דיסקוגרפיה: מאיר פניגשטיין

"לא רציתי שכוורת תתפרק", אומר מאיר פניגשטיין בחצי חיוך, "כי ידעתי שכאשר כוורת תתפרק גם אני אתפרק...". הוא לא התפרק, אבל את השנים הבולטות שלו בתחום המוסיקה עשה פניגשטיין עם כוורת, ולמרות שניגן גם לפני ואחרי ימי הלהקה, הוא מזוהה ומזדהה בעיקר איתה. זאת גם, ובמיוחד, מפני שכינויו האישי הפך גם לכינויה של הלהקה, "פוגי".

ביוגרפיה

מאיר פניגשטיין גדל במשפחה מוסיקלית. אביו ניגן באקורדיון, כינור ופסנתר וניסה לשכנע את בנו לנגן בכלים האלה, אך מאיר העדיף לתופף. מגיל צעיר הוא ניגן על כלי הקשה מאולתרים וכשהיה בן 15 למד תיפוף בבית ספר למוסיקה ואחר כך ג'אז אצל אהרל'ה קמינסקי וג'רי גרבל.

בשנות ה-60 תופף פניגשטיין זמן קצר בלהקת ההדים עם צביקה פיק ותקופה יותר ארוכה בלהקת הזמנים הטובים, שהופיעה בעיקר בחתונות תימניות.

כשהגיע זמנו להתגייס התקבל פניגשטיין כמתופף ללהקת השריון. פגישה מקרית עם איציק וייס, מתופף להקת הנח"ל, הביאה אותו למבחן ללהקתו, פניגשטיין התבקש להצטרף לשיר "קרנבל בנח"ל" והתקבל מיד ללהקה. אחרי שלושה שבועות הצטרף ללהקה דני סנדרסון ואחריו גם אלון אולארצ'יק וכך נוצר הבסיס ממנו קמה להקת כוורת. בלהקת הנח"ל יצר פניגשטיין את דמותו של "פוגי" המאנפף (חיקוי של מנחה בהופעה של הלהקה עם שלישיית מפלסים), שבה כיכב בכוורת לצד תפקידו כמתופף.

מכל חברי כוורת היה מאיר החבר שהכי לא רצה שהלהקה תתפרק. הוא חשש שלא ימצא הרכב דומה ולא רצה לשמש כמתופף להשכיר. זמן קצר אחרי התפרקות הלהקה הוא עוד תופף בהפקות אחדות, ביניהן עם אריאל זילבר, אריק לביא, אריק איינשטיין, גידי גוב ועוד, אך לא ממש מצא את מקומו כמוסיקאי עצמאי.

אחרי התפרקות כוורת השתתף מאיר כשחקן בסרטו של אברהם הפנר "דודה קלרה" ובסרטו של אבי נשר "הלהקה", שבפסקול שלו הוא גם ניגן. הוא גם שיחק בהצגה "צ'רלי קצ'רלי" שביים אילן רונן ב"חאן הירושלמי", כתב שירים עם יוסי מר-חיים והופיע בארה"ב עם להקת ייצוג ישראלית.

ב-1978 נסע פניגשטיין ללמוד מוסיקה בארצות הברית. הוא גר אצל אלון אולארצ'יק ולמד באותו מחזור עם יהודה עדר ואיתן גדרון. אחרי שנה חזר ארצה, וכשגילה שאינו יכול להתפרנס ממוסיקה כאן, חזר לבוסטון והקים את תזמורת "אביב" עם מוסיקאים ישראלים שלמדו בארה"ב, ביניהם משה לוי, יהודה עדר, איתן גדרון, עמוס הדני, עמיקם קימלמן, גורי אגמון ואחרים. שם, בהופעות האלה, נולד הרעיון של הקמת בית ספר לג'אז, מה שהפך אחר כך לבית הספר "רימון".

בראשית שנות ה-80 הפסיק פניגשטיין ללמוד מוסיקה והחל להפיק אירועים לישראלים: הופעה של הגשש החיוור בבוסטון, אירוע ליום העצמאות ה-34, הופעות של שלמה גרוניך, צמד רעים ועוד. ההפקות האלה היו מבחינתו הכנה לפרויקט העיקרי שבו הוא מתעסק מאז: הפקת "פסטיבל הסרטים הישראלי", תחילה בבוסטון ואחר כך בניו יורק ולוס אנג'לס.

ב-1984 היה פניגשטיין בין היוזמים והדוחפים לאיחוד כוורת . הוא חזר ארצה במיוחד לאיחוד, וגם שר עם אלון אולארצ'יק את שיר האיחוד, "מאיר ואלון". מאז פניגשטיין כמעט ואינו מתופף, אך הוא דחף והשתתף גם בשני האיחודים הבאים של כוורת, ב-1990 ובשנת היובל למדינה.

גם בשנת 2000, כשכוורת התאחדה למופע אחד כדי לממן ניתוח ליצחק קלפטר, פניגשטיין היה שם על הבמה עם חבריו.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה