הקמת שלישיית קצה השדה באמצע שנות ה-70הייתה ניסיון ייחודי ליצור הרכב קולי גברי, שישלב מוסיקה "עממית ישראלית" ורוק רך, בדגש על הרמוניות קוליות בנוסח קרוסבי סטילס נש ויאנג. ניסיון זה לא הצליח, וקצה השדה פעלה זמן קצר בלבד לפני שהתפרקה. האלבום היחיד שהותירה אחריה מוכיח, שאי הצלחתה של השלישייה הייתה בעיקר בתחום השיווקי, ולאו דווקא ביצירה עצמה, שהייתה נעימה ומקורית, מעובדת ומופקת כהלכה.

ביוגרפיה

קצה השדה נולדה בסוף 1975, כשהמפיק אשר ביטנסקי אסף שלושה יוצאי להקות צבאיות: גיא יפה, צבי בומס וראובן גבירץ - להרכב קולי מקורי. השיר הראשון שהקליטו השלושה, "יש לפעמים" (מ' ול' יפה, בומס וגבירץ), בעיבודו של יפה, יצא בתקליטון שדרים. הוא הפתיע בהרמוניות הקוליות היפהפיות שלו, ויצר תחושה שיש בשלישייה עוצמה, למרות שאינה "להקת רוק" (בתקופה בה הרוק הישראלי החל להתעורר). יפה עיבד גם את חציו השני של תקליטון השדרים, שכלל חידוש ל"ליל אמש" של נעמי שמר, בו בלט בעיקר קולו הנמוך מאוד של בומס.

אחרי למעלה משנה של פעילות "על אש קטנה", במהלכה השתתפה הלהקה בשירת קולות באלבומו השני של מתי כספי, וכן במופע "הזמן הכפרי" עם אריק איינשטיין, להקת תמוז ואורח מחו"ל, הזמר-יוצר טים הרדין, הקליטה הלהקה את אלבומה הראשון. האלבום הופק על ידי תלמה אליגון ודורית לנץ מ"CBS", ויצא ב1977. כמו בתקליטון, נחלקו השירים באלבום בין חידושים לשירי ארץ ישראל ("ערב בא", "עין גדי", "פנס בודד" ו"ליל אמש") ובין שירים מקוריים, ביניהם "בקצה השדה" (מ' יהודה עמיחי, ל' ראובן גבירץ), "בין בעולמות" (מ' יעל פירסטנברג, ל' גיא יפה) ו"זה לא הים" (מ' לאה גולדברג, ל' יפה וגבירץ), בו השתתפה בשירה ריקי מנור. בעיבודי השירים השתתפו יפה, גבירץ, מתי כספי ומשה זורמן. טומי פרידמן ולואי להב (כוכבי טכנאי ההקלטה מ"טריטון") הקליטו. ובכל זאת, זה לא עבד. הטון הרך-נימוח של הלהקה נשמע, כנראה, שלו מדי לתקופה ההיא, והלהקה, כמו האלבום, נעלמה מהר מהנוף המוסיקלי.

לאחר פירוק הלהקה הפך יפה לאחד מבעלי "טריטון" ותרם רבות לעיצוב צליל המוסיקה הישראלית, גם כטכנאי הקלטות וגם כמפיק מוסיקלי. בומס וגבירץ המשיכו לשיר. גבירץ שר, בין השאר, בחלב ודבש, ובשנות ה90 עשה ניסיון לפתח קריירת סולו. בומס שר בהפקות שונות והוציא אלבום סולו בסוף שנות ה80.