האם להיות בעל קול דומה לאריק איינשטיין זו ברכה או מגבלה במוסיקה הישראלית? את קובי רכט הטרידה כנראה השאלה הזו בכל תחילת הקריירה שלו. יש לו קול דומה, נכון, אבל מאז ומתמיד הוא עשה בו שימוש עצמאי לגמרי ולא ניצל אותו מעולם לחקיינות. הוא התפרסם כזמר של שירי ארץ ישראל (בלהקה צבאית, שירי סשה ארגוב), אך רצה תמיד לעשות רוק'נ'רול. הוא הצליח מאוד בארץ, אך רצה לעשות את זה בחו"ל. הניגודים האלה ואחרים גרמו לקריירה של רכט לנוע במורדות ועליות, עם שינויי סגנון וחיפושי דרך. נדמה שרק באמצע שנות ה-90, כשחזר ארצה משנים רבות בחו"ל ופתח בסיבוב נוסף כאן, מצא את הכיוון המוסיקלי המתאים לו: רוק רך, אישי וחם, מתאים מאוד לקול שלו.

השנים הראשונות

יעקב רכט נולד בצהלה למשפחה שהיה לה אחד הטייפים הראשונים בישראל. בגיל עשר העריץ את אלביס פרסלי אך ראה את עתידו בתיאטרון והיה שחקן מצטיין בהצגות ב"תיאטרון לילדים" של מנחם גולן (במחזור עם דודו טופז ואילנית). בגיל 14 ניגן בגיטרה והקים עם הגיטריסט דובי שטיר את להקת קובי וכוכבי הלכת. ב-1965 הוא התגייס, שירת בחיל הקשר, בלהקת חיל הים וב1967 בלהקת פיקוד מרכז עם נירה גל, דודו זכאי, מאיר אגסי, חיליק צדוק ואיריס יוטבת, שהפכה לזוגתו של רכט תוך שירותם בלהקה. השניים השתתפו בצילומי הסרט "הוא הלך בשדות", בו יוטבת כיכבה (לצד אסי דיין) ורכט גילם תפקיד קטן. רכט היה הכוכב הראשי בתוכנית המצליחה של הלהקה "איפה המרכז", עם "גבעת התחמושת", "דובר צה"ל מודיע", "קום לך אל נינווה", "העיקר להיות בריא" ו"ערב יפה".

בסוף שירותו הצבאי השתתף רכט עם עדנה גורן בתקליט שירי סשה ארגוב, שהצליח מאוד ורבים משיריו הפכו לקלאסיקה, ביניהם "אהובתי שלי לבנת צוואר", "זמר מפוחית", "לילה בדרום" ועוד.

ב1969 הוחתם רכט ל"הד ארצי" והקליט בעיקר שירים שהלחין ועיבד מישה סגל בהשפעת הביטלס והפופ החדש: "אולי נתאהב", "אולי במקרה" ו"דיקי דוקי הוק ונוק" (מ' רכט), "סוף דבר" (מ' אבי קורן), "זכרונות" (מ' איריס יוטבת), "המלאך רפאל" (מ' יהונתן גפן), "ליידי מקבת" (מ' דודו ברק) ו"בלון כתום" (מ' דן רביב), כולם להיטים גדולים שיצאו בתקליטונים, אך לא באלבום שלם.

במקביל המשיך רכט לשחק, קודם עם תיקי דיין וטוביה צפיר במחזהו הקברטי של חנוך לוין "קטשופ" (עם שירים שהלחין אלכס כגן) ואחר כך בהצגה "לא ביום ולא בלילה" של אברהם רז.

שנות השבעים

בתחילת 1970 השתתף רכט במחזמר "קרחת" שכתב יהונתן גפן, הלחינו מישה סגל ואלונה טוראל וביים האיטלקי ג'ילברטו טופנו. עם רכט השתתפו שולה חן, אברהם מור וקובי אשרת בליווי שלמה מזרחי והבמה החשמלית, שיצרו פסקול רוקי מהמקובל בתיאטרון בארץ עד אז. רכט שר סולו את "פר ופרפר" ועם אברהם מור את "חלום פרעה". עוד בלטו במחזמר "2796 שפות", "אני אוהב את אלוהים", "תנו לנו לצאת", "להיות לבד" ו"איש מזג האוויר". "קרחת" הוצגה כארבעים פעם עד שבאה הגרסה העברית של "שיער" וגנבה לה את ההצגה.

