אבי בללי אהב מגיל צעיר מוסיקה אמנותית ומתקדמת. פופ מסחרי אף פעם לא ממש עניין אותו, וגם להיות כוכב לא נראה לו מטרה רצינית בחיים. לכן, ההצלחות המסחריות של להקתו, נקמת הטרקטור, והיו לה לא מעט כאלה, הן בעצם מעין טעות, מין בונוס לא מתוכנן.

ביוגרפיה

באמצע שנות ה-80 ניגן בללי בלהקת מודוס ויוונדי, ממנה פרש כדי להקים את קולאז'.

ב-1986 פרשו בללי ואורי דושי מקולאז' והקימו את אקאן, בה בללי שר וניגן בבס, גיטרות וטייפים ודושי ניגן בקלידים, כלי הקשה וטייפים. ביחד עם המתופף והטכנאי מי אל-עם (הלא הוא עמי ליפנר מאטמוספרה) הם הפיקו מיני-אלבום בשם אקאנאון ובו שבעה קטעים, חלקם באנגלית וחלקם ללא מילים. בהקלטות התארחו הגיטריסטים אבי סמרה ולייבוביץ'.

להוצאת המיני-אלבום של אקאן לא הייתה המשכיות בהופעות ובללי חיפש שותפים חדשים ליצירה, וגם החליט, בעידודו של יעקב גלעד, לנסות לעשות את זה בעברית.

ב-1988 הצטרפו לבללי הגיטריסט אופיר לייבוביץ', הקלידן גרין והמתופף אלי סרוגו. הם עשו חזרות ב"בטון" ברמת גן וניסו לעניין חברות תקליטים, אך לשווא. אחד השירים שעליהם עבדו אז, "נודד אלייך", הגיע בסופו של דבר לאלבום הבכורה של נקמת הטרקטור בעיבוד המקורי.

ב-1989, אחרי דחייה של כל חברות התקליטים, החתים ניצן זעירא את הלהקה לחברה החדשה שהקים, "נענע". ללא סרוגו ועם דודי לוין בתופים ועליזה אברג'יל בקולות הקליטה הלהקה שירים אחדים בהפקת ברי סחרוף, ביניהם "שיר השכנה" שנשכח ו"עניין של זמן" (מ' בללי וגרין, ל' בללי), שהופיע בגרסת הוויניל של אוספ נענע מספר אחת. הקשר עם סחרוף ורמי פורטיס עזר להם למצוא שם ללהקתם: נקמת הטרקטור, על שם קטע גנוז של פורטיס.

בללי, כזמר הראשי וכותב רוב השירים, הוביל את נקמת הטרקטור בכל אלבומיה והופעותיה, ומצא זמן ליצור, להפיק ולנגן גם מחוץ ללהקה.

ב-1992 בללי הפיק מוסיקלית את אלבום הבכורה של כנסיית השכל, בו הוא גם ניגן בגיטרה, שר קולות ודגם דגימות ביחד עם גרין. דני מקוב, שהחליף בינתיים את לוין כמתופף נקמת הטרקטור, היה מעורב בהפקה ב"העלאות תופים" (ללהקה לא היה אז מתופף), וגם לייבוביץ' מופיע ברשימת התודות.

ב-1993 הוא כתב את המוסיקה והשתתף ב"אנאפאזה" של בת שבע.

ב-1994 בללי הלחין פסקול להצגה "יתומים" ב"הבימה" ועיבד והפיק מוסיקלית את האלבום של טל גורדון, שנשא את שמה, בו גם ניגן בס, גיטרות וכינור, שר קולות והשתתף ביצירת הקטע "חלומו של מוניר". הוא גם ניגן באלבום שהפיק גרין, סימן על הגב, של להקת אוליב.

ב-1995 הוא השתתף בעיבוד השיר "טריפ" של להקת האצולה משדרות, וב-1996 הוא ניגן בזורנה וייעץ מוסיקלית בהקלטת אלבומה של אוליב תיק אישי. הוא גם הופיע במיצג "אקזוטיקה אורבנית" עם אריק חיות (מלהקת ריר), והלחין מוסיקה להצגה "גן עדן דרום" בתיאטרון "בית לסין".

באותה שנה בללי הוציא את אלבום הסולו שלו, יתומים וילדי האין מוצא, (ב"אל.איי.4"), ובו פסקול ההצגה "יתומים" וקטעי אלתור שהוקלטו בבית. ב-1997 הוא השתתף באלבום שירי הילדים, זנב לא שוכח, בו שר את "קוף המחט" (מ' דן תורן ומאיר גולדברג, ל' גיורא קנת). ב-1998 הלחין פסקול להצגה "קופר" ב"בית לסין".

ב-1999 יצא האלבום טעות של הירח של נקמת הטרקטור בהפקתו של בללי. זו הייתה בעצם יצירה עצמאית של בללי, שהתבסס על הטקסטים של "אותלו" (שהלהקה הלחינה להצגה בתיאטרון חיפה) והוסיף למוסיקה שיצר להצגה קטעים נוספים. טעות של הירח הייתה היצירה המורכבת והכי קשה לעיכול של נקמת הטרקטור, ובה בללי התקרב ביותר למטרתו הראשונית כשהקים את הלהקה עשר שנים קודם לכן: יצירת מוסיקה מתקדמת (בניגוד לפופ), שאינה מתחשבת בטעם הקהל או האופנה.

באותה שנה יצר בללי מוסיקה למחזה "כריש פטיש" בתיאטרון "הבימה". ב-2000 הוא הלחין מוסיקה להצגה "על עכברים ואנשים" בתיאטרון "בית לסין".

בשנת 2002 הוציא את פסקול הסרט "כנפיים שבורות", בו גם ביצע בללי את השיר "כנפיים שבורות"