דיסקוגרפיה: ירוסלב יעקובוביץ'

פעילותו של ירוסלב יעקובוביץ' במוסיקה הישראלית התחלקה לארבע תקופות עיקריות. בראשונה, בסוף שנות ה-60, היה העולה החדש מצ'כיה זר למוסיקה המקומית, וזכה להכרת מה כנגן סקסופון בלהקת הליווי של יוסי בנאי ובמופעי ג'אז. אחר כך הוא שהה בארה"ב ועשה שם קריירה מצליחה עד סוף שנות ה-70.

בפעם השנייה שיעקובוביץ' בא ארצה הייתה תרומתו שונה לגמרי: כיוון שבא מפעילות בארה"ב ולא הכיר את המקובל בארץ, הוא היה בין המשפיעים העיקריים על יצירת צליל הרוק הישראלי של התקופה כמעבד, מפיק, מלחין ונגן. התקופה הרביעית של יעקובוביץ' התחילה באמצע שנות ה-80 ונמשכת עד היום, ובה הוא חרג מפעילות בתחום הרוק והרחיב את אופקיו המוסיקליים ליצירה והפקה בכל תחומי המוסיקה הישראלית. את רוב שיריו, אגב, הוא הלחין למילים של רחל שפירא.

ההתחלה- מצ'כיה לישראל

ירוסלב יעקובוביץ' החל לנגן בחצוצרה בגיל 11 ומאוחר יותר למד לנגן בקלרינט ובסקסופון, וכשהיה בן 13 כבר ניגן בביג בנד ואהב מוסיקה קלאסית, ג'אז, פופ ורוק. בגיל 17 היה חבר בתיאטרון ששילב ג'אז והקראת שירה, ובמקביל גם הלחין קטעים אינסטרומנטליים, זכה בתחרויות והשתתף בהקלטות של תקליטי ג'אז.

בצבא הצ'כי הוא שירת בלהקת ג'אז וב-1968, אחרי הפלישה הרוסית לפראג, ערק מהצבא ונמלט לישראל. הוא גר בכפר בעמק חפר, לא ידע עברית, וחשש מאוד לעתידו כאן. למזלו, הוא פגש את מוסיקאי הג'אז סטו הכהן, שהביא אותו למועדון התל אביבי "ברברים" ונתן לו צ'אנס ראשון להופיע. יעקובוביץ' כבש את הקהל והפך לבן בית ב"ברברים" ובהפקות שונות, ביניהן עם הכהן בלהקתו של יוסי בנאי במופע שירי ברסאנס "אין אהבות שמחות".

בהופעות אלה, שנמשכו בהצלחה שנה וחצי, לימד בנאי את יעקובוביץ' עברית וסייע לו להתאקלם כאן. בזכות בנאי ומוסיקאים נוספים יעקובוביץ' השתלב יפה בהוויה הישראלית, ואמנם לא הזדהה עם המוסיקה הישראלית, אך מצא בה פרנסה נאה. הוא ניגן במופע "שלכם לשעה קלה" עם רבקה מיכאלי וגדי יגיל, השתתף בהקלטות (ביניהן ב"אני חולם על נעמי" של חדוה ודוד ובפסקול הסרט "מלכת הכביש" שהלחין דב זלצר), וגם לא שכח את הג'אז: הוא ניגן בהופעות עם תזמורתו של הכהן ובשני תקליטיה של רימונה פרנסיס.

הצלחה בארה"ב

אחרי שלוש שנים בישראל הגשים יעקובוביץ' חלום ישן ונסע לארה"ב כדי ללמוד מוסיקה בברקלי. עם תום לימודיו עבר לניו יורק, התחתן וניגן המון, בעיקר ג'אז ורית'ם-אנד-בלוז, עם ליונל המפטון, טוני בנט, ריי צ'ארלס, האחיות פוינטר, גלדיס נייט והפיפס, לינה הורן, ג'ק ג'ונס, באדי ריץ' ועוד. הוא גם ניגן בסגנונות אחרים: במחזמר "גריז", עם בט מידלר, מירוסלב ויטוס, קרלי סיימון, חמישיית ג'קסון, סמוקי רובינסון ופול סיימון. הוא מאוד הצליח כנגן, ויש רבים הסבורים שדמותו שימשה השראה ליצירתו של זוט, נגן הסקסופון של "החבובות"...

