דיסקוגרפיה: נפתלי אלטר

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

נפתלי אלטר מוכר בעיקר כיוצר בתחום הקולנוע הישראלי. כתסריטאי, במאי ומפיק הוא היה שותף ליצירת לא מעט סרטים, חלקם בשותפות עם אסי דיין. ברבים מסרטיו היה אלטר שותף גם לצד המוסיקלי, והייתה לו קריירה מוסיקלית גם לפני שהפך לקולנוען...

ביוגרפיה

הקריירה המוסיקלית של נפתלי אלטר התחילה בסוף שנות ה-60 כשניגן באורגן בלהקת המתקוממים עם הזמרת טובה פורת, נגן הבס משה אבני, נגן הטרומבון איתמר אימברי, המתופף דני דורון והגיטריסטים שי ברק ורוני שכנאי, שגם כתב והלחין את שירי הלהקה. בסוף 1967 צעדו שירים של המתקוממים, "יא חביבי" ו"יוהאן בגן", במצעדי הפזמונים. הם אפילו הוציאו ארבעה שירים בתקליטון, הופיעו קצת ונעלמו.

בשנות ה-70 הופיע שמו של אלטר מדי פעם בהקשר מוסיקלי, אך עיקר עיסוקו היה בתחום הקולנוע, כבמאי, מפיק, תסריטאי ולעיתים גם כמלחין מוסיקה לסרטים.

ב-1973 התגלה לראשונה כישרונו המוסיקלי של אלטר כיוצר עצמאי. בתחילת השנה הקליט חנן יובל את לחנו ל"טוב שלא הלכת" (מ' צחי שני), ובהמשך השנה אלטר הפיק את סרטו של אסי דיין "הזמנה לרצח", כתב את התסריט עם דיין והלחין לו מוסיקה.

ב-1974, באלבומו השני של אושיק לוי (שנקרא אושיק לוי), היה צד שלם, שונה וחדשני לזמנו, שהלחין אלטר. נכללו בו השירים "יונתן סע הביתה" ו"ישמעאל" (מ' יהונתן גפן), "לא הכרתי אותך" (מ' תרצה אתר) וההפתעה העיקרית של התקליט, יותר משבע דקות של "ניגון עתיק" (מ' נתן אלתרמן), שהפך, עם החזרה בשירה נוסח "היי ג'וד" ועם הגיטרה של חיים רומנו והמוג-סינטיסייזר של אלטר, לבלוז-רוק רב עוצמה. בהקלטות הקטעים ניגן אלטר בפסנתר, מלוטרון ומוג-סינטיסייזר ואיתו משה אבני (מ"המתקוממים") בבס, מתי כספי בגיטרות, תופים וקולות, מאיר ישראל בתופים וחנן יובל בגיטרות אקוסטיות וקולות.

באותה שנה אלטר כתב תסריט עם אסי דיין לסרטו של דיין "חגיגה לעיניים" והלחין לו מוסיקה. הוא גם ניגן בפסנתר ומלוטרון ב"ערב שירי רחל" עם דורית ראובני, חנן יובל ודני כץ.

באמצע 1975 הגיע לרדיו פתאום, משום מקום וללא כל המשך, שיר יפהפה שכתב, הלחין ושר נפתלי אלטר: "ועכשיו שירים".

ב-1976 אלטר הפיק (עם יצחק שני ויוסף דיאמנט) את סרטו של אסי דיין "יופי של צרות", כתב את התסריט עם דיין והלחין את המוסיקה והשירים "איזה יופי של צרות" (מ' דיין) ששר אלי מגן ו"שיר אהבה עצוב" (מ' דיין) ששרה ג'וזי כץ.

בשנת 1976 הוציאו אושיק לוי ואלטר אלבום משותף בשם איפה טעינו, ובו המשך לקו שהתחיל אלטר בתקליט אושיק לוי. אלטר הלחין ועיבד את כל הקטעים: פתיחה וסיום אינסטרומנטליים בשם "חיפוש" ו"מציאה" וביניהם השירים "איפה טעינו" (מ' זאב טנא), "הבכי" (מ' נתן אלתרמן), "זה קרה לה" (מ' יעקב רוטבליט), "זכרון יעקב" (מ' אלטר), ועוד. אלטר ניגן בהקלטות בקלידים, ואיתו חיים רומנו, מאיר ישראל, אלונה טוראל ואבנר קנר ונגנים נוספים, וגם נתן כהן ושוקולד מנטה מסטיק בקולות רקע.

בשנת 1979 הקליט לוי עוד שירים שהלחין ועיבד אלטר: "שיר עם סימנים" (מ' נתן אלתרמן), "אל תלכי לבד" (מ' דני מינסטר) ו"טוב לחיות בעד ארצנו" (מ' זאב טנא, ע' עם אילן וירצברג).

ב"ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל, שנערך ב-1980הופיע נפתלי אלטר, בהופעה נדירה על הבמה, בשיר משותף עם לוי: "ילדים על הגדר" (מ' אברהם חלפי, ע' דוד קריבושי).

ב-1980, בסרטו של אסי דיין "מלך ליום אחד", אלטר כתב תסריט (עם דיין) והלחין מוסיקה. אלי מגן שר את שיר הנושא וקרוליין לנגפורד את "פזמון חוזרת" (מ' אסי דיין). ב-1981 הוא הלחין את המוסיקה לסרטו של נסים דיין "סופו של מילטון לוי", וב-1983 הוא הפיק והלחין את המוסיקה לסרטו של אסי דיין "בחינת בגרות".

ב-1985 אלטר הלחין מוסיקה לסרט שהוא ביים, "אירית, עירית", וגם שר את שיר הנושא שלו (מ' אסי דיין תחת הפסבדונים י. פרנק ועלי מוהר). מזי כהן שרה בפסקול את לחנו ל"דף חדש" (מ' מוהר).

ב-1987 הלחין אלטר מוסיקה לסרט "פוטו רומן" של טל רון. בשנה שלאחר מכן, לסרטו של אלטר "כוח משיכה" הלחין את המוסיקה דני רובס דווקא, וב-1989 הלחין אלטר מוסיקה לסרט נוסף של רון, "יוסל'ה איך זה קרה".

ב-1992, לסרטו של אסי דיין "החיים על פי אגפא", הלחין אלטר את המוסיקה, כולל את שיר הנושא של הסרט, "במקום הזה" (מ' דיין), ששר דני ליטני.

ב-1995 חזר אושיק לוי לשתף פעולה עם נפתלי אלטר באלבום לפעמים, לא בכוונה, שהוקדש לשיריו של יהודה אטלס. אלטר הלחין את השירים ונתן כהן עיבד והפיק אותם מוסיקלית, ביניהם "לפעמים לא בכוונה", "ראש העיר", "בטור השני", "ריחות שאני אוהב", "בערב של סתיו", "אל תסבירו לי", ו"אבא'לה בוא".

ב-1999 במופע "כמו ציפור בחדר" שהפיקה גלי צה"ל לזכרה של תרצה אתר ז"ל חידש אושיק לוי את "לא הכרתי אותך מקרוב" (מ' אתר, ל' אלטר), ונורית גלרון שרה שיר של אתר שאלטר הלחין במיוחד למופע, "שיר הנשמרת".

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2026 סטריאו ומונו
Translate »