את אלבומו של אדם מרחוק לרחוק. הוא הלחין בו את "שקיעה אחת" ו"מרחוק לרחוק" (מ' קמחי), "מכור לאהבה" (מ' אהוד מנור) ו"מצטער" (מ' רחל שפירא), שנבחר כ"שיר השנה". גם בתקליט זה ניגן אשדות ברוב הכלים, וגם כאן זו הייתה הצלחה נאה עם מכירת יותר מ30,000- עותקים. בהמשך השנה הפיק אשדות לאדם חידוש ל"ברחוב הנשמות הטהורות" של הנשמות הטהורות.

בסוף 1988 אשדות הפיק מוסיקלית את תקליט הבכורה של החברים של נטאשה. הוא גם השתתף בעיבוד שניים משירי התקליט: "שיר אחר" ו"אוגי".

ב-1989 הוא הפיק מוסיקלית את אלבומו של דני בסן הילד שבי. הוא עיבד את שירי האלבום עם רן בגנו והלחין את "הילד שבי" (מ' רחל שפירא) ו"דרכנו" (מ' יעקב רוטבליט). בהקלטות ניגן אשדות בגיטרה, ולראשונה גם בבס.

באותה שנה הקליטו יזהר אשדות, אלון אולארצ'יק וגני תמיר שירים תחת השם אזרחי העולם (World Stuff). בעיבוד והפקה מוסיקלית של אשדות ואולארצ'יק, בהפקת יאיר ניצני ועם מילים שכתבו שלושתם הם הקליטו גרסה ללחן של דני סנדרסון ל"התמנון האיטר" ולשילוב בין "היא הולכת בדרכים" של אולארצ'יק ללחן כורדי של א.א. ברגיראן, שגם השתתף בהקלטה ובמילים ל"הקונפליקט". בארץ יצאו שני הקטעים בתקליט שדרים ושולבו בתקליט האוסף רוח מזרחית. באירופה יצא תקליטון ובו "הקונפליקט" בשלוש גרסאות. הצלחתה של עפרה חזה לא חזרה על עצמה במקרה זה.

בשנה זו אשדות הפיק מוסיקלית והשתתף בעיבוד האלבום עובדים בכביש של סי היימן ולהקה מקומית. הוא גם תיכנת תופים וכלי הקשה בשירים "עובדים בכביש" ו"גראפיטי תל אביב 89", השתתף בבישול (עם הטכנאי גיל תורן) והיה אחראי על החיתוך.

בקיץ 1990 שבה תיסלם להופעות איחוד, שנמשכו בהצלחה רבה עד החורף. לרגל האיחוד והוצאת דיסק האוסף שלה, נגנו עכשיו, הקליטה הלהקה שירים חדשים בהפקתו המוסיקלית של אשדות: "פרצופה של המדינה" (מ' ניצני, ל' תיסלם), "יש לך אותי" (מ' צוף פילוסוף, ל' אשדות) וגם חידוש ל"חצבים פורחים" ובישול חדש ל"לראות אותה היום". שאר הדיסק כלל את מיטב להיטי הלהקה.

בתחילת 1991 אשדות הפיק מוסיקלית את המופע של אתי אנקרי "רואה לך בעיניים". הוא גם עיבד את שירי המופע עם להקת הליווי: רביב גזית בקלידים, מישל עמר בתופים, דרבוקה ושירה, צוף פילוסוף בבס, דרור זמיר בגיטרה ואנקרי בשירה ובונגוס. שיר אחד מתוך המופע, עיבוד והפקה של אשדות ל"Chebba" של שב חאלד, יצא בתקליט שדרים.

באותה שנה אשדות בישל את המוסיקה שהלחין רביב גזית לסרט "גמר גביע". ללהקת פורטרט הוא עיבד והפיק את השירים "הכל מבינה" ו"פתי מאמין".