בשנת 1978 יעקובוביץ' הוחתם לחברת קולומביה והוציא שני אלבומים ששילבו ג'אז ורוק, כשהסקסופון שלו הוא הכוכב הראשי. ב-1978 יצא הראשון, Checkin' In, שהיה ברובו אינסטרומנטלי וחלק מהקטעים בו כללו גם קולות מקהלה. ירוסלב (שרק שמו הפרטי הופיע על העטיפה) הלחין ועיבד את כל הקטעים, וכן שר קולות וניגן בסקסופונים, חלילים, מיני מוג, מפוחית פה וכלי הקשה. ביחד איתו ניגנו נגני סשן ידועים בעיקר בתחום הג'אז, ביניהם ג'רי גודמן בוויולה וכינור, יו מקרקן בגיטרה וגם ירון גרשובסקי הישראלי בקלידים.

ב-1979 יצא אלבומו השני, Blast, ובו גם שירים עם מילים. עם יעקובוביץ' בשירה, סקסופונים, ליריקון וקלידים השתתפו בין השאר אולה הדוויג בשירה, גרשובסקי בקלידים, באדי ויליאמס בתופים, ג'ון סקופילד, ריק דרינג'ר וג'וני וינטר בגיטרות. חלק מלחני Blast התגלגלו אחר כך לתקליטים שהפיק בארץ, וכך גם גישתו בעיבוד ובסאונד.

ב-1980 יעקובוביץ' השתתף בארבעה חודשי הופעות בארה"ב ואירופה של להקת מנהטן טרנספר, עם גרשובסקי בקלידים ואהרל'ה קמינסקי בתופים.

מהפכת הרוק הישראלי- ראשית שנות ה- 80

ב-1980, לאחר ההופעות עם מנהטן טרנספר, חזר יעקובוביץ' לישראל ואומץ על ידי עולם הרוק הישראלי בזרועות פתוחות: כנגן וכמפיק מוסיקלי הוא היה שותף ליצירת כמה מהתקליטים המרכזיים שבהם נוצר הצליל המיוחד לרוק הישראלי של תחילת שנות ה-80.

מיד עם חזרתו ארצה השתתף יעקובוביץ' כנגן כלי נשיפה בהקלטות של יהודית רביץ, אריק איינשטיין, שלמה ארצי, שם-טוב לוי, שלום חנוך ועוד. בחלק מהקלטות אלה החליט מי שהחליט לעברת את שמו של ירוסלב ל"ירון"…

בזכות הקרדיט האמריקאי שלו מונה יעקובוביץ' למפיק בית בחברת "סי-בי-אס", שבה נוצרה אז מהפכת הרוק הישראלי של התקופה. יעקובוביץ' השתתף בה כמעבד, מפיק מוסיקלי ונגן סקסופון וכלי נשיפה נוספים.

ב-1981 הוא עיבד והפיק מוסיקלית את אלבומו של מני בגר רוק תל אביב, בו נכלל גם לחנו ל"איש לא ידוע" (מ' בגר). הוא עיבד והפיק מוסיקלית את האלבום יצחק של יצחק קלפטר, והשתתף בו בהלחנה ושירה של "אצל אברם".

יחד עם אבנר קנר הוא עיבד והפיק מוסיקלית את האלבום פרמיירה של קנר, מזי כהן ויואל לרנר. לגלי עטרי הוא הפיק ועיבד את "טירוף במה", וגם הלחין, עיבד והפיק מוסיקלית את כל שירי אלבומה קח אותי הביתה, שכלל את השירים "לא יודעת", "שלך עד אתמול", "דואט פרידה" (דואט שלה עם בגר), "עד שנשיב" ועוד. יחד עם צביקה פיק הפיק יעקובוביץ' שלושה שירים שהופיעו ב-1982 באלבומו של פיק עכשיו, ולחנוך הוא עיבד והפיק מוסיקלית את אלבומו המהפכני חתונה לבנה. הוא גם הפיק מוסיקלית וניגן בהופעות "חתונה לבנה" בשנה שאחרי הוצאת האלבום, ומאז הוא מלווה את חנוך ברוב הפקותיו. הוא ניגן גם בהקלטות של נורית גלרון, ועיבד והפיק לבגר גם את "אהבה בוערת" ו"ללא מילים".

ב-1982 יעקובוביץ' הפיק מוסיקלית את אלבומה של שרי פסיעה אחת קדימה ובו, בין השאר, לחניו ועיבודיו ל"לילות לבד", "שלא ייגמר", "לפני סיום", "אני והוא על ענן" ועוד. באותה שנה הוא הפיק גם גרסה אנגלית של האלבום בשם Step In The Right Direction. הוא גם השתתף עם קלפטר ומשה לוי בעיבוד שירי אלבומו של איינשטיין יושב על הגדר.

השתלבות במוסיקה הישראלית

ב-1983 יעקובוביץ' עיבד והפיק את האלבום לעבור את הגבול של הכל עובר חביבי, בו נכלל לחנו ל"לילה בכרך". באלבומו של פיק אוסף פרטי נכלל לחן שלו עם פיק ל"במחצית הדרך", והוא גם ניגן באותה שנה בהקלטות של גידי גוב ויוני רכטר.

ב-1984 יעקובוביץ' עיבד והפיק מוסיקלית את התקליט אבק של כוכבים של חוה אלברשטיין. הוא גם עיבד והפיק מוסיקלית שני אלבומים לירדנה ארזי. בראשון, מה נשמע, הוא גם הלחין את רוב השירים, ביניהם "חפץ חיים ברוח הגוברת", "שוק הכרמל", "מה נשמע" (גם בגרסה אינסטרומנטלית) ושיר שבו גם שר איתה: "בוא נשנה את זה". באלבום השני, אתה לי ארץ, נכללו גם לחניו ל"פקודת יום" ו"ההצגה הגדולה". באותה שנה הוא ניגן עם חנוך בתקליט ובהופעות מחכים למשיח, עם להקת סרט, איינשטיין, טנגו, קלפטר, הראלה בר, רביץ, גלרון ותמיר קליסקי.

ב-1985 יעקובוביץ' הלחין מוסיקה לפסקול סרטו של נדב לויתן "בנות", וגם עיבד את שירו של עובד "מה יוציא אותנו מהבוץ".

ב-1986 הוא עיבד והפיק מוסיקלית עם חנוך פסקול לסרטו של רפי אדר "כפפות", והקליט לו את נעימת הנושא. הוא גם ניגן בהקלטות של דפנה ארמוני וגלרון ובהופעות של חנוך. ב-1987 הוא השתתף בהופעות "רק בן אדם" של חנוך וניגן בהקלטות של שם-טוב לוי, מאיר אריאל, בר, שלמה גרוניך ועוד.

ב-1988 הוא עיבד והפיק מוסיקלית את אלבומו של בגר חייל של יום אחד ואת אלבומה של אלברשטיין הצורך במילה, הצורך בשתיקה. הוא ניהל מוסיקלית את "דרור", חגיגת זמר ים תיכוני שהפיקה רשות השידור, ובו הלחין ועיבד את "ארץ אלף הפנים" ששרה שלומית אהרון ושירים נוספים של בגר ואמל מורקוס. באותה שנה הוא המשיך לנגן עם חנוך בהקלטות והופעות "רק בן אדם" וכן במופע המצומצם שלו "מבט מקרוב".

ב-1989 יעקובוביץ' עיבד והפיק מוסיקלית את אלבומה של מרגלית צנעני מנטה, בו גם הלחין את "עוד יהיה לי". השניים הקליטו בדואט גרסה אנגלית שכתבו ל"עוד יהיה לי" וקראו לו "Singing In My Heart". לאלברשטיין הוא עיבד והפיק באותה שנה את אלבומה לונדון, בו גם הלחין את "אל תשליכיני", "מה יהיה" ו"גם אתה תעבור". לתחרות קדם אירוויזיון הוא הלחין ועיבד את "בחלום" ששרה ענת עצמון, והוא גם ניגן בהקלטות של איינשטיין ונראה בסרטו של חנוך "רומן אמיתי".