אפרים שמיר היה אחד הכוחות המובילים בלהקת הנח"ל ובלהקת כוורת. אחרי התפרקות הלהקה הוא זכה להערכה רבה כזמר מיוחד וכגיטריסט יוצא מהכלל, אך למרות להיטים לא מעטים כסולן, הוא לא הצליח למצות את מלוא הפוטנציאל שלו. איכשהו, למרות כישרונו המוכח, הוא לא נשאר בצמרת.

ההתחלה

שמיר נולד בשם פימה שמוקלר בסיביר שבברית המועצות. מגיל שמונה הוא גר בפולין ובגיל צעיר כבר ניגן בכלי הקשה, כינור, פסנתר וקונטרבס, אך אהבתו האמיתית הייתה הגיטרה. בתיכון בפולין הוא שר וניגן בגיטרה בלהקות קצב אחדות, ביניהן הספירים וארבעה סימני זודיאק, שמנגינה אחת שלה הפכה ברבות הימים ל"שיעור מולדת" של כוורת.

בגיל 17, כשעלה לישראל, חווה הלם תרבותי: בן לילה הוא עבר מאווירה של רוקנ'רול בלהקת מחתרת פולנית לשירי ארץ ישראל בקיבוץ. בחיפוש אחר זהות ישראלית שינה את שמו לאפרים שמיר, אך תחושת הבלבול שלו נוכח ההוויה החדשה לא נעלמה עם השם החדש. הוא מצא מפלט במוסיקה: כשראה את דני סנדרסון מנגן בלהקת הנח"ל ידע שדרכו אל הישראליות תהיה דרך הלהקה הצבאית.

שמיר התקבל ללהקת הנח"ל, ולמרות שליטתו המוגבלת בעברית השתתף כזמר בתוכנית "בהאחזות הנח"ל בסיני". בלהקה, שבה פגש את מי שיהיו חברי כוורת, נחשב שמיר לכישרון מבטיח ביותר בתחום הזמרה. בזמן השירות בלהקה הוא הלחין שיר ראשון למילים של אלון אולארצ'יק, "בלי לבקש רשות". בלהקה לא רצו את השיר ושמיר נאלץ לשמור אותו עד שהוציא אלבום ראשון. עם אולארצ'יק הקים שמיר את צמד נו אז מה? שהקליט שני שירים: לחנו למילים של אמוץ בירן, "סופה", ושיר של אולארצ'יק בשם "דם לא טוב". השירים יצאו בתקליטון, אך "דם לא טוב" נאסר לשידור בגלל חשש שהטקסט בו יפגע ברגשות הנוצרים בארץ.

ב-1971, אחרי התוכנית "בהאחזות הנח"ל בסיני", הקליטה להקת הנח"ל שירים בהם בלט שמיר כזמר: דואטים עם מירי אלוני ב"המלך ואני", ב"קונצ'רטו לטנור ולתזמורת" ובעיקר ב"מיקה" (מ' ול' יאיר רוזנבלום). שמיר גם שר באותה תקופה מחוץ ללהקה את "לעוף איתו" (מ' אהוד מנור, ל' נורית הירש) לפסקול סרטו של מנחם גולן "כץ וקרסו", וגם זכה לקרדיט ממסדי ראשון כמלחין כשרבקה זוהר הקליטה לחן שלו ל"במדינת התפוז" (מ' עלי מוהר).

ב-1972 היה שמיר זמר ראשי בתוכנית "פלנח"ניק" של להקת הנח"ל לצד ירדנה ארזי וגידי גוב. הוא גם הלחין לתוכנית את "הנזל וגרטל" (מ' יורם טהרלב) ו"הנסיכה והצפרדע" (מ' מוהר). באותה שנה הוא השתתף גם בלהקת השניצלים של דני סנדרסון, בין השאר בהקלטת האופרה "סיפורי פוגי" שקדמה להקמת כוורת.

ב-1973 הצטרף שמיר לכוורת, בה ניגן, שר והלחין שירים עד התפרקותה אחרי שלוש שנים. במקביל לפעילותו בלהקה הוא היה שותף לפרויקטים נוספים:

בראשית ימי כוורת הופיע שמיר בפסטיבל הזמר עם חנן יובל, ארזי ושלישיית אף אוזן גרון עם השיר "ליל חניה", שהגיע לאחד המקומות האחרונים. ב1975-, בתוכנית הרדיו של ורדה איתי "פגישות מוסיקליות", הוא שר את "ימים לבנים" (מ' לאה גולדברג, ל' שלמה יידוב). באותה שנה, במופע גלי צה"ל "הכל זורם", הוא שר עם ארבע עשרה אוקטבות.

ב-1975 נישא שמיר לאסתר הירשברג מלהקת הנח"ל. הוא גם הפיק את שיריה הראשונים, "עברתי רק כדי לראות" ו"בוא ונשחק במחבואים", ולקח אותה איתו להופעות כוורת בארצות הברית. כששבו לישראל הקליט שמיר שיר שהלחין לאודישן של הלהקה בארצות הברית: "ערב של יום בהיר" (מ' יהונתן גפן). השיר הפך ללהיט הסולו הראשון שלו כשיצא זמן קצר אחרי התפרקות כוורת, בנובמבר 1976.

ב-1977 הצטרפו אפרים ואסתר שמיר להופעות "אנשים אוהבים לשיר" של אריק איינשטיין. הם השתתפו בלהקת הליווי של איינשטיין וגם שרו משיריהם, ביניהם שר אפרים את "ערב של יום בהיר", "נכון את יפה", "העולם שמח" ו"שיעור מולדת". באותה שנה השתתפו השניים בהקלטות נוספות, ביניהן באלבומים אדם בתוך עצמו של שלום חנוך, לימונדה של דורי בן-זאב, יחס חם של דני ליטני וגם עם מאיר ישראל ואבנר קנר בהקלטות שונות שלהם.

בסוף 1977 יצא האלבום אפרים ואסתר שמיר. שמיר הלחין ועיבד את כל שירי האלבום פרט ל"בוא ונשחק במחבואים" שאסתר כתבה, הלחינה ושרה. אסתר שרה להיטים נוספים שלה, ואפרים שר את "נכון את יפה" (מ' אפרים שמיר), "בלי לבקש רשות" (מ' אולארצ'יק), "ערב של יום בהיר" ו"להיות כוכב" (מ' גפן). כצמד הם שרו רק שיר אחד, דואט ארוך שכתבו יחד בשם "השכנה הקטנה", בו, כמו ברוב האלבום, הושפע העיבוד מאהבתו של שמיר לקטעי ג'אז-רוק ארוכים ועמוסי גיטרות. את "סובב בחיוורון", הקלאסי באווירתו, עיבד שם-טוב לוי, שגם ניגן בחליל עם נעמי אנוך בצ'לו, סמדר שזר באבוב ואורי צור בפגוט.

אחרי הוצאת האלבום הופיעו אסתר ואפרים ללא להקה, פרט לפעם אחת, ב"פסטיבל נביעות 78". אפרים בגיטרה, מיקי שביב בבס, חיים קריו בגיטרה ומאיר ישראל בתופים ליוו את אסתר ב"המלך עירום" ואת אפרים ב"למדבר" (מ' אלכסנדר פן, ל' עממי). בחירתו בשיר נבעה מכוונתו לשלב רוק ומוסיקה מדברית. שמיר כתב חומר רב בסגנון זה והקליט שיר בשם "מרבד הקסמ ים", שש דקות של מוסיקה מדברית עם כלים מזרחיים וליווי כלי הקשה מרתק של אהרל'ה קמינסקי. השיר לא זכה לתשומת לב ברדיו ושמיר ויתר על ניסיונותיו בכיוון. בתקליט השדרים של השיר הופיע גם השיר "בפרוש השחר", אותו שרה אסתר למילים שכתבה לנעימה עממית פולנית.

בסוף 1978 הקליטה אסתר שני קטעים אקוסטיים בעיבוד של אפרים, "מסיבות יום שישי" ו"התשמע ערפל". הם גם הקליטו בדואט עיבוד לשירה של נעמי שמר "חפש אותי". זו הייתה ההקלטה האחרונה שלהם כצמד. נישואיהם הסתיימו באותה תקופה, ולמרות ששיתוף הפעולה האמנותי ביניהם נמשך עוד שנים אחדות, זו הייתה הנקודה ממנה פתחה אסתר בקריירה עצמאית.

התקופה הקשה

ב-1979 הקים שמיר הרכב עם אלון הלל בתופים ואוהד אינגר בבס. באלבום הבכורה של שלמה יידוב הם הקליטו קטע ג'אז-רוק בשם "טריניאו", ולעצמם הם הקליטו לחן של שמיר ל"כמעט שלא עצוב" (מ' מוהר), אך גנזו את ההקלטה.

