דיסקוגרפיה: צלילי הכרם

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

צלילי הכרם הייתה הלהקה החשובה והמשמעותית במהפכה המזרחית במוסיקה הישראלית. מהפכה שהחלה בראשית שנות ה-70 והגיעה למימושה המלא רק עשרים וחמש שנים לאחר מכן. הם לא היו לבד במהפכה, ובמקביל אליהם פעלו עוד סולנים והרכבים ששילבו קצת ממסורת להקות הקצב, קצת מהתפילה בבית הכנסת, קצת מהמוסיקה המזרחית ששמעו בבית הוריהם... הרבה מהגיטרות היווניות בסגנון אריס סאן והרבה שירת נשמה מזרחית... הם לא היו לבדם (ולצדם-מולם פעלה כל העת להקת צלילי העוד), אך צלילי הכרם היו ללא ספק "הדבר האמיתי" בתחום. במין צניעות, ללא טענות על קיפוח, הם תרמו תרומה רבה ליצירת צליל חדש במוסיקה הישראלית והשפיעו בכך על דורות של מוסיקאים שבאו אחריהם. תשאלו, לדוגמה, את אהוד בנאי...

ביוגרפיה

הזמר דקלון (יוסי לוי) והגיטריסט בן-מוש (משה בן משה) החלו את דרכם המשותפת בסוף שנות ה-60, כשהצטרפו לחפלות בשכונת הולדתם, כרם התימנים. הימים היו ימי פריחת המוסיקה היוונית בארץ (בכיכובם של אריס סאן, טריפונס ואחרים) והשניים (שכונו בקיצור "דקמוש") הוזמנו לחפלות שהוקדשו לשירים יווניים. בהדרגה הרחיבו את חלקם גם לשירים תימניים ובסוף העשור הפכו לצמד עצמאי שהוזמן לחפלות ברחבי הארץ ולא רק בכרם. ביום הם עבדו בליטוש יהלומים ובערב נסעו על הווספה של בן-מוש להופעות.

ב-1970 הפך התחביב למקצוע כשבן-מוש הביא מלונדון גיטרה חשמלית ומכונת תופים קדומה, מה שאיפשר לשניים להישמע כמעט כמו להקה. בהופעה ראשונה במועדון ("סנטנה" בפתח תקווה) נזקקו השניים לשם, ובעל המקום החליט בשבילם שהם יהיו להקת "העוד מהכרם", למרות שההרכב הכלי שלהם לא כלל מעולם עוד...

ההופעות בחפלות המשיכו בהצלחה רבה עד אמצע שנות ה-70, ואחרי מלחמת יום כיפור החלה מסתמנת תופעה חדשה: מסחר בהקלטות שהקליטו במהלך החאפלות אנשים פרטיים ולא חברי הצמד. עד 1975 התרחב המסחר בקלטות למימדים כאלה שאי אפשר היה להתעלם מהפוטנציאל המסחרי שבו. שמועות שרמי דנוך, נגן כלי הקשה בלהקה של אהובה עוזרי, עומד להוציא אלבום בו הוא שר את גרסתו ללהיטי החפלות של "דקמוש", זירזו את המפיקים אשר ומאיר ראובני ("אחים יסו ראובני") למהר ולהקליט אלבום ראשון של "דקמוש", תחת השם להקת צלילי הכרם. וכך, במהלך 1975, יצאו במקביל שתי קלטות שהפכו אחר כך לאלבומים ובהם מבחר דומה מאוד של שירים. אחד של רמי דנוך וצלילי העוד (עם נגן הגיטרה והבס יהודה קיסר שגם הוא, ממש כמו בן-מוש, לא ניגן בעוד) והשני בזכרי ימים ימים של צלילי הכרם. עטיפת האלבום של דנוך כללה כיתוב "ביצוע מקורי" וביצועיו הושמעו לא מעט ברדיו, אולי בגלל העיבודים בהם, שהיו יותר פופיים, אך מביני עניין טענו שהמקור הוא של צלילי הכרם. המאבק והתחרות בין שני ההרכבים נמשכו כל שנות ה-70.

בזכרי ימים ימימה, אלבום הבכורה של צלילי הכרם, כלל שירים עבריים ישנים (ובראשם "חנה'לה התבלבלה" שהפך משיר "אשכנזי", עממי חסידי, ללהיט "המזרחי" הגדול ביותר של שנות ה-70), שירים עממיים מרוקאיים (ביניהם "בזכרי ימים ימימה"), תימניים (ביניהם "איילת חן"), מסורתיים מזרחיים ("הביאני אל בית היין") וגם אחד חדש יחסית, "חופשי ומאושר" של בועז שרעבי (שהיה להיט של אילן ואילנית). היועץ המוסיקלי לאלבום היה אביהו מדינה, על העיבודים היה אחראי יגאל חרד שגם ניגן בגיטרה אקוסטית, על קטעי הסולו של הגיטרה החשמלית שנשמעת כמו בוזוקי (והיו, במסורת אריס סאן, רבים ויפים כאלה) היה אחראי בן-מוש ולצידו ניגנו בהקלטות גם משה אבני בבס ונסים שושן בתופים. צילום הצמד בעטיפה הקדמית צולם בגן הפסגה ביפו העתיקה ואילו צילום הלהקה בעטיפה האחורית צולם בהופעה במועדון, ובו הלהקה בהרכב מלא, נראית כלהקת-קצב לכל דבר (עם תלבושת אחידה) כוללת גם נגן סקסופון, למרות שבאלבום לא השתתף סקסופוניסט.

השיר "חנה'לה התבלבה" הפך להיט ענק ברדיו וסימן את תחילתה של "המהפכה המזרחית" במוסיקה הישראלית. הלהיט הביא איתו הצלחה חסרת תקדים לאלבום (או לשני האלבומים, ליתר דיוק) שנמכר בתקליטים וקלטות בעשרות אלפי עותקים. ההצלחה והתחרות עם צלילי העוד דירבנו את "האחים ראובני" להכות על הברזל בעודו חם, ותוך שנה מהוצאת האלבום הראשון (אוקטובר 1975) הם הוציאו ללהקה שני אלבומים נוספים.

האלבום השני של הלהקה, שיצא עוד בשנת 1975, נקרא צלילי הכרם והיה בו שוב שילוב בין שירים ישראליים ישנים כ"סורו מני" (מ' אלכסנדר פן, ל' עממי) ו"אני גדליה" (מ' נתן אלתרמן, ל' משה וילנסקי) ושירים עממיים ממקורות שונים. ביניהם "יער זקן" ו"הלילה" (עממי ישראלי), "אשאל אלוהי" (מ' שלום שבזי, ל' עממי תימני), "אל הגן ארד" (עממי טורקי), ו"יודוך רעיוני" (עממי מסורתי). את השירים החדשים באלבום כתב והלחין אביהו מדינה: "שירי נהדרת" ו"כואב ושר לך". את שירי האלבום עיבד יגאל חרד שניגן גם בגיטרה אקוסטית, והפעם כלל הרכב הליווי את עמי פרנקל בבס, יוסי "פפו" לוי בכלי הקשה ונסים שושן בתופים.

האלבום השלישי של הצמד, שושנת תימן, יצא באמצע 1976. שוב בעיבודיו של חרד ועם צוות נגנים דומה שהורחב מעט עם חליל ומנדולינה, חודשו "שושנת תימן" (מ' נתן אלתרמן, ל' נחום נרדי) שמנגינתו מוכרת כ"לעבודה ולמלאכה", "אסתר אסתר" (מ' עממי, ל' מרדכי שלם), "דרור יקרא" (מסורתי עממי), "אהבת היחפן: (מ' עודד ספיר, ל' יהודה בדיחי). עטיפת האלבום, בה צולמו דקלון ובן-מוש על שפת האגם בפארק הלאומי ברמת גן כללה את הכיתוב: "הטובים ביותר!" ובמאמר על העטיפה היה גם פירוט: "לא לחינם נחשבת להקת צלילי הכרם כלהקת הקצב הטובה ביותר".

