את לולה הקימו ארבעה שחקנים-סטנדאפיסטים ידועים: עידן אלתרמן, אבי גרייניק, ירדן בר כוכבא ויסמין קדר. לולה שרה מוסיקה ישראלית מאוד, ומאלבום הבכורה שלה ימים של שקט ("אן,אם.סי", 2000) עולה השוואה בלתי נמנעת ללהקת גזוז המיתולוגית, הן בשל הדגש על הרמוניית הקולות והן בשל הטקסטים הגדושים בהומור. חברי הלהקה כתבו את המילים והלחנים והם מבצעים את השירה בלבד. הנגנים באלבום, אינם מחברי הלהקה. הלהקה פרצה עם להיטה, "ימים של שקט" בינואר 2000, ועם יציאת האלבום מכרה כעשרת אלפים עותקים.

ביוגרפיה

את כל הטקסטים, למעט שניים, כתבו בר כוכבא, אלתרמן וגרייניק. שיר אחד ("מורים אינם מספרים") הוא למילים של יואל הופמן ושיר אחד ("תאר לך") הוא למילים של תומר שרון. הלחנים הם של גרייניק או קדר ואחד של אלתרמן ("נגע לו ללב"). המילים של לולה סובבות סביב נושאים המטרידים את חברי הלהקה: אהבה, חתונה ובדידותה של המדוזה...

הלהקה התגבשה בעקבות חלום שחלמה בר כוכבא באחד מלילות ספטמבר 97. היא חלמה כי הארבעה מקימים להקה. החבורה התלהבה מהחלום והחליטה לעבוד על ערב חד פעמי, שהפך עד מהרה לאלבום. אלתרמן, גרייניק ובר כוכבא שיחקו יחד בהרכב "פלטפוס", מבית היוצר של "דומינו גרוס", ויחד המשיכו בהצגה "ילדים סורגים לאלוהים". בר כוכבא שיחקה בהצגה "הגר" (הצגת יחיד זוכת ה"תיאטרונטו"), ב"תסתכלו עלי" ובדרמת הטלוויזיה "מר מאני". קדר שיחקה בסדרת הטלוויזיה 'פאזל'.

שלוש שנים עבדה הלהקה על החומר לאלבום. העבודה נעשתה בביתם עם פסנתר וגיטרה.

במשך הזמן הצטרפו עמירם גרוס כמפיק, ונתן כהן מלהקת הנשמות הטהורות כיועץ מוסיקלי ושותף בהפקה.