דיסקוגרפיה: עדנה לב

עדנה לב, בעלת הקול החזק והחם, הייתה אחת הכוכבות הגדולות של המוסיקה הקלה בארץ בסוף שנות ה- 60 ובתחילת שנות ה- 70. היא בלטה כסולנית בלהקת פיקוד הצפון ולאחר מכן כיכבה במצעדי הפזמונים ובפסטיבלים השונים. באמצע שנות ה- 70 נסעה לארה"ב ומאז היא חיה לסירוגין בארץ ובחו"ל. לב עדיין מקליטה מדי פעם שירים ואלבומים חדשים, אך אלה אינם מצליחים לשחזר את תהילת ימי העבר שלה.

ביוגרפיה

לב נולדה וגדלה בחיפה, שם סיימה את לימודיה בקונסרבטוריון. העיתונאי דודו דיין שמע אותה שרה כשהייתה בת 15 והפנה אותה למלחין החיפאי אפי נצר, שהלחין לה את להיטה הראשון "הכומתה האדומה", למילים של יורם טהרלב. השיר הופיע באלבומה הראשון, שאותו הקליטה בהיותה בת 16 בלבד.

בצבא שירתה לב כסולנית להקת פיקוד הצפון, שהייתה אז באחת מתקופותיה הטובות ביותר. בתוכניתה ה- 16 של הלהקה, "קצת מזה וקצת מזה", היא שרה סולו את "אם תשוב", שיר נוסף של טהרלב ונצר, שמזוהה איתה יותר מאשר עם הלהקה. בתוכנית הבאה, "מהצפון באהבה" (1970), היא שרה כסולנית את הלהיט "רגע לפני", ובדואט עם סולן הלהקה, יגאל בשן, את "מיכל ומיכאל".

באותה שנה שרה לב בפסטיבל הזמר החסידי את "ידיד נפש". השיר אומנם הגיע רק למקום הרביעי, אך התפרסם מאוד לאחר הפסטיבל והוא פופולרי עד היום בארץ ובקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם. הוא הופיע באלבומה שיצא ב- 1970, שבו בלטו גם ביצועה לשיר הצרפתי המתורגם "ברברה" והלהיט "בלעדיו", שהולחן לה על ידי צביקה פיק.

אחרי השחרור היא הצטרפה להפקת "שירי החומש - אברהם אבינו נגד שרה אמנו", על פי שירי החומש של איציק מאנגער, וכעבור שנה השתתפה בפסטיבל הזמר המזרחי בשיר "שתי אחיות", שזכה במקום השני והפך ללהיט גדול. באותן שנים השתתפה לב גם בפסטיבלי הילדים (בשירים "לסי שובי הביתה" ו"שיר שכולו שאלות") ובפסטיבל הזמר. במצעד הפזמונים השנתי של גלי צה"ל לסיכום שנת תשל"ב (1972) היא נבחרה ל"זמרת השנה" והקליטה עם יגאל בשן, "זמר השנה", את "שיר הנבחרים" - "צריך לשמור על הבית שלי" - שכתבו במיוחד למצעד "תמלילן השנה" אהוד מנור ו"מלחין השנה" יאיר רוזנבלום. השיר הופיע באלבום הסולו השני של לב שיצא ב- 1973 וכלל גם את השירים "את ואני נולדנו בתש"ח", זוכה המקום הראשון בפסטיבל הזמר באותה שנה, ואת שיר הנושא מהסרט "מתנה משמים", שבו שיחקה באחד התפקידים הראשיים.

באמצע שנות ה- 70 נסעה לב לארה"ב וחיה שם במשך כמה שנים עם כוכב הטלוויזיה דייויד ברנר. מאוחר יותר נפרדה ממנו ונישאה לישראלי יורם שיינמן, שאיתו הביאה לעולם את בתם נטעלי. בתקופת שהותה בניו יורק הקליטה לב אלבום חדש בעברית, שאת רוב שיריו כתבה בעצמה. באלבום, שיצא ב- 1980, בלטו שיר שכתבה, "עייפה קצת", ו"שמלה של חג", שכתב לה שלמה ארצי. התקליט יצא בארץ, אך לא זכה להצלחה גדולה, ולב הבינה שקשה לגור בניו יורק ולהצליח בישראל. לאחר גירושיה היא חזרה עם בתה לארץ וניסתה לבנות מחדש את הקריירה שלה כאן.

ההתחלה הייתה מבטיחה - לב זכתה במקום השלישי בפסטיגל 1988 עם השיר "הדגל שלי" ובאותה שנה השתתפה גם בסרט המתיחות "מצלמה בלי בושה" של יהודה ברקן, חברה הראשון מימי להקת פיקוד הצפון. היא הוציאה כעבור שנה אלבום נוסף, הדרך אלי, בעיבודים ובהפקה מוסיקלית של אריק רודיך, ומתוכו בלטו השירים "אהובת המטאדור" ו"יותר". האלבום לא זכה להצלחה המקווה, ולב המשיכה להיות מוזכרת במדורי הרכילות יותר מאשר במדורי המוסיקה.

בשנות ה- 90 היא נישאה למפיק הקולנוע יורם גלובוס, התגרשה ממנו לאחר זמן קצר, וכיום היא מתגוררת לסירוגין בתל אביב ובניו יורק.

ב-2003 יצא ב-NMC אלבום אוסף כפול עם מיטב שיריה של לב.

בשנת 2005 חזר שמה של לב לכותרות בהקשרים בלתי מחמיאים: לב נעצרה לאחר שבן זוג לשעבר התלונן במשטרה שהזמרת מטרידה אותו. כמה שבועות לאחר מכן נעצרה שנית, לאחר שהתפרעה בסניף בנק תל אביבי. באפריל אותה שנה נעצרה בפעם השלישית, לאחר שתקפה אישה, על רקע קשריה עם בן זוגה לשעבר של לב.

מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה