דיסקוגרפיה: שלמה יידוב

שלמה יידוב הוא יוצר, גיטריסט וזמר מגוון. המוסיקה שלו מתאפיינת בקו מלודי, מאופק, מינורי בתחושתו, וכשנגע ברוק, היה זה לרוב בשילוב השפעות נוספות, מג'אז ועד מוסיקה ספרדית. אך בשנות ה-70 תרם יידוב צבע מיוחד גם לרוק הישראלי, במיוחד כחלק מקצת אחרת. מאוחר יותר, בתקליטי הסולו שלו ובשלישיית צליל מכוון, יצר צליל עצמאי ומיוחד, ששילב מגוון השפעות מוסיקליות.

ביוגרפיה

יידוב (במקור Yid-Vav) האזין כילד למוסיקה עממית וקלאסית, שר וניגן בגיטרה. ב-1964 עלה ארצה וגר בקריית היובל בירושלים, שם הלחין לראשונה, בין השאר לחן שהתפרסם אחרי שלושים שנה כ"ערב כחול עמוק". בתיכון רצה ללמוד באקדמיה, אבל בשל קשיים כלכליים למד בתיכון רגיל והסתפק בהקמת להקה, האורות. אז נפגש לראשונה עם גיטרה חשמלית ולמד מגיטריסטים של להקות שהעריץ (בראשם שלמה מזרחי) וגם מסטודנטים אמריקאים, שהפגישו אותו עם פולק-רוק אמריקאי. הוא הלחין אז מנגינות שהתפרסמו אחר כך כ"שיר בין ערביים" ו"Sweet Song".

ב-1969 יידוב התגייס, עבר טירונות שריון, ושירת בלהקת השריון (עם יצחק קלפטר), צוות הווי סיני, צוות חטיבה 14, להקת סיני ועוד. ב-1971 היה סולן להקת סיני, שהקליטה לחנים של אלדד שרים ל"שקט מצרים", "מסעות" ו"כשתזרח השמש". יידוב וקלפטר הפכו אז לחברים טובים, גרו יחד בתל אביב וגם הלחינו במשותף את "חזרה הביתה" לצוות הווי סיני בתוכניתו המהפכנית "חולטורה", בה נכללו בעיקר לחנים של שלמה גרוניך ומתי כספי. גרוניך גם עיבד ויצר צליל שונה וחדשני עם יידוב בשירה וסיטאר, יורם אברמוף, יעקב קאופמן ומוני מושונוב בשירה ודברי קישור, גרוניך ויעקב קלמנוביץ' באורגן, איתן גדרון בבס, בני וילנר בגיטרה וגם רביעיית המיתרים של צה"ל.

בסוף 1972 יידוב השתחרר, הופיע בסקנדינביה בצמד עם רוני תורג'מן וכשחזר ניגן עם אריק לביא במופע "מתש"ח באהבה" ועם גרוניך ושם-טוב לוי בתוכנית טלוויזיה משירי לאה גולדברג. אז הצטרף אל גרוניך ולוי לקצת אחרת, בה שר וניגן בגיטרות, בס וכלי הקשה. השלישייה הקליטה את לחניו ל"Sweet Song" ול"Pink Skies", שהפך כ"שיר בין ערביים" (מ' יהונתן גפן) לאחד הגדולים בלהיטיה. עם גרוניך הוא כתב את "שיר הנסיעה", ובאותו זמן הלחין גם את "ימים לבנים" (מ' גולדברג) וליווה בהקלטה את שירתו של אפרים שמיר.

אחרי התפרקות קצת אחרת ב-1975 הלחין יידוב מוסיקה להצגת הקאמרי "ילדי הירח" ושר את שיר הנושא (מ' אהוד מנור).

במופע "אנשים אוהבים לשיר" של איינשטיין, שהתקיים ב-1977, השתתף יידוב בליווי בשירה ונגינה, עם סולו ב"ימים לבנים". באותה שנה הוא ניגן בהופעותיה של אסתר עופרים, שגם שרה את לחניו ל"ימים לבנים" ו"אני השר" (מ' שלמה אבן גבירול).

ב-1978 הקליט יידוב את בפעם הראשונה, תקליט מופנם מבחינת השירה ומורכב מבחינת הלחנים והעיבודים, שהציג אותו כיוצר מעניין ורבגוני, אך לא מסחרי: האלבום כלל את "טרינאו" ו"קטע בלה מז'ור" האינסטרומנטליים ושבעה שירי משוררים, ביניהם "ימים לבנים", "חמש לפנות בוקר" (מ' נתן אלתרמן), "תשעה ירחים" (מ' יהודה עמיחי), "שיר אהבה" (גפן) ועוד. האלבום יצא רק בסוף 1979, אחרי שיידוב השתתף בשלישיית צליל מכוון המצליחה, איתה הקליט את לחניו ל"ימים לבנים", "ילדי הירח" ו"בדרך אלייך". גם בשנה זו ניגן יידוב בהקלטות, ביניהן עם יוני רכטר ועם יהודית רביץ בתקליטי הבכורה שלהם.

ב-1980 הוא נסע לארה"ב, למד ג'אז ומוסיקה קלה בברקלי ונחשף למוסיקה אמריקאית על כל גווניה. הוא חזר ארצה כעבור שנתיים, החל לעבוד על שירים שהושפעו משהותו בארה"ב ובינתיים הצטרף אל רכטר, מושונוב, גידי גוב ושלמה בראבא למופע מוסיקלי סאטירי-הומוריסטי בשם "ערב חד פעמי".

ב-1985 יצא תקליטו עכשיו הזמן ובו שירים שהלחין, עיבד והפיק מוסיקלית, ביניהם "עכשיו הזמן" ו"שיר ברים" (לראשונה גם מילים שלו), "אין לי" (מ' נתן זך), "יומים (הנה בא הקיץ)" ו"מסתפק באלתורים" (מ' מנור). אחרי הוצאת האלבום הופיע יידוב לבדו במועדונים קטנים. מכירות התקליט וגם ההופעות האלה לא זכו לתהודה רבה, והוא התמלא באנרגיה שלא הכיר קודם לכן: להוכיח לכולם את יכולתו האמיתית.

ב-1986 הוא הופיע ב"ערב חד פעמי משופץ" והלחין למושונוב ובראבא את "השיר של יומבו" ו"אני והצל שלי". לכבוד יום ההולדת ה-70 של אביו הוא חזר למחברות ישנות בהן רשם שירים ארגנטינאיים שאהב בילדותו, וכך נוצר אלבומו הבא.

תקליטו חולם בספרדית יצא ב-1988 וכלל שירים ספרדיים בעברית, בעיבוד והפקה מוסיקלית שלו, ביניהם "ביום שאת תרצי בי", "טנגו בלגן" ו"סיבה להמשיך". לאלה צורף לחנו ללהיט הגדול באלבום, "חולם בספרדית" (מ' מנור). הצלחת חולם בספרדית הייתה גדולה והוא הפך ל"תקליט זהב" ראשון של יידוב. למרות ההצלחה הוא המשיך להופיע במקומות קטנים בליווי גיטרה,

וב-1991 הצטרף ל"ערב חד פעמי קונבנציונלי".

אחרי התלבטות בין יצירת המשך לחולם בספרדית לבין חזרה למוסיקה אישית, הוציא יידוב ב-1993 את האלבום חלק ממני, בו שילב את שני הכיוונים לאמירה השלמה והחזקה ביותר שלו עד אז. הוא הלחין, עיבד והפיק מוסיקלית, ונכללו באלבום, בין השאר, "חלק ממני" (מ' יידוב), "ואני אותך אוהב" (מ' חנוך לוין), "חושב עליה" (מ' זאב טנא), ו"מכאן אנחנו" (מ' אורן נאמן), "שום דבר" (מ' זך) ועוד.

בהקלטות ניגן יידוב בעיקר בגיטרות ובשירים אחדים גם בבס, קלידים וכלי הקשה.

ב-1994 הקליטה ריטה לחן שלו, שנכתב שלושים שנה קודם לכן, ל"ערב כחול עמוק" (מ' מאיר אריאל). באותה שנה הצטרף יידוב לקלפטר ולוי להופעות איחוד של צליל מכוון.

ב-1997 יצא אלבומו פרטים קטנים בעיבודים שלו עם עובד אפרת, בהפקת אפרת ובייעוץ צרויה להב. יידוב הלחין את כל השירים, ביניהם "לא סוף העולם" (מ' יידוב), "אהבה" (מ' ערן צור), "הציפור" (מ' זך), "פרטים קטנים" (מ' רוני ערן) ועוד. הוא גם חזר אל לחנו הישן ל"ערב כחול עמוק" והקליט אותו עם המילים המקוריות שכתב בספרדית: "Como La Luna".

ב-1997 סיכמה חברת "הליקון" את הקריירה שלו בדיסק ימים לבנים - האוסף.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה