דיסקוגרפיה: שלמה ארצי

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

מסוף שנות ה-80 שלמה ארצי הוא הזמר המצליח ביותר בישראל. הוא נוטה להתעלם בדרך כלל מהשנים הראשונות לקריירה שלו, וזאת למרות שגם בהן נהנה מהצלחה רבה. לדבריו, אלה היו שנים של חוסר מודעות, שבהן מפיקים הפיקו לו והוא בקושי התערב בתוצאה הסופית. ארצי לא היה שלם אז עם היותו זמר, אולי בגלל החינוך בבית הוריו, שהתייחסו למקצוע הזה בזלזול. ארצי עבר כמה שינויים בקריירה שלו, המשמעותי ביותר ביניהם היה כשפגש את לואי להב, שלימד אותו לדבר בשפת הרוק. המפגש עם להב העביר את ארצי מ"צוותא" אל הפארקים, וסייע לו להיחלץ מהתלבטויות כיוצר אל ביטחון בדרכו כאמן בעל סגנון אישי וייחודי. בתקופה זו חל שינוי משמעותי בהופעותיו. הוא שילב בהן גרסאות חדשות לשירים ישנים, אלתורים, סיפורים ודו שיח עם הקהל, שהלך וגדל. בשנים האחרונות התחיל אצל ארצי תהליך של השלמה עם תחילת דרכו, שהתבטא גם בהוצאה מחודשת של חלק מתקליטיו הישנים (הוא רכש את הזכויות על רובם) וגם בחידוש השירים ההם.

תחילת הדרך

שלמה ארצי נולד ב-26.11.49 בקיבוץ אלוני אבא, כילד גר ברמת ישראל ומגיל שמונה בצפון תל אביב. בבית הספר היסודי נחשב לשחקן ולא לזמר, אם כי בגיל 12 התחיל גם לנגן בגיטרה ושר בלהקה בצופים. הוא אהב שירים ישראליים ושנסונים צרפתיים ולא התלהב מרוק. בגיל 16 החל לכתוב ולהלחין והופיע בצמד עם רבקה מנשה (לימים ריקי גל).

בצבא, אחרי שירות קצר בשייטת ובחיל תותחנים (שם הקים את להקת התותחנים), הגיע ארצי ללהקת חיל הים. הלהקה הייתה באמצע תוכניתה "וביום השלישי" וארצי עוד לא בלט. בתוכנית הבאה, "רפסודה בכחול", היה ארצי הסולן והכוכב הראשי, ולהיטיה הגדולים היו "כשאהיה גדול", "אנשי הדממה" ו"המלח גבריאל". להקת חיל הים בעיבוד בני נגרי הייתה הצלחה גדולה, שיריה הפכו ללהיטי רדיו וגם מכירת התקליטים הייתה מצוינת יחסית לשנת 1969: כמעט 15,000 עותקים.

בתחילת 1970, עדיין כחייל, הקליט ארצי שירים כסולן, ביניהם "מקרה אלישע והנערים" (מ' יעקב שבתאי, ל' בני נגרי), "לפני" (מ' עמוס אטינגר, ל' נורית הירש) ואפילו אחד שהלחין בעצמו: "גולית" (מ' אהוד מנור). במצעדים הצליחה להקת התותחנים עם שירו "תפילת תותחן". כל אלה התגמדו לעומת הפריצה הגדולה שלו, כששר בפסטיבל הזמר את "פתאום עכשיו פתאום היום" (מ' תרצה אתר, ל' יעקב הולנדר, ע' אריה לבנון) וזכה במקום הראשון. ארצי הפך בין לילה לכוכב, אך לא נח על זרי הדפנה. מיד לאחר שהשתחרר מהצבא (ונישא למילכה), הקים חברת הפקה עם מיכאל תפוח ואיתן גפני ("אירה המקליטה"), ועבד בחריצות על הקריירה שלו, כשהוא שר בכל סגנון ובכל מסגרת אפשרית: בפסטיבל הילדים הוא שר את "ארץ פומפרנל" ו"נומי ילדה", בסרט "מלכת הכביש" את "לא שלי לא שלך" ו"מלכת הכביש", ועם קבוצת הכדורגל מכבי נתניה את "מה מה נה נה". בהצגת שירי החומש של איציק מאנגר "אברהם אבינו נגד שרה אמנו" הופיע בשירים שתורגמו מיידיש, ביניהם בדואט בלתי נשכח עם שושנה דמארי: "ציפור ציפור". הוא גם הצליח בשירים שהקליט כ"תפילת ערבית", "אנחנו לא צריכים" ועוד. בסיכומי השנה נבחר ארצי ל"זמר השנה" בקול ישראל, "סגן זמר השנה" בגלי צה"ל וזוכה "כינור דוד" בתחרות "ידיעות אחרונות".

בסוף 1970 יצא שלמה ארצי, אלבום הבכורה שלו, ובו שיר אחד שהוא הלחין, "תפילת ערבית" (מ' א.א. מילן, ת' יעקב אורלנד), וכל השאר שירים שיצרו אחרים, ביניהם "האם השלישית" (מ' נתן אלתרמן, ל' נעמי שמר), "אנחנו לא צריכים" (מ' אבי קורן, ל' שמואל אימברמן), "פתאום עכשיו, פתאום היום" ועוד. על עטיפת התקליט הופיע מאמר שכתב אביו, יצחק ארצי, ובו כתב בין השאר: ..."לא הפעלתם של יחסי ציבור הם שחיבבו את שלמה על לב שומעיו. סוד כיבושיו טמון בקולו, בלחני שיריו ותמלילם ומעל לכל - בכנות שירתו...".

ב-1971 יצא אלבומו השני של ארצי, על אנשים. החידוש העיקרי בו היה שארצי כתב והלחין כמעט את כל השירים, ביניהם "אל תשאל ילד", "בנוף ילדות", "להיות לאחרים". הוא גם הלחין את "אילאיל" (מ' שאול טשרניחובסקי) ועם גידי קורן את "ארץ הירוק". דוד קריבושי עיבד, ובהקלטות ניגנו חברי הפלטינה, אלונה טוראל ויעקב נגר בפסנתר ואורגן, אלי מגן בגיטרה בס, יצחק קלפטר בגיטרה, אהרל'ה קמינסקי בתופים וגם יגאל חרד בגיטרה. למרות הכיוון המוסיקלי הידוע של הנגנים, זה לא היה ג'אז וגם לא רוק.

בשנת 1972 גדל המוניטין של ארצי כיוצר איכותי, שגם מצליח לפנות לקהל רחב. בפסטיבל הזמר הוא שר את "השיר על ארץ סיני" (מ' רחל שפירא, ל' מוני אמריליו) ול"ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל הלחין ושר "דרך שתי נקודות" (מ' יהודה עמיחי). משיכתו לשירי משוררים בלטה באלבומו השלישי, פתאום אחר ימים רבים, שיצא בראשית 1973, בו הלחין את "אמא קטנה" (דוד פוגל), "יופיה אינו ידוע" (נתן זך), "אהבה" (דליה רביקוביץ) וגם הלחין את "אנאבל לי" (אדגר אלן פו)

ו"White Bird", אותם שר ארצי באנגלית, שניהם כהקלטות דמו לניסיונות פריצה לחו"ל. להיט האלבום היה "ממלינדה", וראוי לציון גם "שירי ואני", שנכתב לבתו הבכורה שנולדה באותה שנה. עדנה גורן שרה איתו בשיר "אהבה", ומיכאל תפוח קיבל לראשונה את תואר המפיק.

עוד באותה שנה הוציא ארצי אלבום לילדים בשם טיול לארץ התווים. גידי קורן כתב (על סיפורה של סבתא קרי) שלמה ארצי השתתף בהלחנה עם קורן) סיפר ושר והשתתפו גם האחים והאחיות, גליה ישי, חומה ומגדל וחבורת ילדים.

ב-1972 היו ארצי ותפוח, כבעלי חברת הפקות, המדרבנים העיקריים של חנן יובל להקליט כסולן. לעומת זאת, את להקת כוורת שחיפשה מפיק הם דחו, והצעתם להפיק את גידי גוב נדחתה על ידי גוב (לדבריו, בטענה שהם לא עמדו במבחן שלו: האם אתם מכירים את קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג?).

ב-1973 הוחתם ארצי על חוזה הקלטות אצל דיק ג'יימס, שהפי ק בין השאר אלבום לשלום חנוך. ארצי הופיע בתוכניות רדיו וטלוויזיה באירופה, הלחין לאחרים והקליט שירים שלא זכו להצלחה.

בארץ הייתה 1973 שנת שינוי בקריירה של ארצי. הוא גיבש את להקת גברת תפוח (על שמו של מיכאל) עם יאיר שרגאי, דדי שלזינגר ושלמה חממי, ועבר מחברת התקליטים "ישראדיסק" לחברת "הד ארצי", שהייתה לביתו מאז ועד היום. ההפקה הראשונה של ארצי ותפוח ב"הד ארצי" הייתה התקליט משירי זאב ז'בוטינסקי, בו השתתפו חוץ מארצי גם רבקה זוהר, חנן יובל והאחים והאחיות.

מבחינה מוסיקלית המשיך ארצי ליצור במגוון סגנונות, עם אהדה מיוחדת לשירי משוררים. ל"ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל ארצי הלחין את שיריו של שאול טשרניחובסקי "אומרים ישנה ארץ" ו"קרון יחידי ואחרון". את הראשון הוא גם שר, את השני שר ליאור ייני. לתוכנית טלוויזיה של שירי חיים נחמן ביאליק הוא הלחין את "בשל תפוח" ו"הלילה ארבתי".

באותה שנה הקליט ארצי, "זמר השנה", עם "זמרת השנה", אילנית, את השיר "עכשיו אני יודע", שהלחין "מלחין השנה", צביקה פיק, למילים של "תמלילן השנה", אהוד מנור.

עם עזיבתו את "ישראדיסק" הוציאה החברה אלבום בשם אומרים ישנה ארץ, ובו להיטים וגם קטעים שלא יצאו קודם לכן, ביניהם "שיר בבוקר בבוקר", "אומרים ישנה ארץ" והפתעת האלבום: גרסתו ל"אלינור ריגבי" של החיפושיות.

במלחמת יום הכיפורים ובחודשים שאחריה הופיעו שלמה ארצי ולהקת גברת תפוח בהופעות רבות בפני חיילים. בהשפעת טראומת התקופה הזו יצר ארצי את אלבומו האישי והשלם ביותר עד אז, לכל החברים מהמסע מים אל ים, אלבום ששילב געגועים לארץ ישראל ולחברים הוותיקים לצד רצון להתעדכן ולהישמע עכשווי מבחינה מוסיקלית. החידוש הרוקי ל"ככה סתם" של התרנגולים מסמן את שתי המגמות האלו, עם ציטטה מהחיפושיות שנשמעת כמעט ישראלית: "שי לאבז יו יה בה יה...". עיבודי התקליט (של דדי שלזינגר ויאיר שרגאי) שילבו גיטרות רוקיות ומזרחיות, אקורדיון וחליל לצד קאנטרי-רוק, רית'ם-אנד-בלוז ופאנקי. בין השירים בו ארצי כתב והלחין את "חיים משוגעים", הלחין שירים כ"זמר לבני" (מ' נתן יונתן) ו"גוגו" (מ' אהוד מנור), "מכתבו של מנחם מנדל" (מ' נתן אלתרמן) ועוד.

בפסטיבל הזמר של שנת תשל"ד (1974), הגיע ארצי, בליווי גברת תפוח, אל המקום הראשון עם "הבלדה על ברוך ג'מילי" (מ' ארצי, ל' גידי קורן).

התקופה הרעה

בתחילת 1975 נבחר ארצי לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון. הוא הלחין לתחרות את השיר "את ואני" (מ' אהוד מנור), וכדי לשמור על המומנטום הקליט (תוך שבועיים!!) אלבום שכלל להיט מסוף 1974 ("היי ליזה") ותשעה שירים חדשים בעיבוד אלדד שרים. לא ברור אם הוא התכוון ברצינות או שהתקליט היה פרודיה על "להיות כוכב פופ בסגנון שנות ה-60". ארצי תירגם את "Things" של בובי דארין ואת "Teenage Idol" של ריקי נלסון, כתב מילים על מנגינת האדג'יו של אלבינוני, הלחין את "מתחת למיטה" (מ' אהוד מנור), וכתב והלחין שירים נוספים, ביניהם את "שיר אהבה אחרון" ו"הריקוד האחרון של 1965". השיר "את ואני" לא זכה באירוויזיון, וגם האלבום, במיוחד אחרי לכל החברים מהמסע מים אל ים, היה אכזבה. במבט לאחור סימן האלבום את תחילתה של תקופה רעה בקריירה של ארצי.

בסוף 1975 יצא ארצי במופע ובאלבום שהוקדשו לגילו: משחקי 26. בשיריו התעסק בגעגועים לימי הילדות מול התלבטויותיו ככוכב פופ. ל"יוסי ילד שלי מוצלח" של התרנגולים הוא כתב המשך בשם "יוסי בן 26", ולצידו הופיעו שירים ספק משעשעים ספק מחאתיים במגוון סגנונות מוסיקליים: פאנקי, דרום אמריקאי, אסטה, פרודיות על כוורת ומוסיקה מזרחית. שתי בלדות בלוזיות בלטו לטובה: "מנגן ושר" (מ' ול' ארצי) ו"שיר אהבה" (מ' יהונתן גפן, ל' אלדד שרים). עוד בתקליט היו "בוא נשחק משחק", ו"משחקי 26" (מ' ארצי, ל' שרים), "הבלדה על אפרים", "המציל", ו"עזרא ובוקובזה".

ב-1976 יצא האלבום שלמה ארצי שר ומספר לילדים על יאן הגמד. בין קטעי הסיפור שולבו שירי ילדים ישנים וחדשים בעיבוד אילן גלבוע, שגם הלחין את חלקם עם ארצי ויאיר שרגאי. באותה שנה יצא ב"ישראדיסק" התקליט השירים היפים, אוסף משיריו של ארצי מהשנים 1970 - 1973.

בסוף השנה יצר ארצי את תקליטו המוזר ביותר, יש לי אשה ילדה ולמברטה ואני גר בתל אביב. השירים, בעיבוד אילן גלבוע, הצביעו על חיפוש דרך מוסיקלי: לצד הבלדות היפהפיות "מקום היסטורי" ו"מותר לומר", שארצי הלחין למילים של נתן אלתרמן, הוא כתב והלחין את "ועכשיו לשיר" (עם סולו מוג וגיטרה פסיכדלית), "אהבה 1,5,2,5" (דיסקו), "מלאכים בעיר" (סטייל סטיבי וונדר), "כל מי ששר מאושר" (פרודיה על "פסטיבל הזמר הרומני") ו"יש לי אשה, ילדה ולמברטה" (סווינג). הוא הלחין עם גלבוע את שירו של נתן זך "אני רוצה תמיד עיניים" (בוסה-נובה) וחידש את "פתאום עכשיו פתאום היום" (רוק'נ'רול כבד). בין השירים שילבו ארצי, גלבוע וטכנאי ההקלטה, דודי רוזנטל, קטעי מעבר משעשעים ו/או אישיים, שבילבלו לחלוטין את האווירה, שלא לדבר על כך שעל העטיפה לבש ארצי חולצה של להקת הפאנקי האמריקאית רופוס.

ב-1977 הקליט ארצי את אלבומו הנדיר ביותר (פרט לאלה שגנז לחלוטין), רומנסה ופיוט, אלבום שכולו מילים מסורתיות או עממיות ספרדיות בתרגום משה גיורא ולחנים מספר הרומנסות והאנתולוגיה לחזנות ספרדית מאת יצחק לוי.

דרך חדשה

ב1978- החליט ארצי, מיואש מתקליטיו האחרונים, לפרוש מפעילות כזמר, והקליט תקליט פרידה: גבר הולך לאיבוד. דווקא בתקליט זה מצא ארצי איזון מקורי בין קטעים ישראלים ורוקיים, וכך נפתחה לו דרך חדשה, שהוציאה אותו מהתקופה הרעה. את התקליט עיבד והפיק יאיר שרגאי, והשתתפו בו נגני להקות הקצב יוסי מנחם בבס, משה לוי בקלידים, שלמה חממי בתופים ובעיקר גרי אקשטיין בגיטרות. ארצי הלחין כמעט את כל השירים וכתב את רובם. מצד אחד, משה לוי ניגן בפסנתר בגישה קלאסית בפתיחת "גבר הולך לאיבוד", מצד שני, גרי אקשטיין כיסח בגיטרות ב"רק עלה" ו"כמו ציפור" (מ' נתן יונתן), ובתווך היו "האיש ההוא", "את אינך יודעת" ואחרים.

בפסטיבל "נביעות" באוגוסט 1978 הופיע ארצי ביום השני, בו היה הקהל קטן יחסית. לארצי זה לא הפריע, והוא "נתן שואו" מלא אנרגיה. הוא ביצע, בין השאר, את "פתאם קם אדם", "רק עלה", "שיר פרידה" (כולל קטעים מאולתרים מלהיטו של רוד סטיוארט "Sailing") וגרסה עברית ל"Sir Duke" של סטיבי וונדר. ארצי גם סיכם את חוויותיו בפסטיבל בשיר נשכח בשם "אחרי שנואייבה נגמרה".

בשנת 1979 הקליט ארצי את אלבומו דרכים בהפקה משותפת לו וליאיר שרגאי. על העטיפה נכתב "תקליט מאת שלמה ארצי", הייתה עליה, לראשונה, חסות מסחרית (NO.1, אפטר שייב לגבר), והתקליט הודפס על ויניל כחול. גם התוכן נשמע טרי, קצבי וזורם, עם לחניו של ארצי ועיבודים של שרגאי ולוי. פרט ל"שינויי מזג האויר", שהתבסס על קטע של כנר הג'אז-רוק ז'אן-לוק פונטי, הלחין ארצי את כל השירים, ביניהם "אף פעם לא תדעי", "אחרי הכל את שיר", "צוותא" (מ' ארצי), "אתמול חלפו הציפורים" (מ' משה בן-שאול) ו"אני שומע שוב" (נמרוד גאון ז"ל). גרי אקשטיין שר בדואט עם ארצי את "פתאם כשלא באת" והיה הבולט בנגני התקליט (שקרדיטם נשכח בעטיפה). בהופעות שאחרי הוצאת התקליט שר ארצי שיר מיוחד על המפגש עם אקשטיין.

בראשית 1981 הוקלט האלבום חצות, שהיה המשך רעיוני וסגנוני לדרכים, שילוב של רוק רך ובלדות מתוקות עם טקסטים עמוסי רמזים וסודות. לוי ושרגאי עיבדו, ארצי השתתף בחלק מהעיבודים, הפיק וכתב את כל המילים והלחנים (פרט ל"מהן המילים" למילים של משה בן-שאול), ביניהם "יום אחד", "לא עוזב את העיר", "בואי ונתיר", "במטוס סילון" ו"לנגב". בהקלטות השתתפו משה לוי בקלידים, אקשטיין בגיטרות, ירוסלב יעקובוביץ' בסקסופונים ואחרים.

ב1982- הוציא ארצי שני תקליטים בשם סיפורי התנ"ך לילדים. את הסיפורים כתבו לפי התנ"ך מאיר שלו ואימו בתיה, שלמה ארצי ומאיר שלו הקריאו ורמי בר-דויד עיטר מוסיקלית.

באותה שנה, אחרי טרילוגיית תקליטים שביססה את מעמדו כאלטרנטיבת אמצע הדרך לרוק הישראלי היותר כבד, יצר ארצי אלבום מינורי ומאוד ישראלי במובן הישן של המילה: מקום. באלבום היו בעיקר שירי משוררים וחידושים לשירים מוכרים, ונכללו בו לחניו ל"הרדופים", "החול יזכור" (מ' נתן יונתן), "אומרים ישנה ארץ" (מ' שאול טשרניחובסקי) ועוד, לחנים של סשה ארגוב, ביניהם "אל הנירים האפורים" (מ' נתן יונתן), הקלטה חיה של "אני נושא עמי" (מ' יעקב אורלנד, ל' דוד זהבי) ודואט עם אסתר שמיר בשיר שלה, "ברית לא מותרת". לצד הנגנים הרגילים שולבו בהקלטות גם נגני כלי מיתר ונשיפה קלאסיים בעיבוד יאיר שרגאי.

ביום הוצאת התקליט, 30.9.1982, הוקלטה הופעה חיה של שלמה ארצי ב"צוותא" בתל אביב. חודשים אחדים לאחר מכן נערכה ההקלטה לתקליט כפול בשם שאומר הכל: שלמה ארצי ואצ'י בהופעה חיה בצוותא 30.9.82. התקליט נגנז ימים ספורים לאחר שיצא. מתי מעט שהספיקו לרכוש אותו שמעו את ארצי (בליווי אצ'י שטרו בבס) בגרסאות מיוחדות למיטב שיריו ושירים שאהב, ביניהם "האיש ההוא", "טיול לילי", "לילה לילה", "אומרים ישנה ארץ", "שינויי מזג האויר", "אני נושא עמי", "אף פעם לא תדעי", "גבר הולך לאיבוד", "בואי ונתיר", "פתאם כשלא באת", "במטוס סילון", "צוותא", "הרדופים" וגם פרודיה על צביקה פיק.

אל הפארקים

בסוף 1983 הקליט ארצי אלבום שמסמל את התחלת השלב הנוכחי בקריירה שלו. תרקוד התחיל שינוי, שהביא אותו מ"צוותא" אל הפארקים ומחיפושי הדרך השונים אל הביטחון בהיותו יוצר רוק בעל סגנון אישי וייחודי. זה קרה לו בזכות המפגש עם לואי להב, האחראי על ההפקה המוסיקלית והאמנותית באלבום, אשר לדברי ארצי, לימד אותו מהו הפרייזינג (דרך ההגייה) של הרוק. ארצי כתב והלחין את כל השירים באלבום, ביניהם "תרקוד", "וביחד נזדקן", "רוב הזמן את אשתי" ועוד. רמי לוין עיבד (פרט ל"ועכשיו לנוע" שעיבדו ארצי ודני רובס) וניגן בכלים שונים (בעזרת סינטיסייזרים), ואיתו מיקי שביב בבס, לואי להב, יזהר אשדות ויואב גרא בלין דראם, גרי אקשטיין ודני רובס בגיטרות ונגנים נוספים. ארצי ניגן בסינטיסייזרים ב"ועכשיו לנוע", אותו הקדיש ללואי להב.

ב-1985 יצא אוסף ראשון של ארצי מאז מעברו ל"הד ארצי". בגרסת ה-CD נקרא האלבום השירים 1 וצורף לו השיר "תחת שמי הים התיכון".

בסוף השנה הוקלט לילה לא שקט, התקליט המנצח הבא של הצוות ארצי-להב, כשהפעם המעבד היה רביב גזית. את כל המילים והלחנים כתב ארצי, ביניהם "שדות של אירוסים", "סייסטה מקומית", "נרקוד נשכח", "הרדיו הישן" ו"זה השיר שנולד". את השיר "ליד הבית שגרתי בו" הפיק שלמה ארצי. עטיפת התקליט כללה צילום מתוך מסך וידאו של ארצי בהופעה, ולא בכדי. הסיפור האמיתי של ארצי לא היה רק בתקליטים (שהיו מצליחים מאוד), אלא בהופעות החיות, שהלכו והתארכו, שילבו שירים ישנים וחדשים, וכללו דו שיח עם הקהל, סיפורים ואלתורים. ארצי, בכריזמה ואנרגיה בלתי נגמרות, הופיע בכל האולמות והאיצטדיונים האפשריים, והקהל לא נגמר, אלא להפך, הלך וגדל, וכלל גם רבים שעוד לא נולדו כשהוא הוציא את אלבומיו הראשונים.

