ליאור פרחי נחשב שנים ארוכות לאחת ההבטחות הגדולות במוזיקה המזרחית. למרות שאינו מנגן, נחשב למלחין מוכשר ומבוקש. אלבומו מ-2000 גבר משתגע הפך ללהיט, בעיקר בזכות שיר הנושא שביצע בדואט עם משה דץ.

ביוגרפיה

ליאור פרחי נולד ברעננה, בן זקונים אחרי חמישה אחים. הוא החל לשיר בגיל 16. בהצגת סיום השנה בבית הספר שר את "כל הכבוד" של יהורם גאון. את הקריירה שלו כזמר מקצועי החל כשהיה בן 23 עם האלבום כמו אבן שותקת. פרחי, תגליתו ובן טיפוחיו של היוצר מיקי מדר, עבד במקביל בבית אבות "משען" ברעננה והיה ההשקעה הגדולה של "האחים ראובני", חברת ההפקות הוותיקה ביותר בתחום הזמר המזרחי.

למרות שפרחי אינו מנגן ואינו קורא תווים הוא נחשב למלחין מוכשר. תחת ידיו יצאו להיטים כמו "כתבתי לך מכתב", "רומאו ויוליה" ולהיטה של שרית חדד "ים של אהבה". לזהבה בן כתב את "תגיד לי מותק", לפיני חדד את "חוזר הביתה" וליוסי אזולאי כתב את "אני אקטוף לך את הירח". את שירו הראשון "רומאו ויוליה", שיצא באלבומו השני שירת הלב, כתב פרחי כשהיה בן 17.

ליאור פרחי הוא זמר בעל יכולות קוליות מצוינות, שביצע מספר דואטים עם אושיות מחוץ לזמר המזרחי. הוא שר עם יפה ירקוני את "במשעולי הזמר" ועם שלמה גרוניך שר את "ירושלים - מכל הסיבות שבעולם". רף המכירות של פרחי עלה בהתמדה עם כל אלבום שהוציא. למרות גילו הצעיר, הספיק פרחי להופיע בסינרמה, דבר שאינו מקובל בזמר המזרחי. פרחי מרגיש שאת מטרתו השיג: "רציתי להוכיח שגם מוזיקה מזרחית ניתן להעלות מעל במות גדולות כמו הסינרמה ולא להשאיר אותה רק למועדונים".

אחרי שירת הלב, שיצא בשנת 1997, והאלבום בהופעה, שיצא בשנת 1998, הוציא פרחי בשנת 1999 את את כל חיי ובשנת 2001 את גבר משתגע. בשנתיים שאחרי גבר משתגע עבר פרחי תהפוכות אישיות, התגרש מאשתו ואם בנו והסתבך עם מס הכנסה. עם צאת אלבומו מת עלייך בשנת 2003 הודה שהעשייה סביב האלבום סייעה לו להתגבר על משבריו, ושהשיר "אין עוד אהבה כזאת בעולם" מן האלבום מוקדש לאשתו, אליה ביקש לחזור.