סיפורה של ליליה הוא סיפור של ניסיונות וחיפוש דרך, הצלחות נקודתיות בלהיטים גדולים ואכזבות מאי מימוש הפוטנציאל שלה, למרות היותה זמרת ופרפורמרית חזקה בעלת טעם טוב בבחירת שירים ושותפים. בראשית שנות ה-2000, יותר מעשר שנים אחרי הפריצה, היא מנסה לעשות זאת שוב עם להקה חדשה.

ביוגרפיה

ליליה התחילה להיכנס לעולם מוסיקה הישראלית כשבאה בראשית שנות ה-80 לראות את ידידה, הגיטריסט עוזי בינדר, מנגן עם הקליק (עוד לפני צאת אלבומם הראשון). בתקופה ההיא ידעה ליליה שהיא רוצה להיות זמרת, וב-1983 היא הקליטה שיר ראשון, "התנגשות", שכתב והלחין הקלידן דוד מנשה. השיר עורר תשומת לב מעטה ברדיו, ואת השיר הבא של השניים, "בוא אלי" (מ' ול' מנשה), הם ניסו לשווק כצמד (כמו יוריתמיקס) בשם קקטוס. גם זה לא עבד, והצמד התפרק.

ב-1986 הצטרפה ליליה באופן חד פעמי לשלישייה בשם קזינו. ליליה שרה שיר שהלחינו וניגנו גרי ולודבסקי וקוני קונרד למילים של חנה גולדברג: "כמו בסרט אמריקאי". השיר לא זכה להצלחה, אבל ליליה הרוויחה מההפקה הזו חברה לחיים, חנה גולדברג, שעבדה איתה בכל דרכה מאז.

ב-1987 הופיעה ליליה שוב, הפעם בפסטיבל הזמר ששודר מערד. היא שרה קולות ורקדה עם דפנה ארמוני ויואל לרנר בשיר שהוא כתב: "היפה בנשים". באותה תקופה נוצר קשר בינה ובין להקה שחיפשה את דרכה ושקלה אפשרות להופיע עם זמרת. קראו לה החברים של נטאשה, וליליה עבדה עם חברי הלהקה על השירים שלהם במשך חודשים אחדים בסוף 1987, הופיעה איתם מעט ואז החבילה התפרקה. שלוש שנים לאחר מכן הקליטה ליליה עם הלהקה את אחד השירים מהתקופה הזו.

ב-1988 שמע אותה המפיק רונן בן-טל מאולפני "די.בי.". הוא התלהב ממנה, החל להיות המנהל האמנותי שלה וחשב שעובד אפרת, שעבד איתו בהפקות אחרות, יכול להלחין לה שירים אחדים. אפרת, שלא עשה זאת קודם לכן, הסכים לנסות, ובסופו של דבר הלחין, עיבד והפיק מוסיקלית אלבום שלם בשם הרווח שבין. את המילים לשירים כתבה חנה גולדברג, ביניהם "הרווח שבין", "שתי אלכוהול", "האש השחורה" ו"הכתובת על הקיר". ליליה שאחרי העבודה עם אפרת נשמעה אחרת, חזקה ובוטחת, גם בזכות המוסיקה, שנוגנה כמעט כולה על ידי אפרת בגיטרות, בס וקלידים וז'אן-ז'ק גולדברג בתופים. בקטעים אחדים הצטרפו בן-טל בקלידים, יוסי אלפנט בגיטרות, קובי פיטרו (מנוער שוליים) בפסנתר חשמלי וסי היימן בשירה ב"הכתובת על הקיר". השיר "הרווח שבין" היה להיט גדול, אך האלבום השלם, שיצא במאי 1989, לא זכה להצלחה.

ליליה יצאה לסיבוב הופעות בניהולו המוסיקלי ובהשתתפותו של אלפנט, אך גם ההופעות האלה, למרות איכותן, לא הקנו לליליה את ההצלחה שהייתה ראויה לה וגוועו במהירות.

בסוף 1989 הקליטה ליליה שיר נוסף עם אפרת: "גבר באמבטיה" (מ' גולדברג, ל' וע' אפרת). השיר הפרובוקטיבי ("... והחתול שלי מתחיל לעוף...) הפך ללהיט ענק, אך לליליה לא היה חומר מספיק לאלבום נוסף והלהיט נשאר ללא המשך.

ב-1990 היא הקליטה את "כבר שנה" (מ', ל', ע' וה' ארקדי דוכין), שיר מימי העבודה עם החברים של נטאשה. בשיר ליוו אותה חברי הלהקה ניר צדקיהו בתופים, קוזו בבס, מיקי הררי בגיטרה אקוסטית ודוכין בקלידים.

בתחילת 1991, בתקופת מלחמת המפרץ, החלו ליליה ועובד אפרת לעבוד על סקיצות שהלחין אפרת לאלבומה השני של ליליה. שיר אחד מסקיצות אלה, "אל תסתרקי" (מ' גולדברג, ל' וע' אפרת), הגיע לשלב של הקלטה והוצא בתקליט שדרים, אך שאר הסקיצות נגנזו וחלק מהלחנים הגיעו אחר כך לזמרים אחרים ("בר על המים" לאייל בוחבוט ו"גיישה" לשרון חזיז).

על ליליה עברה תקופה ארוכה של הקמת משפחה ופרישה מפעילות מקצועית בתחום המוסיקה. מדי פעם היא חזרה להופעות, אך רק ב-1999לקחה את הקריירה המוסיקלית שלה שוב במלוא התנופה והצטרפה ללהקה פיקטיבית, "להקת צמרת" עם הגיטריסט עוזי בינדר (מהקליק), נגן הבס אריק צוקר (מלהקה רטורית), המתופף שמוליק ירון (מאיזי והפתולוגים) והקלידן יואב חושן. הלהקה הוציאה בינתיים רק תקליטי שדרים ובהם ארבעה שירים שחבריה הלחינו יחד: "מקור אור", "אבא חיה" ו"פתאום התעוררתי" (מ' גולדברג) ו"מיליון כוכבים" (מ' בינדר). בראשית שנת 2000 הם הופיעו וקיוו להגיע לאלבום בכורה בחברת תקליטים גדולה.