ב-1988 הוציא ארצי את חום יולי אוגוסט, אלבום כפול בהפקת לואי להב ובעיבוד עדי רנרט. ארצי כתב והלחין את השירים, ביניהם: "ארץ חדשה", "עבד הממהר", "חום יולי אוגוסט", "באיזשהו מקום", "נבראתי לך" ו"תחת שמי הים התיכון". לנגנים קרא ארצי על העטיפה "הלהקה", כדי להדגיש שהם לא סתם נגני אולפן, אלא להקה שמנגנת איתו בהופעות ובהקלטות. בניגוד לדעה המקובלת עד אז, שלאלבומים כפולים אין סיכוי מסחרי, הפך חום יולי אוגוסט להצלחה מסחרית עצומה, וכך גם ההופעות שליוו את הוצאתו.

אחת ההופעות המיוחדות של ארצי הייתה ביום השואה 1988, עם יהודה פוליקר. כבני דור שני לשואה מצאו השניים שפה משותפת ונחמה הדדית במופע, אשר למרבה הצער לא תועד.

ב-1989 סוכמו שנות ה-80 של ארצי באלבום האוסף השירים 2, ובו שיריו של ארצי מאלבומים שונים וגרסה של השיר "מטוס סילון", שהוקלט במופע "חום יולי אוגוסט".

במקביל לקריירה שלו תרם ארצי במשך כל השנים גם לגילויים ודחיפתם של אמנים אחרים, ביניהם נגנים רבים שעבדו איתו, זמרים ובעיקר זמרות שליוו אותו. דני רובס היה אחד הבולטים בהם (הוא ליווה את ארצי בהופעות ובהקלטות מראשית שנות ה-80), ובזמן הופעות "חום יולי אוגוסט" הייתה זו אתי אנקרי ששרה קולות בהופעותיו. גם להקת נושאי המגבעת, אגב, חייבת כנראה לארצי את החתמתה לחברת "הד ארצי": הוא התלהב והמליץ, והשאר הוא היסטוריה.

ב-1990 יצא האלבום הכפול כרטיס ללונה פארק בהפקת להב ובעיבוד רנרט. מלבד "סיטואציה", אותו הלחין רנרט, ארצי כתב והלחין את כל השירים, ביניהם "נכנסת לחיי", "רוקר חיי" ו"זמן העצב הגדול". אחרי הצלחות האלבומים הקודמים היה כרטיס ללונה פארק כישלון יחסי, אך ארצי התאושש עד מהרה, וכל אלבומיו הבאים היו רבי מכר חסרי תקדים במוסיקה הישראלית. עוד מאפיין משותף לרבים מהם: בשלב ההכנות יש דיווחים על לבטים ושינויים והחלטות לגנוז הקלטות קיימות ברגע האחרון, אך בחנויות ובהופעות ההצלחה עצומה.

שנות התשעים ואילך - מלך העולם

אבל ב-1991 זה עוד לא היה ברור, ו"הד ארצי" מיהרה להוציא לארצי דיסק אוסף בהפקת מיכאל תפוח (איתו חזר ארצי לעבוד באותה תקופה) ובו ביצועים אחרים: הקלטות מחזרות והופעות בשנים 1985-1990, ביניהן גרסאות מיוחדות ל"שיר ערש" (מ' נתן אלתרמן, ל' סשה ארגוב), "שיר חייל", "תרקוד", "אחרי הכל את שיר", "פתאום כשלא באת", "אירוסים" ועוד. זו הייתה הזדמנות לשמוע אותו עם להקתו הקבועה: עדי רנרט בקלידים, אמיר גבירצמן בסקסופונים, מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, דני רובס בגיטרה וקולות, עמוס הדני בגיטרה ומיכה מיכאלי בבס.

ארצי נסע לחו"ל, לנסות את מזלו בלוס אנג'לס. הוא הלחין פסקול לסרט בשם "Leather Jackets" בכיכובם של בריג'יט פונדה וקארי אלווס, שיצא ב-1992, אותו הפיק לואי להב ובו השתתפה גם ריקי גל. למרות זאת, החליט לחזור לארץ באותה שנה.

ב-1992 הצליח ארצי לעשות את הבלתי יאומן כמעט לאמן במעמדו ולהמציא את עצמו מחדש, להישמע שוב טרי ורענן וגם פשוט יותר מבעבר. הפעם בסיועו של יהודה עדר כמפיק שותף, הוא יצר את האלבום ירח, שפתח לו את השלב האחרון (בינתיים) והמצליח ביותר בקריירה שלו. את שירי ירח, אותם כתב והלחין ארצי, עיבדו יהודה עדר, רביב גזית, יועד נבו ויאיר מיכאל, ביניהם "ירח", "כמו אז", "שאלתי מה קרה", "אני בא" (בהשתתפות עמיר לב) ועוד. ירח הפך לרב מכר היסטרי. התגלית של ארצי בתקליט ובהופעות באותה תקופה הייתה רונית שחר.

