יעקב נווה, זמר ויוצר בסגנון אמצע הדרך, החל את דרכו באמצע שנות ה- 80. עד כה הוא הוציא שלושה תקליטים, אלבום אוסף ודיסק משותף עם מקהלת הילדים "שורשי אבבה", שהוא מדריכה המוסיקלי.

ביוגרפיה

את שירותו הצבאי עשה נווה בלהקת גייסות השריון עד לשחרורו ב- 1973. לאחר מכן שימש כממונה מטעם משרד החינוך על פעילות התיאטרון לילדים ולנוער במחוז הדרום. רק ב- 1985 יצא אלבומו הראשון, לחם עבודה ושעשועים, בהפקתו המוסיקלית של מיקי גבריאלוב, שגם הלחין לאלבום את שיר הנושא ואת השיר "תרזה יפה". שירים נוספים שבלטו מתוכו היו השירים השקטים "ואני לבדי" ו"אותיות גדולות".

שלוש שנים מאוחר יותר יצא תקליטו השני, אהבה ממבט שני. השירים הבולטים בו היו "יונה לבנה", שהולחן על ידי ארקדי דוכין למילותיו של נווה, והשירים המתורגמים "עבודת כפיים" ו"אלני בת אלמוות".

ב- 1995 הוציא נווה את אלבומו השלישי, נשקינינא. האלבום כלל, בין היתר, את השיר "נשקיני נא", שאותו הוא שר בתחרות הקדם אירוויזיון. באותה שנה הוא החל לעבוד כמדריך מוסיקלי של מקהלת הילדים שורשי אבבה מקריית גת וגם השתתף בשירה באלבומה הראשון, שיצא בשנת 2000. הביצוע המשותף שלהם בעברית ובאמהרית לשיר "יונה לבנה" נכלל גם באלבום האוסף של נווה ואני לבדי. בנוסף לכך הוא הקליט גם גרסה משלו לשיר העם הגרוזיני "גוגולי גוגולי".

פרט לעבודתו עם מקהלת "שורשי אבבה", הדריך נווה חמש חבורות זמר נוספות של צעירים ומבוגרים, וביניהן חבורת הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן. הוא הופיע עם דודו ברק במסגרת "אמנות לעם" בשתי תוכניות שונות משיריו של ברק, "שובי בת ירושלים" ו"דרך ארץ השקד", וכן עם נתן יונתן בערב משיריו, "שירים עד כאן". עם חיים בנאי מעלה נווה מופע משותף, שנקרא "שירים וסיפורים מבית אמא". כחבר בהנהלת אמ"י (איגוד אמני ישראל) הוא היה אחד מיוזמי הרעיון לחקיקת "חוק הזמר העברי", לפני שרשת ג' החלה לשדר רק מוסיקה עברית.

בשנת 2002 הוציא נווה את זה לא מאהבה, אלבומו החמישי. יוצרים רבים תרמו לאלבום, ביניהם אהוד מנור, נתן יונתן, אריאל זילבר וגרי אקשטיין. אקשטיין, מיקי גבריאלוב ויגאל חרד, עיבדו את עשרת שירי האלבום מוסיקלית. שיר הנושא, "זה לא מאהבה", שמילותיו נכתבו על ידי שמעון אלקבץ, ליווה מסע הסברה נגד אלימות במשפחה.