שמיר נסע לניו יורק למלא מצברים. הוא פגש שם את הטכנאי והמפיק המוסיקלי לואי להב, ששיכנע אותו לחזור ארצה ולהקים כאן הרכב רוק-פנק (Punk) חזק וכבד שאינו דומה למקובל ברוק הישראלי. כך נולדה חמסין: שמיר בשירה ונגינת גיטרות סולו וקצב, הלל בתופים ואינגר בבס. בניצוחו של להב, שעיצב את שמיר מחדש, עיבדה השלישייה את "כל זמן זה הזמן" של שלום חנוך ולחנים של שמיר ל"שורפת את הלב" ו"הלילה" (מ' דורי בן-זאב), "מה את אומרת" (מ' יעקב גלעד), "יש עלמים" (מ' מאיר ויזלטיר), "גבריאל" (מ' אסתר שמיר) ו"כמעט שלא עצוב" (מ' עלי מוהר). להב דחף את השלישייה ובעיקר את שמיר לכיוון הכסאח העצבני, ללא התחשבות ברצונו או ביכולתו. היה לו קונספט ברור וגם מקום להציג את ההרכב החדש: מועדון "אמצע הדרך" שהקים עם מיכאל תפוח בגני התערוכה בתל אביב. השלישייה, לעיתים בחיזוק איתן גדרון בקלידים מאחורי הקלעים, הדהימה את הקהל בנגינה מחוספסת ולחוצה בווליום חסר תקדים ועם ענני עשן עוטפי כל. נוסף לכך החליטו תפוח ולהב להוציא את אלבום חמסין יחד עם ההופעות, בבת אחת, ללא ניסיון לרכך את הקהל. ההופעות, למרות הביקורות האוהדות, היו כישלון מוחלט, וכך גם האלבום.

לשמיר הייתה הפקת חמסין חוויה קשה ומתישה. אומנם במבט לאחור הייתה לה משמעות רבה בבניית הרוק הישראלי בשנות ה-80, אבל באמצע 1980 שמיר יצא מההפקה מוכה ושבור. הוא החליט לפרוש ממוסיקה ונסע בעקבות אהובתו לארצות הברית, שם שהה כשמונה חודשים.

ב-1981 הוא חזר בהדרגה לפעילות. אסתר הקליטה את לחנו ל"גבר ללילה אחד" ולחן משותף לשניהם ל"ללא נגיעות של ממש" ואפרים ניגן בהקלטתם בגיטרות. לפסטיגל הוא הלחין את "ילקוט כבד" (מ' אהוד מנור) ושר אותו עם קובי רכט ואסתר שמיר. ב-1982 בתוכנית קול ישראל "ארץ שמש" שמיר הלחין ושר את "הידעת את הדרך" (מ' מוהר) ושר עם מזי כהן את "כל יומי", עם שם-טוב לוי את "הנך יפה רעייתי" ועם כולם את "נמה יפו".

ב-1983 יצא אלבומו הראשון כסולן, רוקד לקול הבנות. למוד ניסיון מחמסין יצר שמיר אלבום רך יותר, כשאת חברי חמסין, הלל ואינגר, מרכך משה לוי בקלידים ושותפות בעיבודים והפקה מוסיקלית. שמיר כתב והלחין את "יותר מסתם אחת" (על פי שיר של ג'קסון בראון), "חבר בחברת עצמי" (בהשראת "קירבת עצמי" של זאב טנא) ושירים נוספים ביניהם "אבא הולך לעבודה" (מ' דורי בן זאב) ו"כמו לא הלכת מעולם" (מ' מוהר). לאלה צורף "כמעט שלא עצוב" בהקלטה מ-1978. על עטיפת האלבום הופיעה ירדן לווינסון בצילום מקליפ לשיר הנושא. את ההפקה ניהלה קרלה קמחי.

בהופעות "רוקד לכל הבנות" בהפקת "משה יוסף - טלית הפקות" ניגנו עם שמיר לוי בקלידים, יהודה עדר בגיטרות, גדרון בבס ודובי קיזלשטיין בתופים. אחרי הופעות בודדות הופסק המופע בגלל מיעוט קהל ושמיר נכנס לתקופת משבר ארוכה. הוא אומנם המשיך להשתתף בהפקות של אחרים, אך לא חזר לפעילות מוסיקלית עצמאית כמעט עד סוף העשור.

גם במהלך תקופת הפרישה שלו הספיק שמיר להשתתף בלא מעט הפקות:

ב-1984 היה שמיר בין יוזמי איחוד כוורת. הוא גם הפיק אמנותית את אלבום האיחוד. בהקלטת שירו "תלתלים ונמשים" (מ', ל' וע' שמיר) השתתפה רוב הלהקה (דני סנדרסון ויצחק קלפטר בגיטרות, אלון אולארצ'יק בבס ויוני רכטר בפסנתר) והשתתפו נגנים נוספים. שירים נוספים שהלחין והקליט בתקופה ההיא היו "יעל ואני" (מ' שמיר), בו ניגן בכל הכלים פרט לקלידים (בהם ניגן רמי לוין), ו"בחורה מוזרה" (מ' מאיר אריאל), אותו הקליט עם מייקל בנסון בבס וז'אן-פול זימבריס בתופים.