בשנת 1993 הפיקה "הד ארצי" את האוסף המשולש, ובו, בשלושה דיסקים, 36 ממיטב להיטיו מימי גבר הולך לאיבוד והלאה. גם הפרויקט הגרנדיוזי הזה זכה להצלחה עצומה, וכך גם המופע הענק שליווה אותו, "המופע המשולש", עם עיבודים חדשים ללהיטיו מכל הזמנים.

ב-1995 בתוכנית הטלוויזיה של גידי גוב "לילה גוב" שר ארצי עם גוב את "עוף גוזל" (מ' אריק איינשטיין, ל' מיקי גבריאלוב). שנה לאחר מכן, באותה תוכנית, הצטרף ארצי לגוב, רמי קלינשטיין ויוני רכטר לביצוע "זמר נוגה" (מ' רחל, ל' שמוליק קראוס) של החלונות הגבוהים.

בנובמבר 1995, בעצרת הזיכרון שנערכה שבוע אחרי רצח יצחק רבין ז"ל, שר ארצי שני שירים שהפכו למעין המנונים ל"נוער הנרות" ולרבים שהזדעזעו מהרצח. הקהל שר איתו את "האיש ההוא", ואיתו ועם גידי גוב את "עוף גוזל". שני השירים הופיעו, בהקלטה מתוך העצרת, בדיסק האוסף שלום חבר.

בשנת 1996 הוציא ארצי אלבום כפול נוסף, שניים, בהפקה מוסיקלית שלו עם ליאור טבת וגיל פלדמן. ארצי כתב והלחין את השירים, ביניהם "שניים" (ששר עם ריטה), "מנגב לך ת'דמעות", "זה מה שנשאר", "היא לא יודעת מה עובר עלי" ועוד. בן ארצי, בנו, שכבר תרם פה ושם לאלבומיו הקודמים, היה אחד משני המעבדים העיקריים באלבום, לצידו של גיל פלדמן. את האלבום הפיק מיכאל תפוח ל"המון הפקות", ושוב - הצלחה חסרת תקדים, 160,000 עותקים ועוד לאלבום כפול, וכך גם ההופעות שבאו בעקבותיו. תגלית התקופה הייתה מיקה קרני כנגנית כינור וזמרת.

בשנת 1997 יצא האלבום ההופעה 97, שהוקלט בתחילת סבוב ההופעות "שניים" בסוף 1996. ארצי, עם להקה גדולה בעיבוד כלי נשיפה של ניצן עין-הבר וגיל פלדמן, שר גרסאות שונות ללהיטיו הוותיקים וגם שירים שהפכו ללהיטים שלו רק בשנים האחרונות, "עוף גוזל" ושירי האלבום שניים.

גם בסוף המאה נמשכו השמועות על אלבום נוסף שארצי גנז (אחרי השקעה של מאות אלפי דולרים), על אופרת הרוק "שאול" שהוא יצר עם דני רובס (והחליט לא לסיים בינתיים) וכן על כך שהוא החליט, בגלל שוק המכירות הפיראטי, לא להוציא יותר אלבומים. אך בינתיים ארצי לא נח מפעילויותיו הרבות: לצד הופעות הענק שלו הוא חוזר מדי פעם להופעות קטנות (ומפוצצות קהל) ב"צוותא" בתל אביב. הוא שר בדואט עם בן ארצי את "17" ושר קולות בשירים נוספים באלבומו חיים משל עצמי.

ב-1999הוא הוציא אלבום אוסף ממיטב להיטיו בגרסה מיוחדת ברוסית (המילים תורגמו בחוברת הדיסק, השירים לא). ארצי גם יצר, לראשונה כבמאי (ביחד עם יריב הורוביץ), סרט בשם "שישה", על מפגש מחודש עם קבוצת חבריו מהצבא.

בשנת 1999 הוציא ארצי תקליטון (כולל קליפ) עם חידושו לשיר "אנחנו לא צריכים", שנכתב שלושים שנה קודם לכן במלחמת ההתשה ונשמע שוב מתאים במלחמת לבנון. להפתעתו הפך התקליטון לרב מכר עם למעלה מ-30,000 עותקים, מה שדירבן אותו להוציא בכל זאת דיסק חדש.

בשנת 2000 הוכיח ארצי (שוב) שהוא בעל מגע זהב. אהבתיהם, אוסף שירים שכתב לאחרים וגרסאות אלטרנטיביות לשיריו לצד מעט מאוד חומרים חדשים באמת, הפך לאלבום זהב עוד בטרם יצא לשוק. השיר החדש ממש באלבום היה "עלש" (מ' מייק קרוצ'י, יהודה מסס, שלמה ארצי) שהוא שר בדואט עם מלחין השיר, שמעון בוסקילה. השאר היו חידושים לשיריו, ביניהם "אהבתיה", "את ואני" ו"נוף ילדות", לשירי ם שכתב לאחרים, ביניהם "שיר פרידה" (לאריק סיני) "שעות בין ערביים" (לפבלו רוזנברג), "לא יודע מה עובר לך בראש" (לריטה) ו"המיסטיקנים הסינים" (שנכתב כ"מעביר דף" לנורית גלרון), וגם לשירים של יוצרים אחרים, ביניהם "לעתים" (של רעש) ו"מלך העולם" (של מישורים לבנים האנגלית). התגלית שלו באלבום הזה (מלבד שמעון בוסקילה) הייתה הזמרת יעל דקלבאום, ששרה איתו את "לא יודעת מה עובר לך בראש".

ב-2001 באלבומה של ריקי גל אין לזה סוף, הופיע שיר שכתב והלחין לה שלמה ארצי "במרוץ נגד הזמן". באותה שנה, באלבומו של דני סנדרסון תולדות המים - שירים לאחרים, שר ארצי את שירו של סנדרסון "כנרת" בעיבוד טל שגב, אבי סינגולדה וערן וייץ.

"להציל אותך", השיר הראשון מתוך אלבום עליו שקד ארצי משך ארבע שנים, יצא בנובמבר 2001 לרדיו. האלבום עצמו, צימאון, יצא במרץ 2002, כשמאה אלף עותקים מן האלבום הוזמנו עוד טרם צאתו. האלבום, הראשון מאז שניים, היה פרי עבודה של ארבע שנים. צימאון המשיך להיות הצלחה גם לאחר צאתו, ותוך ארבעה חודשים נמכר בכ-150 אלף עותקים, מה שזיכה אותו בפלטינה משולשת. בעקבותיו יצא ארצי למסע ההופעות "צימאון 2002".

שנה אחרי שהוציא את צימאון, עבד ארצי על אלבום חדש בשם שירי אהבה שלי. כשמו כן הוא, אלבום כפול של שירי אהבה שהוציא, שעברו עיבוד והפקה מחודשים בידי אסף אמדורסקי. אמדורסקי וארצי ביקשו לעדכן את השירים, חלקם ישנים מאוד, על ידי שימוש בכלים אלקטרוניים. לואי להב ייעץ אמנותית לפרוייקט.

הסינגל הראשון מן הפרוייקט שראה אור, כלל את הגירסאות לשירים "אחרי הכל את שיר" ו"את אינך יודעת". מלבד השירים הידועים, נוספו לאלבום גם קטעי בונוס: גירסה חדשה לשיר "קירבה" מהאלבום צימאון, ושיר חדש בשם "הבטחות".

במרץ 2004 הוציא ארצי די.וי.די כפול, שכלל קטעים בהופעה, ראיונות וקטעי ארכיון (כולל תיעוד של ארצי בלהקת חיל הים). הפקת המוצר המושקע נאמדה בכ-100 אלף דולר, ועוד טרם צאתו נרשם לו ביקוש חסר תקדים של כ-10 אלפים הזמנות. בנובמבר אותה שנה הופיע ארצי בתיאטרון דומיניון בלונדון וזכה להצלחה.

בפברואר 2004, אחרי אינספור דחיות וגניזות, יצא DVD כפול ראשון של ארצי. החלק הראשון שלו כלל הופעה בקיסריה, והחלק השני - שיחות עם ארצי, קטעים נדירים וכמובן קליפים ללהיטיו הגדולים - "ירח", "אהבתיה", "עלש", "שניים", "תחת שמי ים תיכון", "תרקוד", "האיש ההוא", "חום יולי אוגוסט", "היא לא יודעת מה עובר עליי" ועוד.

בקיץ 2005 נוצר שיתוף פעולה מעניין בין שלמה ארצי לשלום חנוך. השניים יצאו לסיבוב הופעות משותף ומצליח, שבהמשך הניב גם אלבום הופעה כפול ו-DVD. שנה וחצי מאוחר יותר הוציא ארצי DVD נוסף, הפעם ברמה מחתרתית כמעט. מדובר ב"הופעה קטנה בזאפה", שצולמה למעשה ע"י שבעה צלמים מהקהל, וגובשה בסופו של דבר למוצר שלם.

במרץ 2007, לאחר תקופת המתנה ארוכה, יצא סוף סוף אלבומו האחרון של ארצי, "שפויים", במהלכו שיתף פעולה עם מוקי (בשיר "החיים"), דניאל סלומון (בעיבודים), פיטר רוט, בן ארצי, נתן סלומון, שלומי קינן ועוד. הסינגלים הראשונים שיצאו מהאלבום הם "האמיתי", "איסלנד" ו"נצמדנו", ותוך פחות משבוע הוא הגיע למכירות של 60,000 עותקים.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון