ירמי קפלן על הבמה הוא כוכב ענק. כל מי שנכח בהופעותיו בשנות ה- 90 חש את זה - הוא זז על הבמה, שר ומנגן ונותן את עצמו, מדליק את הקהל ונהנה מכל רגע - ובקיצור, פרפורמר מקצוען אמיתי. עד כדי כך שקשה להאמין שהקריירה שלו כסולן התחילה רק בגיל מאוחר יחסית ואחרי ניסיונות רבים ואכזבות לא מעטות, ועם מוסיקה בהחלט לא קלה...

ביוגרפיה

קפלן עלה לארץ מארה"ב בגיל 8, וכבנו של הבמאי ארוו קפלן, הוא השתתף בראשית שנות ה- 70, בעודו ילד, בתוכניות לימוד אנגלית (ביניהן, ב- 1975, ב"Neighbours") בטלוויזיה החינוכית.

הוא גם שיחק בסרטי קולנוע, למשל ב"מבצע אנטבה" של מנחם גולן, אבל כל העת ניגן בתופים וחלם להיות מוסיקאי. ב-1977, כשהיה בתיכון, הוא תופף בלהקת ליקוי חמה של רמי קלינשטיין, שבה ניגן גם אחיו אהרון בגיטרה ודורי אמריליו בבס. בצבא (1979-1982) הוא לא שירת בלהקה צבאית (לא קיבלו אותו), אך ניגן בשעות הפנאי בהופעות עם רמי קלינשטיין, מייקל בנסון, נאור דיין ואחרים. הוא גם היה מועמד רב סיכויים להצטרף לתיסלם כמתופף, אך סמי אברדזל שחשב לעזוב חזר בו וחזר ללהקה. אחרי הצבא למד קפלן באוניברסיטה, נסע לחו"ל לשנתיים וחיפש את דרכו המוסיקלית העצמאית. ב- 1986 זה כמעט קרה לו...

בתחילת השנה כלל קלינשטיין באלבומו הראשון ביום של הפצצה לחן משותף שלו ושל קפלן ל"במקום שבו אני עומד" (מ' דן מינסטר), וקפלן השתתף באלבום גם בקולות רקע. קלינשטיין היה גם זה שהמליץ לרוני בראון להחתים אותו לחברת התקליטים החדשה שלו "הליקון". קפלן הקליט שני שירים שכתב והלחין, בעיבוד נאור ודומיניק דיין: "מחפשת" ו"תפוס אותו". בהקלטות השירים הוא שר ותופף ואיתו נאור ודומיניק דיין בגיטרות, צוף פילוסוף בבס, משה לוי ויהודה הגר בקלידים, ואחרים. אפילו קלינשטיין עזר בקולות רקע, ואחיו, אהרון קפלן, יצר קליפ, אבל כל זה לא עזר: השירים הושמעו רק מעט, האלבום עם "הליקון" לא הושלם, וקפלן שהופיע מעט בשיריו (כאורח של תופעת דופלר) התייאש ונסע לשנים אחדות לארה"ב.

ב- 1989 הוא חזר ארצה והצטרף כמתופף להקלטות של תופעת דופלר, שנמשכו עד הוצאת אלבומה הראשון (ב- 1992). הוא גם השתתף (עם ברוך פרידלנד) בהלחנת שירה "קוטפת". משמעותית יותר היתה השתתפותו בכמה הרכבים במקביל (לעיתים באותו מופע...): עם חמי רודנר וחבריו באיפה הילד, עם אסף אמדורסקי ועמיר "ג'נגו" רוסיאנו בתערובת אסקוט וגם בהרכב בו הוא היה הסולן, הפיצוץ, עם ג'נגו בבס, ערן שרון בקלידים, נושי פז בתופים ועמית לירון בגיטרה.

ב- 1990 הפך הרכב הפיצוץ לניצולי הפיצוץ, עם אריה וילניץ בבס, רן ורד או דודי אנגלר בתופים ואלכס פולק בגיטרות. הם הופיעו הרבה (למשל ב"בית לסין" ו"רוקסן") והקליטו סקיצות לשירים אחדים (ביניהם "לשקר ולשכוח") אך התגובות הלא-מתלהבות מחברות התקליטים שכנעו את קפלן, שוב, לוותר על קריירת הסולו שלו ולהצטרף במלוא המרץ לתערובת אסקוט, שהקליטה את אלבומה ב1991. מאחר שרוסיאנו ואמדורסקי כתבו את כל השירים באלבום והיו גם סולנים בשירה, נותר קפלן יחסית בצל. הוא היה הסולן רק בשיר אחד, שאותו כתב והלחין: "אני לא מוכנה לצאת מכאן". בשאר הוא שר קולות רקע וניגן בתופים וכלי הקשה. זו הייתה, כנראה, אחת הסיבות לפירוקה המהיר של הלהקה: גם לקפלן, כמו לשני חבריו, היה רצון עז לבטא יותר את עצמו ולשיר את שיריו, וכנראה שבאלבום השני של הלהקה, אילו היה מושלם אלבום כזה, הייתה ניתנת לו האפשרות. אך ההזדמנות הזו לא באה.

בסוף 1992, בהקלטה האחרונה של תערובת אסקוט בפרויקט חידושי שירים של גלי צה"ל "שוב יוצא הזמר", שר קפלן וניגן בס בחידוש ל"בשמלה אדומה" (מ' רות ספרוני, ל' יאיר רוזנבלום), כשרוסיאנו בגיטרה וקולות ואמדורסקי בתופים וקולות. זמן קצר לאחר מכן התפרקה הלהקה.

ב- 1993 הקים קפלן את להקת הפרחים, בה שר וניגן בגיטרות ותופים ואיתו ג'נגו בבס וקולות, אמיר וינצ'י בגיטרות וזוהר פרסקו בתופים. הלהקה הוחתמה בחברת התקליטים "אן-אם-סי" והשלימה את אלבומה הראשון עם נגנים נוספים, ביניהם אורן קפלן (בלי קשר משפחתי) בגיטרות, עדי רנרט בקלידים ועוד. באלבום, בהפקתו המוסיקלית של יובל שפריר, כתב קפלן והלחין את כל השירים, ביניהם "מודדת", "מחטט", "לשקר ולברוח", "מדוע לא באת" ו"משהו חייב להשתנות". בשיר אחד, "הכל עצור", השתתפו איתו בכתיבת המילים חמי רודנר ושמואל טבקוב, וב"כשאת שותה" השתתף ג'נגו בהלחנה. שיריו של קפלן היו, בדרך כלל, שירי כאב (בעיקר בנושא יחסים שבינו לבינה) לא קלים לעיכול (מוסיקלית) ולקח להם זמן להפוך מוכרים. סייעו בכך גם קליפים יפים שנעשו להם, ביניהם ל"מודדת" ו"מחטט" (שביים אהרון קפלן) ול"לשקר ולברוח" (רועי ורנר).

בהופעות אחרי הוצאת האלבום (1994), בהן הצטרף אורן קפלן כגיטריסט ואחר כך רן שמעוני כמתופף, הוכיח קפלן שעיקר כוחו על הבמה: בהופעות חושניות, פראיות ואנרגטיות, בהן הוא שר וזז כמו... כמו מתופף שסוף סוף, אחרי המון שנים מאחורי התופים, יכול לקחת את כל קדמת הבמה לעצמו.

ב- 1995 הקליט קפלן אלבום שני, בוקר טוב, הפעם בהפקה מוסיקלית שלו עצמו וללא שם ללהקת הליווי, למרות שהרכב הנגנים בה היה דומה ללהקת הפרחים: עמיר רוסיאנו בבס, זהר פרסקו בתופים ואורן קפלן בגיטרות. בהקלטות השתתפו גם שלומי קינן ואייל קליין בקלידים ונגנים נוספים. קפלן כתב והלחין את כל השירים, שביניהם היו "בוקר טוב", "הדפוק הזה", "הזונה והכלב" ו"במוקדם או במאוחר" לצד שיר אחד באנגלית, "Tie The Animal", ושתי גרסאות לשירו הוותיק "מחפשת".

גם האלבום הזה לווה בקליפים מעולים לשירים "במוקדם או במאוחר" (בימוי רועי ורנר), "הדפוק הזה" ו"שיר ערש" (בימוי אהרון קפלן) וגם הוא היה בסיס להופעות מצליחות. אך כל אלה היו כאין וכאפס מול ההצלחה הגדולה לה זכה קפלן כשהקליט ב- 1996 שיר נושא לסדרת הטלויזיה "הפוך", שנקרא "כבר עכשיו" (מ' ול' קפלן). השיר יצא בתקליטון ולאור ההצלחה צורף למהדורה השניה של בוקר טוב.

עוד ב-1996 הופיע שירו של קפלן "נומי" בביצוע משותף לו ולחיה סמיר, באוסף למען ילדים שהפיק ארגון "יוניצף" הבינלאומי: THE PLANET SLEEPS. באותה שנה השתנה שוב הרכב הלהקה של קפלן, כשנושי פז החליף בגיטרות את אורן קפלן שנסע לחו"ל.

ב- 1999 יצא אלבומו השלישי, לרע ולטוב, שהושפע מאוד מחיי הנישואין ומהאבהות החדשה שלו ועסק בעיקר בנושאים משפחתיים. קפלן הפיק מוסיקלית, כתב והלחין את כל השירים (פרט ל"ילד תם" שנוצר עם אמיר שור ועמיר רוסיאנו), ביניהם "קולה וברה", "לרע ולטוב", "לאלף אותך", "הזדמנות" ו"כל המשאלות". בחלק מהקטעים בלט ליווי המיתרים העשיר (בעיבוד אלדד גואטה ואחרים) ולכן נדמה, אולי, שקפלן "התרכך". אך גם בהופעות שאחרי לרע ולטוב הוא הוכיח שכוחו עדיין עימו ושהוא אחד הפרפורמרים המדהימים ברוק הישראלי.

ב-2001, התארח קפלן בתופים בהופעה של תופעת דופלר ב"פסטיבל הזמר" בשיר "בשבילך". בשנת 2002 הוציא קפלן את "ראשון שבת", סינגל ראשון מאלבומו הזמן האבוד. האלבום, שיצא במרץ 2003, הופק על ידי קפלן ואייל קצב (לשעבר קלידן תופעת דופלר). אחרי "ראשון שבת" הוציא קפלן את הסינגלים "כוונות טובות", "תתחיל מאפס" ו"אני אשתנה".