כמעט שלושה עשורים נשם נימרוד לב את סצינות השוליים. קלאסי – הולך, כסאח – הולך מצוין, כל מה שזז כמה מעלות אל אמצע הסקאלה – הולך לפח. הוא כבר כמעט הרים ידיים מהגיטרה, אבל אז פגש את חמי רודנר ושינה כיוון. האנדרדוג שניפץ גיטרות הפך לברבור שמלטף מיקרופונים.

"זה כל הקסם", הדואט הסופר-להיטי שביצע עם אורלי פרל ממש בסוף שנות ה-90 הוא ללא ספק אחת ההפתעות של התקופה: שש ומשהו דקות של יוצר אלמוני ובת זוגו ששרים לאט-לאט-לאט, ואז פתאום צועקים.

ביוגרפיה

נימרוד לב נולד וגדל לצלילי המוזיקה. אימו הפסנתרנית ואביו הזמר הציפו את הבית שבשיכון עלייה, כפר סבא, בארבעה פסנתרים, סקסופון, אבוב וגיטרות. בגיל שש החל לב ללמוד לנגן בכינור, בגיל עשר עבר לצ'לו.

זה היה אחיו אדי ששם לו גיטרה ביד בפעם הראשונה. אדי היה גם מי שעיצב את עולמו המוזיקלי של לב כילד, עד שנהרג בתאונת אימונים במסגרת שירותו כטייס קרב כשנימרוד היה בן 11. מותו של אדי חיזק את הקשר של נימרוד אל הגיטרה, ונטע בו את הכמיהה לעשות ולחיות מוסיקה.

בתיכון למד לב בבית הספר לאומנויות "תלמה ילין", אבל העדיף להתרחק מהמוסיקה הקלאסית ולכתוב שירים משלו. בגיל 16 עזב את הבית ועבר עם חבר לדירה שכורה.

את שירותו הצבאי מילא לב במודיעין חיל האוויר. קצת אחרי השחרור הופיע בלהקת וינטו (שנקראה גם, זמן מה, פישביין) והקליטה סקיצות לשירים אחדים, ביניהם לחנו של לב "שבע שורות על פלא הירקון" (מ' רוני סומק) שהוקלט אחר כך על ידי לב לבדו.

כשהרגיש משופשף, יצר לב קשר עם חיים שמש, אז ראש המחלקה הישראלית ב"הד ארצי", ונתן לו כמה הקלטות בוסר עם הרוקסאח שניגן באותה תקופה.

שמש זיהה את הפוטנציאל והכניס את לב לאולפן, למפגש קצרצר שלא הניב תוצאות. לב המאוכזב נסע ללונדון ולפריז, עבד כסאונדמן באולפני סרטים, חזר לארץ, למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, עבד בחברת החדשות של ערוץ 2, כתב ביקורות מוזיקה בעיתון תל אביב, ניהל פאב ברחוב קינג ג'ורג' והפיק הופעות ב"רוזלינדה". הוא מכר את הגיטרות, ורק כשהחליט לנסות שוב, הפעם ברצינות – קנה אותן שוב.

המפגש של לב עם אורלי פרל, אז שחקנית וזמרת מתחילה, הוא זה שגרם ללב לנסות שוב. לב ופרל נפגשו ב-1995, ומיד עברו להתגורר יחד. פרל החזירה ללב את התאווה למוזיקה, והוא חזר לנגן והקים את נערת החודש עם שי ברוך, ירון בן אלכסנדר וגדי מורסיאנו. הם הופיעו יחד ברחבי הארץ, וזמן קצר אחרי זה התפרקו.

ב-1997 התחיל לב לעבוד עם חמי רודנר על האלבום. הקשר עם רודנר התחיל בצלילים צורמים דווקא, כשלב כתב ביקורת נוקבת על הופעה ראשונית של איפה הילד. זה היה, כנראה, הגורל שהפגיש אותם שוב ושוב ושוב, תיקן את היחסים העכורים והכניס אותם לאולפן.

שנתיים הם בילו שם, מקליטים, ממקססים ומתלבטים. לבסוף הגיעו השניים להבנה והקליטו את "זה כל הקסם" בביצוע משותף של לב ופרל (שהיו אז פרודים דווקא).

בפברואר 1998 לב חתם עם "הד ארצי" בשנית. חודשים אחדים לאחר מכן יצא לרדיו שיר ראשון שלו "רץ אל תוך הים" וזכה בתגובות יפות שכמעט נשכחו כשיצא, בנובמבר, שירו הבא: "זה כל הקסם" ובמשך כמה שבועות לא הפסיקו להשמיע אותו בתחנות הרדיו השונות.

גם תוכניות הטוק שואוז ומגזיני הנשים עסקו בדואט המדובר, מה שתרם לבום התקשורתי שחולל אלבום הבכורה של לב, אין חלום אחר. אחרי "זה כל הקסם" יצאו לרדיו "שבע שורות על פלא הירקון" ו"עפיפון", אך הם לא שחזרו את ההיסטריה שיצר השיר הראשון.

בינואר 1999 עלה לב על בימת "צוותא" בתל אביב למופע בכורה רשמי. הוא אירח את מיכה שיטרית ואת אורלי פרל, וזכה לתשואות חמות. ביולי 1999 חימם לב את סוזאן וגה בשלוש הופעותיה בארץ. בליל הופעתה הראשונה של וגה הוא גם הגיח להופעתו של דיוויד ברוזה במצדה, והשניים הופיעו יחד, לראשונה, עם ביצועים משותפים לשיריו של ברוזה (ביניהם "אל תשאלי אם אני אוהב"), שהוקלטו ויצאו לרדיו.

בקיץ 1999 הוציאה הד ארצי את האוסף "רוק & רול", במסגרתו הופיע לב עם שיר חדש,

"והילד רואה" (מילים ולחן: נימרוד לב, הפקה מוזיקלית: דודי לוי).

במהלך 1999 זכה לב ברשימה ארוכה של פרסים בטקסי סיכומי השנה העברית והלועזית. לדוגמה: "שיר השנה", "דואט השנה" ו"הביצוע הקולי של השנה" בטקס פרסי "תמוז", "שיר השנה" ו"קליפ השנה" בטקס פרסי "נוצת הזהב" ועוד ועוד. לב המשיך לעבוד על אלבומו השני.

בנובמבר 2000 קיבל לב אלבום זהב על אין חלום אחר. באוקטובר יצא "ימים טובים", הסינגל הראשון מתוך האלבום השני. בדצמבר יצא לרדיו שיר נוסף מהאלבום "כדורים פורחים".

מציאות הפוכה, אלבומו השני של לב, יצא בינואר 2001 וזכה להצלחה פחותה מקודמו. לב כתב והלחין את כל שירי האלבום בעצמו ומשה לוי הפיק. חוסר ההצלחה המסחרית של האלבום גרום לנתק בין לב לבין חברת הד ארצי.

בשנת 2002 הוציא לב עצמאית שיר באנגלית, בשם Starlight Flies. השיר הוקלט במסגרת הרכב בשם Rhythm Beating Silence, בו חבר לב. אחר כך הוציא את "על הכביש", סינגל ראשון מאלבומו השלישי, בית השמש, שגם בו נגנו Rhythm Beating Silence. בשנת 2003 זכו לב ו-R.B.S בפרס "נוצת הזהב" של אקו"ם עבור הקליפ ל"על הכביש", והוציאו את הסינגל "צ'יינה", שנוצר בשיתוף הדי.ג'יי יהל.