ב-1992 יצא יזהר אשדות, תקליט הבכורה של אשדות, ובו שירים שהוא הלחין, עיבד והפיק מוסיקלית: "עד הפחד הבא", "דרך ארוכה" ו"מלך שלך" (מ' אשדות), "הלילות שלנו", "איש השוקולד", "דמעות של זעם ומילים", "עניין פרטי" ו"נועה של הים" (מ' אלונה קמחי), "מה תאמרי" ו"רות" (מ' שמוליק צ'יזיק) ו"דרך גבר באשה" (מ' מאיר אריאל). אשדות שר וניגן בגיטרות, קלידים, כלי הקשה ותכנות תופים. בחלק מעיבודי השירים השתתפו נגני התקליט: רביב גזית בפסנתר, פסנתר חשמלי, אורגן וקלידים נוספים, צוף פילוסוף בבס וערן פורת בתופים. עוד התארחו איקי לוי בכלי הקשה, רוני פיטרסון בגיטרות סלייד, אלון אולארצ'יק בבס, גיטרה וקלידים, אהוד נתן בחליל פאן, בוזוקי אירי ותוף בוראן, וסי היימן, גני תמיר ודני בסן בקולות.

שירי האלבום, רובם רוק מלודי קליט ומלוטש, הפכו ללהיטים גדולים. התקליט נמכר היטב והיה, בסופו של דבר, לתקליט זהב (מכירת 20,000 עותקים).

באמצע השנה יצא אשדות להופעות עם ערן פורת בתופים, צוף פילוסוף בבס ואבשי כספי בקלידים. הם ביצעו את שירי התקליט וכן מבחר מצומצם משירי תיסלם.

באותה שנה אשדות גם עיבד והפיק מוסיקלית לפורטרט את "אש מים", "כמה את יפה", "באה" ו"מכונית משומשת". לשפיות זמנית הוא עיבד והפיק מוסיקלית את השיר "פרחים לבנים". לאשר ביטנסקי הוא הפיק מוסיקלית וגם תיכנת תופים וכלי נגינה ברמיקס ללהיטו משנת 1978 "היי הני" (מ' ול' אשר ביטנסקי). מיקיאגי הקליט את לחנו ועיבודו של אשדות ל"אני והצל שלי".

לפסטיגל אשדות הלחין ועיבד את "אם אתה נופל מהגג" (מ' חנה גולדברג) ששר גידי גוב. הוא גם ניגן בגיטרה ושר קולות.

ב-1993 אשדות הפיק מוסיקלית את תקליטו של אלון אולארצ'יק תגיד לי מה אתה מרגיש. עם אוליארצ'יק וחברי להקתו, אשר פדי בתופים, אבי יפרח בבס וברק חנוך בגיטרה, הוא השתתף בעיבוד השיר "יום ללא מילים", ועם אולארצ'יק בעיבוד ל"ניו יורק", "תגיד לי מה אתה מרגיש", "דבורה", "נומה ילדי", "אבק זמרים" ו"יהיה יהיה (לך על התופים)" (בו השתתף גם במילים ובקולות). אשדות גם בישל את הקלטות האלבום באולפני "די.בי.".

באותה שנה אשדות הפיק מוסיקלית חלק משירי רדיו בלה בלה של החברים של נטאשה. הוא היה אחראי לקטעי הדאנס באלבום, אותם כתב מיכה שטרית והלחין ארקדי דוכין, ביניהם להיטים כ"עכשיו אני", "קוק בצהרים", "נרקומנים", "חדשות" ו"אני לא רוקד כשעצוב". אשדות עיבד עם דוכין, ניגן בהקלטות בס-סינטי ובישל עם הטכנאי אוהד דקל.

עוד באותה שנה אשדות הפיק מוסיקלית ועיבד רמיקס ללהיטו של שלומי שבת "אוליה" (מ' מיכה שטרית, ל' תורכי עממי). ההקלטה והעריכה נעשו ב"סטודיו של יזהר", אולפנו הפרטי החדש.

ב-1994 יצא תקליטו השני של אשדות, שנקרא, כמו הראשון, יזהר אשדות. הפעם הוא התחלק בעיבוד ובהפקה המוסיקלית עם משה לוי, שיצר איתו תקליט רוק מגוון, מרבדי קלידים ועליהם כלי קצב חזקים, גיטרות מלאות עוצמה, ושירה שהוכיחה שאשדות ממשיך להתפתח כזמר. המוסיקה נגעה ברוק אמריקאי, "גל חדש" בריטי, גוספל, מקצבים אפריקאיים ופולק אירי. אשדות הלחין את כל השירים: "הירושימה שלי", "צילו של יום קיץ", "הבלדה על..." ו"קין קין" (מ' קמחי), "בלונד" ו"לבי לעולם לא נרדם" (מ' חמי רודנר), "הגשם ירד" (מ' דן תורן), "ג'וקר פוקר" (מ' דני דותן) ו"חץ מתוך הלב" (מ' מאיר גולדברג). אשדות שר וניגן בגיטרות, בס, כלי הקשה, לופים וקלידים ואיתו השתתפו משה לוי בקלידים, פסנתר, המונד וסינטיסייזר, יוסי פיין בבס וטל ברגמן בתופים וכלי הקשה. בין האורחים היו רוני פיטרסון בגיטרה סלייד, גלעד עצמון בסקסופונים, גילי דור בגיטרות, אהוד נתן בחליל ובוזוקי אירי וגידי גוב, גודל ובן-חסד בן-ישראל, פבלו רוזנברג ומני בגר בקולות.

בינואר 1995 הוקלט מופע כמעט "אנפלאגד" של אשדות ב"הארד רוק קפה" בתל אביב. מתוך המופע הופק האלבום הופעה חיה בהארד רוק קפה ובו מבחר מלהיטיו ושירים חדשים שהלחין: "בכל פעם שאני מתאהב בך מחדש" (מ' קמחי), "התחלות" (מ' פילוסוף) וחידוש ל"יש לך אותי" של תיסלם. עם אשדות בשירה וגיטרות ניגנו צוף פילוסוף בבס, רן עפרון בקלידים וערן פורת בתופים. התארחו קורין אלאל בשירה וגיטרה בחידוש ל"תן לי קצת ממך", מישל עמר בכלי הקשה ב"צילו של יום קיץ" ו"הגשם ירד" וטל ברגמן ב"בכל פעם שאני מתאהב", שהיה היחיד באלבום שלא מתוך ההופעה. האלבום הפך להצלחה הגדולה ביותר של אשדות.

ב-1996 יצא תקליטון של אשדות ולהקתו בהופעה בראשון לציון עם השיר "בתוך לילה שלך". שלושת הקטעים בתקליטון (שנמשכו יותר מ-23 דקות) היו: "הלילות שלנו", "הירושימה שלי" וחידוש לשיר שהלחין לדני בסן, "ככלות הקול והתמונה".

במחצית השנייה של שנות ה-90 הלך האולפן של יזהר אשדות ותפס מקום של כבוד בין האולפנים החדשניים והמקצועיים ביותר בארץ. אשדות היה מעורב בהקלטה ו/או בישול של עשרות אלבומים. בחלקם הייתה לו מעורבות רבה במיוחד:

ב-1997 אשדות הפיק מוסיקלית את אלבומה של אתי אנקרי למרות ובגלל. אשדות ואנקרי עיבדו ביחד את השירים, ביניהם "עוד לא נרגע בינינו", "ככה לגמור", "האישה", "נלקח ממני סוד" ועוד. הוא גם התארח בגיטרות, קלידים, תכנות תופים וקולות.

ב-1998, באלבום הבכורה של מיכה שטרית, מסמרים ונוצות, השתתף אשדות עם ברי סחרוף בהפקה המוסיקלית, עם שטרית וסחרוף בעיבודים, וגם בהלחנת "מסמרים ונוצות", "אל ניניו" ו"מילניום". הוא גם ניגן באלבום בגיטרות, בס וקלידים, תיכנת תופים ושר קולות.

באותה שנה הוא אף חידש את "זה קורה" (מ' ול' שמוליק קראוס) לפרויקט עבודה עברית.

ב-1999 יצא אלבומו של אשדות זמן קסם. לואי להב הפיק שירה, אשדות הפיק מוסיקלית והלחין את השירים, אחד מהם עם להקתו: "למה לא" (מ' מאיר אריאל, ל' עם צוף פילוסוף, רן עפרון וערן פורת), שלושה מהם עם ברי סחרוף: "זמן קסם" (מ' שחר אריאל), "ישראליאנה" ו"שה לה לה" (מ' אלונה קמחי), והשאר לבדו: "לילה מה בל", "אור משוגע", "שירת הדולפין", "היי את", "סתיו אנגלי" ו"אוטוסטרדת הכאב" (מ' קמחי). לצד להקתו הקבועה (פילוסוף, עפרון ופורת) התארחו בהקלטות מיקי שביב, זהר פרסקו, אלון אולארצ'יק, ברי סחרוף, יהודה פוליקר, אורי מיילס, אבנר חודורוב ואחרים.ב-2000 הוציא אשדות אלבום הופעה לך עם הלב אותו היה ניתן לרכוש (לפחות בשבועות הראשונים) אך ורק דרך האתר של חברת התקליטים "NMC".

ב-2001 יצא אלבומו השני של מיכה שטרית סנטיאגו דה קובה. אשדות הפיק מוסיקלית, השתתף בהלחנת ועיבוד חלק מהשירים, וגם ניגן ושר.

אשדות הקים לייבל עצמאי, יזהר אשדות מוסיקה. האמנית הראשונה שהוחתמה בלייבל היתה רונה קינן, שהוציאה את אלבומה לנשום בספירה לאחור ב-2004. בהמשך החתים אשדות גם את פיטר רוט בלייבל.

בינואר 2005 הוציא אשדות את במרחק נגיעה מכאן, אלבום האולפן הרביעי שלו. את האלבום הקדימו שני סינגלים: שיר הנושא והשיר "אבנים", שניהם נכתבו על ידי אשדות בשיתוף יהלי סובול. במרחק נגיעה מכאן יצא לאחר שנתיים של עבודה. אשדות אמר עם צאתו כי מבין כל האלבומים שהוציא עד כה, זהו האלבום שאיתו הוא הכי שלם. האלבום כלל 10 שירים. מלבד אלה של סובול הופיעו באלבום שני שירים שכתבה אלונה קמחי והשיר "לאחת אשר בגן עדן", שכתב אדגר אלן פו ותירגמה דליה רביקוביץ'. בהקלטת האלבום השתתפו משה לוי, ששימש גם כיועץ אמנותי לאלבום, פיטר רוט וצוף פילוסוף בבס, רן עפרון בקלידים וטל ברגמן, שהגיע מארה"ב כדי לתופף באלבום.

שנת 2006 היתה שנת ההפקות של אשדות, במהלכה התרכז בהפקת אלבומיהם של נורית גלרון ("מה שהשמיים נותנים"), הראל סקעת ("הראל סקעת") ורונן קינן ("עיניים זרות"). 2007 כבר היתה שנת הסיכום של אשדות. א חרי דחייה ממושכת הוא הוציא סוף סוף את האוסף הראשון שלו - "הלילות שלנו", שהכיל 15 מלהיטיו הוותיקים, דוגמת "בכל פעם שאני מתאהב (בך מחדש)", "מה תאמרי", "צילו של יום קיץ", "זמן קסם", בתוספת שלושה שירים חדשים - "כביש לכיוון אחד", "מטעי הדובדבן של אוקראינה" (עם מוקי) ו"לאן פנינו עכשיו". הוצאת האוסף היתה עיתוי מצוין לשחרר במקביל גם את ההופעה המיתולוגית של אשדות בהארד רוק קפה, ו-DVD ההופעה, כולל בונוסים ותוספות שונות, צורף למהדורה המוגבלת של הדיסק.