הוא הפיק מוסיקלית את האלבום קלף חזק של אסתר שמיר, הלחין בו את "מרחוק" ועם אסתר את "דבר איתי" ו"חץ בתוך הלב" (מ' אסתר שמיר), עיבד וניגן בגיטרות, לחש ושר קולות. הוא גם הלחין ועיבד את "שיר" (מ' עודד פלדמן) לפסטיבל "שיר היונה", את "בעקבותיו" (מ' זאב אולמן) לגלי עטרי, את "לפעמים זה מתחרז" (מ' אהוד מנור) לאריק סיני ועוד.

חזרה לפעילות

באלבומים חף מפשע וחכם על קטנים של דני סנדרסון שמיר שר קולות. ב-1989, כשהתארח בהופעותיו של סנדרסון, הוא פגש את נגן הבס דני צוקרמן ואת הקלידן אורי מיילס. איתם ועם המתופף גדי סרי הקים שמיר את להקת גוליבר, שהופיעה בפאב "מאחורי הים" בתל אביב. בהופעות הם ביצעו את שיריו המוכרים וגם חומר חדש. שניים משיריהם הוקלטו כפרויקט גמר בבית הספר לסאונד של יואב גרא ויצאו ב-1990 בתקליט שדרים בהפקת יניב דוידסון: "אנו באנו" ו"לא מודה" (מ' ול' שמיר). בהקלטה התארח אקורדיוניסט התרנגולים, תובל פטר. כשיצא תקליט השדרים להקת גוליבר כבר לא הייתה קיימת.

ב-1990 הצטרף שמיר שוב לחבריו לכוורת להופעות האיחוד "כוורת חוזרת". באותה שנה הוא שר קולות באלבום של סנדרסון קופץ לשניה ובאלבום של דורי בן זאב חניה פרטית.

ב-1991 הקים שמיר הרכב עם זיו הרפז בבס, יואב וילונסקי בקלידים וגדי סרי, שהוחלף בהמשך על ידי ז'אן-פול זימבריס, בתופים. הם הופיעו בעיקר במועדון "לוגוס" בתל אביב.

ב-1992 יצא אלבומו של שמיר סוף סוף גשם בהפקה מוסיקלית וניהול אמנותי של גידי גוב. היה זה אלבום ראשון שלו שלא התבסס כולו על לחניו. היו בו לחנים של ארקדי דוכין, עובד אפרת, אלון אולארצ'יק ולאה שבת, ולצידם לחניו של שמיר ל"דמעות וחיוכים" (מ' אסתר שמיר), שנכתב על בנו החדש הדר (שגם נשמע בהקלטה), "עלינו ועל אוהלינו" (מ' אהוד מנור), "אתה משגע אותי" (מ' אפרים שמיר) ועוד, וגם גירסה חדשה ל"אנו באנו". גם כגיטריסט היה חלקו של שמיר קטן מהרגיל, והוא ניגן רק בשני שירים. הנגנים באלבום גם השתתפו עם שמיר וגוב בעיבודים.

סוף סוף גשם לא זכה להצלחה הצפויה ושמיר החליט, מטעמי פרנסה, לנגן בתזמורת החתונות של אודי שפילמן (שכללה בין השאר את אוהד אינגר בבס ואת גיא בן ברק בתופים). עם התזמורת הקליט שמיר שיר סמלי שכתב והלחין מנהיג טיפקס, קובי אוז: "שיר בין מנות".

ב-1994 שמיר שר קולות בהקלטת השיר "עדיין נשארת" של גלי עטרי, וגם ברוב שירי קלטת הווידאו לילדים "הילד הזה הוא אני". בתוכניתו של גידי גוב "לילה גוב" הוא התארח לדואט עם גוב בשיר "כל השבוע לך", וללהקת טיפקס הוא הפיק את השירה באלבומה החיים שלך בלאפה.

ב-1995 יצא ערב של יום בהיר, אלבום הופעה ובו מבחר מלהיטיו של שמיר בעיבודיו והפקתו המוסיקלית, ביניהם "מיקה", "ערב של יום בהיר", "נכון את יפה", "יותר מסתם אחת", "בחברת עצמי", "היא כל כך יפה", "רוקד לכל הבנות" ו"שיעור מולדת". לאלה צורף שיר חדש בהפקת משה לוי, "דגים, יענים ושפנים" (מ' ול' שמיר). ההופעה הוקלטה במועדון "לוגוס" בתל אביב על ידי ליאור טבת בניידת ההקלטה של "זאזא". שמיר הפיק בפועל עבור תקליטי "הליקון", קובי אשרת היה אחראי לייצוג והפקת המופע ויניב דוידסון לניהול האישי.

שמונה שנים לאחר מכן, הוציא שמיר באוגוסט 2003 סינגל כפול, עם השירים "אני קניתי לה בית" ו"יפי הנפש". שני השירים נלקחו מאלבומו ים הבטון, אלבום האולפן הראשון שלו מזה 11 שנה. חלק משירי האלבום התבססו על סקיצות שכתב שמיר לאיחוד של כוורת בשנת 1998.