אחרי "קרחת" ובזמן חזרות למחזה "נפוליאון חי או מת" פרש רכט מהתיאטרון לטובת המוסיקה. בסוף 1970 יצאו שירים ראשונים שהלחין: "כמה שזה טוב" (מ' שמרית אור) ו"למה עכשיו", אותו יצר עם קובי אשרת. בליווי הצ'רצ'ילים היו שיריו משב רוח רענן בזמר העברי של התקופה. רכט ואשרת החלו להכין שירים למופע משותף, ביניהם "לך איתה" (שהיה להיט בפי אילנה רובינא) וגם "מי את אליזבט" ו"לילה טוב", אך בטרם יצאו להופעות כצמד הפך אותם האמרגן מיקי פלד לשלישייה עם חנן יובל, שובבי ציון, בה היה רכט היוצר העיקרי עד פירוקה בסוף 1971.

אחרי התפרקות שובבי ציון המשיכו רכט ואשרת בשיתוף פעולה יצירתי. תיקי דיין הקליטה את לחנם ל"שתי אפשרויות" (מ' אהוד מנור) ואילנה רובינא את לחנו של רכט ל"שתי עיניים" ואת זה של אשרת ל"מים מתוך הבאר". עם איריס יוטבת הם כתבו והקליטו את "Hey Down Below", שהפך ללהיט גדול במצעד הלועזי בתחילת 1972, וגם את לחניו של רכט ל"עפיפונים" (מ' הוד מנור) ו"אלבום משפחתי" (מ' רכט). רכט הלחין פסקול לסרטו של בועז דוידזון "עזית של הצנחנים" ובו בין השאר השירים "עזית של הצנחנים", "בעמק הירוק" ו"עלים", והקליט סקיצות לשירים שלו ושל יוטבת בכוונה להשמיע אותם לחברות תקליטים בחו"ל, שירים באנגלית ששר בליווי אלונה טוראל בקלידים, אלון אולארצ'יק בבס, מאיר ישראל בתופים ויצחק קלפטר בגיטרה, ביניהם "Woman" ו"New World".

באוגוסט 1972 נסעו יוטבת ורכט להולנד ובתיווך רלף עינבר יצרו קשרים עם מפיקים מקומיים. עם אשרת שהצטרף הקימו את שלישיית Spell Of Eden והקליטו מחדש את "Hey Down Below" ואת "עפיפונים", שהפך באנגלית ל"I Watch You". תקליטון השלישייה הפך ללהיט גדול בהולנד והשלושה שכרו בית באמסטרדם ועבדו על חומר לאריך נגן, אך בטרם הקליטו נאלץ אשרת לחזור ארצה (ולקח עימו כמה שירים שהופיעו בתקליט של עוזי פוקס: "סם", "עם הזמן" ו"לילה ולילה ויום"). רכט ויוטבת קיבלו הצעה להקליט בלונדון שירים לא מוכרים של ג'ילברט או'סליבן, אך הם החליטו לא ללכת על תקליט שאינו מקורי וחזרו גם הם ארצה.

בישראל המשיכו רכט ואשרת לספק להיטים לאחרים. אושיק לוי הקליט את "שיר ערש גנוב" (מ' גפן) ואת "הייתי גבר" (מ' דוד אבידן), ששי קשת את "איש לבן איש שחור" (מ' יוטבת) וצוות הווי שריון (שלישיית שבר ענן) בהדרכה ועיבוד של רכט הקליט את "בעמק הירוק", "אלבום משפחתי", "חלום ליל קיץ" (במקור "עפיפונים"), "בואי אל היער" ו"צוחק לי" (מ' יוטבת).

באמצע 1973 נסעו רכט ויוטבת להולנד והוציאו שם שני תקליטונים כצמד בשם וירגו ובהם השירים

"Woman", "Lover Of The Night", "New World" ושוב "Hey Down Below". רכט גם הקים שם הרכב רוק עם נגנים ישראלים: הגיטריסט גרי אקשטיין, נגן הבס אבי סרוסי והמתופף יוסי אטיאס. הם הקליטו כמה סקיצות אך לא הצליחו לעניין חברות תקליטים מקומיות.

בתחילת 1975 נסעו יוטבת ורכט לצרפת והצליחו להשיג חוזה הקלטה בחברת "ברקלי". רכט הפך ל"רקס" והקליט באנגלית ובצרפתית. שניים משיריו, "No Madame" ו"Sugar Doll", זכו להצלחה רבה, כולל פרס העיתונאים הצרפתיים בפסטיבל "שושנת הזהב". בשנתיים הבאות הוציא רכט תקליטונים בחברות שונות ובשמות שונים. את "Summer In Africa" ו"Telegram Man" הוציא כלהקה בשם Savana. את "Mary Christmas Rock" ו"Rock N' Roll Star" כסולן K. Recht ואת "Mexico" ו"Hands Up" כג'ים מסדה. האחרון נמכר ביותר מ120,000- עותקים ורכט הוחתם על חוזה ב"סי-בי-אס" לשלוש שנים ושלושה אלבומים.

הוא הוציא רק שני תקליטונים נוספים ובאמצע 1977 חזר לישראל כדי לעניין אמרגנים בהפקת מחזמר שכתב עם יוטבת, "התפוח". ההפקה המסובכת והתקציב הגדול שנדרש לה הרתיעו משקיעים, והיחיד שגילה עניין היה מיכאל תפוח, שמימן הקלטת סקיצות לשירי המחזמר עם אקשטיין בגיטרה, דפנה ארמוני בשירה ומשתתפים נוספים.

בסוף 1977 הקליטו רכט ויוטבת בשווייץ שני שירים עם להקת Tea. השירים לא יצאו לאור אך פלייבק של אחד מהם שימש את רכט בהקלטת השיר הראשון בעברית שהוציא לרדיו אחרי שש שנות הפסקה, "כמו שזה בא". השיר יצא בתקליט שדרים בסוף 1978, תקופה בה היה יוטבת ורכט עסוקים בגידול בנ ם תום ובכתיבת שירים לתקליט הדיסקו של מירית שלי.

ב1979 נדלק מנחם גולן על סקיצות "התפוח" והטיס את יוטבת ורכט ללוס אנג'לס לצורך הפיכת המחזה לסרט בעזרת המוסיקאי ג'ורג' בי. קלינטון. הם התכוננו להפקה ממושכת, אבל לגולן אץ הזמן והוא החליט להפיק את הסרט תוך שבועות בודדים בלונדון. התסריט קוצר ושונה, לתפקידים הראשיים נבחרו שחקנים אנגלים, ולרכט וליוטבת נותרו תפקידים זעירים בלבד. ממחזה רוק צנוע הפך "התפוח" למחזמר בומבסטי שצולם בברלין עם 200 סטטיסטים. בסרט לקח גולן לעצמו את קרדיט הכתיבה והבימוי, כשהוא מותיר לרכט ויוטבת קרדיט של כותבי הסיפור.

שנות השמונים

ב-1980 יצא פסקול הסרט "התפוח" ובו לחנים של רכט למילים של יוטבת וקלינטון, ביניהם בלטו "How To Be A Master" שהתפרסם אחר כך בגרסה בעברית כ"רגאיי הבטלן". רכט וקלינטון הקליטו בלוס אנג'לס שירים נוספים, ביניהם "Mama Coca" שהפך ל"רגאיי הודי" ו-"Heartattack In Paradise" שתורגם ל"התקפת לב בגן עדן".

בסוף השנה חזרו יוטבת ורכט לישראל אך הפסיקו לעבוד יחד עם תום נישואיהם.

באותה תקופה עבד קובי רכט עם בן-זאב על יצירת "רוק תיאטרלי". רכט הלחין עשרה שירים למילים של בן-זאב, מהם הוקלטו עם מיקי שביב בבס וגיטרות וז'אן-פול זימבריס בתופים "דוקטור גיבור", "חניה (רשמתי התרשמות)" ו"לימוזין". השניים תיכננו להקים חברת תקליטים עצמאית בשם "מאמא", אבל שיתוף הפעולה ביניהם הסתיים לפי שהרעיון מומש.

ב-1981 יצאו תקליטי שדרים עם "רגאיי הודי" ו"התקפת לב בגן עדן". שני השירים הוקלטו על פלייבקים שהוקלטו בלוס אנג'לס עם ג'ורג' קלינטון.

באמצע 1982 החל רכט להקליט שירים שהלחין, עיבד והפיק למילים של זוגתו, הילה רז-חובה. עם שביב בבס וגיטרות, זימבריס בתופים וכלי הקשה ומשה לוי בקלידים הוקלטו "טיול אחרון לדרום", "איפה היא בכלל", "הופעה", "מועקה", "מסתובבת שמועה" ו"הכל נמס" (עם רז גם בהלחנה). לאלה צורפו "רגאיי הבטלן", חידוש ל"How To Be A Master" מתוך "התפוח" והשיר "מעגלים", שהוקלט עם צחי פרידמן, אבי אגבבה ומוטי דיכנה. השירים יצאו באמצע 1983 בתקליט הבכורה של רכט, מסתובבת שמועה: רוק אישי, קודר ומחוספס, קר ומנוכר, מושפע מ"גל חדש" אמריקאי ומהרצון לומר או לצעוק את הכאב מהבטן בלי ניסיונות להיות נחמד. התגובות, בהתאם, היו קשות, והקהל די התעלם מהתקליט.

גם ההופעות שליוו את הוצאת התקליט, עם נגני התקליט בחיזוק נאור דיין בגיטרות, זכו לביקורות טובות אך נכשלו כלכלית. ההפקה היחידה של רכט שכן הצליחה באותה תקופה היה עיבודו של הלהיט "ברווזים ברווזים" ששר עובד. גם בחברת התקליטים העריכו את כישרונותיו של רכט כמעבד ומפיק והציעו לו לבחור אחת מהלהקות הצעירות שצצו באותה תקופה. אחרי האזנה לקסטות רבות בחר רכט את היחידה לטיפול נמרץ, להקתו של דורון אייל "שולץ". בתקציב המינימלי שהקציבה לו חברת התקליטים הפיק רכט את תקליטה של הלהקה, שבר טראנס גלגלתי, שיצא באמצע 1983. מנקודת הראות של רכט הוא עשה נס כשהפך זמר שלא שר ונגנים שלא יודעים לנגן ליחידה הומוגנית וניתנת להאזנה. חברי הלהקה ראו זאת כמובן אחרת ואף האשימו את רכט בניצול כספי ההפקה לצרכיו האישיים.

אחרי מסתובבת שמועה החל רכט להקליט אלבום רוק'נ'רול בסגנון שנות ה-50 וה-60. אחרי הקלטת שני שירים מקוריים, "סלואו איטי" ו"קלי קלות" (מ' הילה רז, ל' וע' רכט), וחידוש ל"Summertime Blues" של אדי קוקרן (שהפך בתרגומה של רז ל"הקיץ של הבלוז") החליטה חברת התקליטים לגנוז את הפרויקט.

במופע ובתקליט בהפקת גלי צה"ל "שיר אהבה חיילי לסשה ארגוב" שר רכט את "אהובתי שלי לבנת צוואר" ונתקל שוב בתגובות הקהל החמות כשהוא מבצע חומר מסוג כזה. במשך תקופה קצרה הוא הופיע, בעיקר ב"חמאם" ביפו, ואף הפיק הופעות איחוד אחדות של שובבי ציון.

ב1985הקליטה הילה רז את לחנו של רכט למילים שלה: "העשב המתוק". באותה שנה השניים נישאו ונסעו ללונדון, שם הקליט שיר מחאה נגד האייטולה, "אין אהבה בטהרן". השיר לא יצא בבריטניה מפחד נקמת אנשי האייטולה.

רכט הלחין בלונדון מוסיקה לסרטו של מנחם גולן "כוח הדלתה" ואחר כך בלוס אנג'לס לסרטו של גולן "מסכת המוות האדום".

שנות התשעים ואילך

בלוס אנג'לס פגש רכט את יושי שדה, וכששב ארצה ב1992 הוא הקים איתו את צמד ההוא. ההוא היה בעיקר כלי הביטוי של רכט. הוא כתב והלחין את כל השירים, שר וניגן בגיטרות. שדה שר וניגן בגיטרות ושיתף פעולה עם רכט בעיבוד והפקה של השירים. בהקלטות השתתפו גם צוף פילוסוף בבס, משה לוי בהמונד ופסנתר, מישל עמר בתופים ורוני פיטרסון בגיטרה. את רוב שירי אלבומם כתב רכט עוד בארה"ב, באנגלית, ותירגם אותם בארץ, ביניהם "נגד הלב", "אני מרגיש", "כשאבוא הביתה" ו"נוכחות אהבתך". האלבום נגד הלב היה ברובו תקליט רך ומלודי, רומנטי ותקשורתי מאוד, אך למרות זאת הוא לא זכה להצלחה.

ב1995 הוציא רכט את אלבומו השני כסולן, קובי רכט. לוי עיבד, רכט כתב, הלחין והפיק מוסיקלית את השירים, ביניהם "קרוב לאהבתך", "בתמונה הגדולה", "שנה ושבוע" (מ' רכט), "בינתים" (מ' הילה רז) ו"ואחרי הכל" (מ' עם רז). לאלה צורף חידוש דאנס ל"לך איתה" (מ' רכט, ל' רכט ואשרת). בהקלטות רכט שר וניגן בגיטרות וקלידים ואיתו נגנים נוספים.

ב1998 יצא אלבום אוסף ובו 18 ממיטב להיטיו של רכט בכל הזמנים וגם שיר אחד חדש: "כל נדרי" (מ' יואב גינאי, ל' סשה ארגוב, ע' יוני רכטר).

ב2003 הוציא רכט אלבום שלישי, הרגע הנכון. האלבום הופק ועובד על ידי רכט עצמו, עם טל שגב ופיטר רוט, איש מוניקה סקס. בשיר הנושא לאלבום התארח רמי פורטיס.