אחת ההשפעות שהייתה להצלחת להקת משינה באמצע שנות ה-80 הייתה על חברות התקליטים בישראל, שראו פוטנציאל מסחרי בהפקה וקידום של להקה צעירה, ובמיוחד להקה שעושה פופ פשוט (להבדיל מרוק).

בשנת 1986 החליטה גם חברת התקליטים "הליקון", אז ממש בתחילת דרכה, להפיק להקה צעירה ויהי מה.

ביוגרפיה

למשימה נבחרה להקת פופלקס, שהוצגה בקומוניקט של "הליקון" כך:

"פופלקס, הלהקה הצעירה במדינה. אייל לינור ובני בלק בני 20, שחר בן-ברק בן 19 ודובדיב בן 21. שלושה חיילים בשירות סדיר ואחד משוחרר (דובדיב)... איזו מוסיקה הם עושים? לא בדיוק "גל חדש", פאנק, לא בדיוק פופ דיבור חדיש, משהו באמצע, יותר לכיוון האנגלי. תקשיבו בעצמכם. לדעתנו לא צריך להגדיר בדיוק את סגנון המוסיקה, מספיק להגיד שזו מוסיקה טובה... השירים נכתבו על ידי אייל לינור, הלחנים גם שלו עם קצת עזרה מהחברים. על העיבודים ומלאכת ההפקה: דומיניק דיין. גם קטן בן 19. האח הקטן של נאור הגיטריסט ואיגי המתופף. דומיניק מנגן גם על גיטרות והוא כישרון בזכות עצמו. כמה נגנים מהשורה הראשונה: רמי קלינשטיין ומיקי שביב תורמים את חלקם. השירים המושמעים על גלי האתר: "איציק", "מדברת", "אמהות" ו"אש קטנה"... העטיפה ... עיצוב רו הרץ... לא צריך להגיד יותר... הפטנט - של ידית נשיאה (עטיפת התקליט הייתה חתוכה בפינה בצורת ידית) - הוא של דרור קליסקי הצעיר. הגימיק - קומיקס (העטיפה הייתה קומיקס). בקרוב יהיו גם סיפורי קומיקס כשגיבורי הלהקה הם הגיבורים המצוירים. לכם נותר רק להידלק על כל העניין. יש למישהו גפרור?..."

עד כאן הקומוניקט. מה נותר להוסיף? חבל רק שלגימיקים ולקונספט השיווקי ואפילו לקליפים החלוציים לא היה גיבוי מוסיקלי קצת יותר רציני. פופלקס הייתה להקת פופ חביבה ולא חשובה, לא יותר.

טוב, הם היו צעירים...

בשנות ה-90 הקים שחר בן ברק את גן חיות ואייל (אח של עירית) לינור את טרנזיסטור.