באמצע 1977 יצא אלבומה הרביעי של הלהקה זכרונות בכרם. יגאל חרד עיבד ובין הנגנים בלטו חברים מסצנת הפופ והרוק הישראלי של התקופה, ביניהם מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, מוטי דיכנה בבס, גלי עטרי ועירית בולקא בקולות רקע וגם איתן שפירא בפסנתר, מ.מירון בחליל וסקסופון, מ. פיידמן בקלרניט (כך הקרדיטים במקור).

גם תוכן האלבום סימן שינוי: פרט לחידוש השיר "שלכת" (מ' יעקב אורלנד, ל' מרדכי זעירא) היו כל שירי האלבום חדשים. ביניהם "זכרונות בכרם" ו"בלדה לנערה שגדלה" (מ' יואל ריפל, ל' יהודה בדיחי), "לקראת שבת", "אהיה אשר אהיה" ו"איומה בהר המור" (מ' שלום שבזי, ל' אביהו מדינה), "שריקה" (מ' ריפל,ל' מדינה) ואפילו שיר שאת מילותיו כתב דקלון: "ללחום בעדך מדינה".

להיטי זהב בתימנית, האלבום החמישי של צלילי הכרם, יצא ב-1978 וכלל את מיטב להיטי הלהקה, בגירסאות מושרות בתימנית. האלבום כלל בעיקר שירים של שלום שבזי ולחנים עממיים תימניים או כאלה שהלחין אביהו מדינה ולא כלל את "חנה'לה התבלבלה"...

זו היתה תקופה של שינויים רבים במוסיקה הישראלית ודווקא עם התחזקותה של המוסיקה המזרחית, פעילותם המוקלטת של דקלון ובן-מוש הצטמצמה, למרות שהביקוש להופעותיהם היה עדיין גדול.

תחת הכותרת צלילי הכרם הם הוציאו רק עוד אלבום אחד, יום שישי הגיע, ובו הציגו זמר חדש נוסף לדקלון: חיים משה. האלבום, שיצא ב-1981 בחברת התקליטים "CBS" (שהקימה באותה תקופה אגף מיוחד למוסיקה ישראלית מזרחית בניהולו של אשר ראובני) כלל בעיקר שירים שכתב והלחין אביהו מדינה, ביניהם "מנגינות", "יום שישי הגיע", "סוד המזלות", "הולך אדם הולך" ועוד. אחד השירים בהם בלט קולו של חיים משה היה "שמחתי" בעיבודו של נגן הקלידים והסינתיסייזרים חיים חדד.

כשחיים משה פתח, ממש באותה שנה, בקריירת סולו (בלהיט שהלחין לו בן-מוש: "אהבת חיי") הגיע סופה של להקת צלילי הכרם, כשדקלון ובן-מוש ממשיכים להיות פעילים מאוד במוסיקה הישראלית, הראשון כזמר מצליח והשני כגיטריסט וכבעל חברת הפקות מצליחה. השניים גם חוזרים ומחדשים מידי פעם שירים מרפרטואר הלהקה.

בשנת 2000 יצא בחברת התקליטים "NMC" אלבום כפול בעריכת אילן בן שחר, ובו כל שירי שני האלבומים הראשונים של הלהקה ובונוסים מהאלבומים הנוספים.

באותה שנה הוציאו דקלון וחיים משה שני אלבומים משותפים תחת הכותרת סוגרים מעגל (חלק א' וב') ובהם ביצעו מחדש, ביחד ולחוד, את מיטב להיטי צלילי הכרם בעיבודים חדשים של רובי בן שמעון. בן-מוש לא השתתף באיחוד, ואת מקומו על הגיטרה מילא גיטריסט "הלהקה המתחרה", יהודה קיסר.

בשנת 2003, באירוע לציון נעילת חודש הזמר העברי, העניקה כנסת ישראל את מגן הכנסת לדקלון, שהצטרף לפרסים נוספים בהם זכה, פרס אמנות לעם ופרס מפעל חיים של ארגון אשכולות.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון