לוליק הוא מהטרובדורים הגדולים של הזמר העברי וכבר למעלה מ-40 שנה הוא מנהל קריירה רצופת שירים יפים המתנהלת על מי מנוחות ולא שייכת לשום אופנה חולפת. לוליק והגיטרה שלו הם יישות בלתי נפרד, עוד מימי להקת פיקוד הצפון, דרך שירי לורקה, ההצגות המוסיקליות "איש חסיד היה" ו"נסיעה מדומה", משירי לאה גולדברג, הרומנסות שהקליט בלדינו כחלק משימור המורשת המשפחתית שלו ועוד שירים רבים שהפכו זה מכבר לנכסי צאן ברזל בזמר העברי, כמו למשל, "העיר הלבנה" של נעמי שמר.

ביוגרפיה

לוליק (אברהם לוי) הוא אחיו הבכור של הזמר והשחקן אושיק לוי. ב-1958 הוא היה חבר בלהקת פיקוד הצפון, במחזור שבו שירתו גם בני ברמן וצדוק סביר, וכיכב בשני אלבומיה הראשונים של הלהקה בגלל מסמר ונעלה צפונה. להיט הסולו הראשון שלו בלהקה היה "השריונים יצאו", שהרטיט לבבות וסימן את דרכו של לוליק כמבצע של "שירים סנטימנטליים רכים, שאם אתה שרוי באווירה הנכונה, הם לוכדים אותך ומשרים אותך במצב רוח נעים...", כפי שכתב עליו העיתונאי יעקב העליון ב"מעריב" בתחילת שנות ה-60.

ב-1958 שר לוליק את "העיר הלבנה" (בביצוע הראשון לשיר), שנכתב לסרט קצר של אדם גרינברג על יום ולילה בתל אביב. כעבור שנה הוא הקליט תקליטון ראשון ב"הד ארצי". מתוכו בלט השיר "זמר המלח האיטלקי", שבו ליווה את עצמו, כמו תמיד, בגיטרה.

בתחילת שנות ה-60 הקליט לוליק אלבום שלם משיריו של המשורר הספרדי לורקה ללחנים שלו, של אריה לבנון ("ששת המיתרים") ושל פאקו איבנז ("שיר הפרש" ו"הלטא והלטאה"). שירי התקליט נבחרו מספריו של לורקה "רומנסו צועני" ו"הבושם והסכין", בתרגומו של רפאל אליעז. לשניים מהשירים, שאותם שר בספרדית, הוא הקדים הסבר בעברית. לוליק גם עיבד את השירים, ובנגינת הגיטרה השנייה הצטרף אליו מיגל, שניגן מאוחר יותר גם בהרכב הראשון של הברירה הטבעית. בעקבות האלבום יצא לוליק במופע משירי לורקה.

ב-1968 הצטרף לצוות ההצגה המוסיקלית "איש חסיד היה" ,שביצע שירים מהתרבות היהודית העתיקה והחדשה. המופע, שהופק על ידי תיאטרון "בימות", זכה להצלחה עצומה והתחבב על קהל מבוגר וצעיר כאחד. שני שירי הסולו של לוליק, "מכתב לרבי" ו"זמר ליין", היו בין השירים הבולטים בערב, והוא מבצע אותם בהופעותיו עד היום.

בתחילת שנות ה-70 הוא הצטרף לערב שירי לאה גולדברג, "נסיעה מדומה". את כל השירים במופע, שהופק על ידי אמנון ברנזון, הלחין סשה ארגוב, ולהיטו של לוליק היה "ההר הירוק" ("איך עירנו בכתה ושרה"...).

במהלך שנות ה-70 וה-80 התגורר לוליק בחו"ל והירבה להופיע במקומות שונים. ב-1980 הקליט כמחווה להוריו אלבום של רומנסות ספרדיות בלדינו, La rosa enflorece.

ב-1998 הוא הקליט מחדש את מיטב שיריו מכל הזמנים לאלבום אוסף שיצא לציון 40 שנות הקריירה שלו. לאלבום הקליט גם גרסאות לשירים מוכרים שבוצעו במקור על ידי אחרים, כמו "ציפור שניה" ("ראיתי ציפור רבת יופי"), "החליל", "דרך ישנה" ו"הוא לא ידע את שמה", שבניגוד לאמונה רווחת של הקהל שמבקש את השיר בהופעות, לוליק לא היה מבצעו המקורי, אלא להקת הנח"ל עם הסולן גבי עמרני. ייתכן שהבלבול נובע מהדמיון שבין השיר לבין "השריונים יצאו", להיטו הראשון של לוליק. באלבום מופיעים גם שירים מתורגמים כמו "לחלום" מהמחזמר "איש למאנשה" ו"אולי אהבה" של ג'ון דנבר.