"16 מלאו לנער" ייזכר כלהיטו הגדול והשיר המזוהה ביותר עם גבי שושן, ולא לגמרי בצדק. בלא מעט שירים נוספים הוא התבטא ביכולת שירה לא פחות מרשימה, גם לפני השיר הזה (בלהקות הקצב ובאחרית הימים) וגם שנים רבות אחרי כן. שושן היה אחד הגדולים בזמרי הרוק של סוף שנות ה-60 ותחילת ה-70, וכרבים משותפיו אז הוא התקשה להמשיך ולבלוט בתחום זה כשהפך ללגיטימי ומובן מאליו באמצע שנות ה-80.

ביוגרפיה

שושן נולד בקזבלנקה, מרוקו, ועלה לארץ ב-1955. הוא גר באופקים ובמעברת "מחנה ישראל" ליד לוד, וכמו אחיו הגדול, דני, התעניין במוסיקה מגיל צעיר. בגיל 12 בנה גיטרה מחוטי ניילון וניגן עם חברים מהשכונה. דני, שהיה כבר זמר מקצועי בלהקות קצב, נתן לו לנגן מדי פעם בגיטרה המקצועית שלו.

ב-1965 הצטרף שושן ללהקת הגולדפינגרז עם הזמר והגיטריסט נסים סרוסי, המתופף דוד "רינגו" מלכה והאורגניסט יעקב נגר. שושן שר וניגן גיטרה מלווה. הלהקה הופיעה בעיקר בסופי שבוע באזור רחובות, ראשון לציון ונס ציונה, וב-1966 השתתפה בתחרות להקות שאירגן "עולם הקולנוע" בהיכל הספורט בתל אביב עם השירים "מגפיים אלה נועדו להליכה" ו"ברברה אן" וזכתה במקום הראשון. הפרס שהעניק לחברים מנחה המופע, חיים קינן, היה מינוי לשבועון.

ב-1967 סרוסי עזב את הלהקה, ובמקומו הצטרף הגיטריסט סמי גרבלי מהכוכבים הכחולים. הלהקה הצליחה מאוד בניהולו של אברהם אלון, לימים ממקימי "להיטון". קלידן הלהקה, נגר, תרם רבות להתפתחותו המוסיקלית של שושן וגם שיכנע אותו לנגן בבס. כשהתפרקה הגולדפינגרז הצטרף שושן אל הכוכבים הכחולים כנגן בס וזמר. ב-1968 עבר אל הכוכבים החדשים ומהם אל השוקולדה, איתה שר, לראשונה בעברית, בפסקול הסרט "לופו" ובמחזמר "שיער", שהפך אותו לכוכב.

אחרי שעזב את השוקולדה הקליט שושן כסולן (את "רגע שקט" ו"אני לא יודע") ושיחק בסרטו של אפרים קישון "השוטר אזולאי". ב-1971 הצטרף לאחרית הימים, בה היה חבר עד התפרקותה ב-1972. הוא גם שיחק ושר בסרט "קזבלן", החליף את עוזי פוקס ב"אל תקרא לי שחור" והשתתף במחזמר "אני שאיש לא מכיר", שם פגש בקובי אשרת והחל לעבוד איתו על מה שהפך להיות אלבום הסולו הראשון שלו.

"בראשית", השיר הראשון שהקליט, היה חידוש לשיר "תנו ללכת" של אבי אביבי. השיר הגיע לרדיו בפברואר 1973 ופתח את קריירת הסולו של שושן, קריירה שקיבלה דחיפה רצינית חודשיים לאחר מכן, כשיצא להיטו "שש עשרה מלאו לנער". הצלחת השיר גרמה לזירוז הקלטת אלבום הבכורה שלו, נער שחור עיניים, בהפקת דני וייסמן ובעיבוד אשרת. עטיפת התקליט הפסיכדלית הייתה המשך ישיר לרוח "שיער" והתעלמות מימיו באחרית הימים. שושן, שהתלבט בין השתלבות במוסיקה העברית לבין המשך הכיוון הפופי של להקות הקצב שממנו צמח, החליט שלא להחליט: חצי מהאלבום היה בעברית וחציו באנגלית. בין השירים בעברית היו "שש עשרה מלאו לנער" (מ' עלי מוהר, ל' קובי אשרת וצביקה נוי), "בראשית" ו"יונה עייפה" (מ' אהוד מנור, ל' נוי). בין השירים באנגלית היו כאלה שכתב והלחין קן גלובוס, ביניהם "People Get Together" ו"Black Eyed Boy". אשרת הלחין את "What Exactly Do You Want" ושושן עם נוי את "I'll Be Gone". בהקלטות ליוותה אותו להקת או שכן או שלא: איציק ברנס בגיטרה, יוסי אטיאס בתופים ואבי סרוסי בבס.

נער שחור עיניים זכה להצלחה נאה, אך שושן המשיך לחפש את דרכו. ב"פסטיבל הזמר הלועזי" הוא שר באנגלית שיר שכתב עם גלובוס, "Lovin's A Hard Thing To Do", וב"פסטיבל שירי משוררים לילדים" שר את "אני אוהבת לנסוע" (מ' מירה מאיר, ל' מוטי אמיר, ע' בני נגרי). במקביל הוא הקליט את אלבומו השני, שסימן ניסיון להתקבל לזמר העברי הלגיטימי.

האלבום גבי שושן היה כולו בעברית. נכללו בו הקלאסיקה שכתבה נעמי שמר, "לילה בחוף אכזיב", תרגום ל"You're 16" (שאילן גולדהירש הפך ל"בת עשרה") ו"להשתטות לפעמים" (שמרקו בכר הלחין על פי "Suddenly You Love Me" של הטרמולוס), ושירים מקוריים, ביניהם לחניו של נוי ל"גברת שוש" (מ' עוזי חיטמן) ו"ילדה קטנה" (מ' סמדר שיר), של גלובוס ל"שיר לאוהבים הצעירים" (מ' גולדהירש) ולחנו של יצחק קלפטר ל"תודה לאבא ואמא" (מ' גולדהירש ויעקב רוטבליט). אלדד שרים, קובי אשרת, שלמה מזרחי ודודי רוזנטל עיבדו וניגנו, ואיתם חברי הבמה החשמלית, או שכן או שלא וגם מאיר ישראל, אלונה טוראל, חיים רומנו, אלי מגן וקלפטר. קולות שרו נאווה ברוכין, גלי עטרי ושלישיית אף אוזן גרון.

ב-1975 חש שושן שאין לו סיכוי ממשי להצליח בישראל ונסע לנסות את מזלו בארצות הברית. הוא נשאר שם כעשר שנים, נדד בין לוס אנג'לס לניו יורק, הופיע בפני יהודים בשירי ארץ ישראל ושיחק בסרטים ופרסומות. בוח"ל הקים הרכב בשם זברה, שניגן רוק אתני וגרסאות באנגלית לשירי אחרית הימים. הוא גם ביקר לעיתים בארץ. ב-1981 שר ב"פסטיבל הזמר החסידי" את "הללוהו" (מ' שושן, ל' אלדד שרים), אך בתחום הרוק לא יצר דבר חדש עד חזרתו לארץ ב-1984.

מאז הוא הקליט שירים רבים. את הראשונים הלחין יורם חסיד: "הולך לי לאיבוד" (מ' גליה ישי ודודו וייזר) ו"רק אלייך" (מ' שמרית אור). מיקי גבריאלוב עיבד, הפיק, ניגן בס ושר איתו. ב-1985 הוא הקליט שירים שכתב וייזר והפיק עדי דגני, שגם ניגן בקלידים יחד עם גרי אקשטיין בגיטרות, מיקי שביב בבס וגיטרה, רוני עובדיה בקולות ואחרים: "מלכודת לשפן" ו"רוק'נ'רול מיושן" (ל' דגני), "תקופות" ו"משו משו" (ל' שושן) ו"את ואני" (או "ינועו גלגלים") שכתב, הלחין וניגן שביב.

ב-1986 הוא הקליט לחנים שלו ושל נוי: עם סי היימן את "קונטקט" (מ' היימן) ולבד את "על המזח" (מ' אהוד בנאי). בשניהם ניגנו עובד אפרת בגיטרות, קלידים ובס וז'אן ז'ק גולדברג בתופים. ב-1987 הקליט את "אדם" ואת "קווי הגנה" (מ' חנן פלד, ל' נוי, ע' רונן בן טל), וב-1988 את "אסתר את עשר" ו"אדי עצור" (מ' ול' מיקי בהגן), בו שולבו קטעי רדיו וקטעים מהשיר "16 מלאו לנער".

ב-1989 הוא הקליט את "לך לעזאזל" (מ' חנה גולדברג, ל' וע' אפרת). באותה שנה עבד עם ארקדי דוכין על אלבום שלם שלא הושלם. שיר אחד מתוכו יצא ב-1990: "הוא לא כמו כולם" (מ' ל' וע' דוכין).

במקביל שיחק שושן בסרטים ותוכניות טלוויזיה והמשיך להופיע בשירה עם הגיטריסט אורי בובליל ובהרכב עם עמי אופיר בבס, קובי אלעני בגיטרה ורן ורד בתופים.

ב-1991 חידשה להקת אבטיפוס את "16 מלאו לנער" עם תוספת טקסט קצרה של עלי מוהר ועם שושן כאורח בשירה. באותה שנה השתתף בתקליטון שהוציא דודו וייזר לזכר אביו נוח ז"ל. שושן הלחין עם וייזר את השיר "כל אחד", שר (ביידיש) וניגן בגיטרה. ב-1992 הקליט עם מיכל סיני את השיר "האושר והטוהר" (מ' תרצה בן-חיים, ל' ליאור פולקמן).

ב-1993 הוא הקליט להצגה "הקאמבק של גבי שושן" שיר המשך ל"16 מלאו לנער": "שובו של הנער".

ב-1998 סיכם שושן 25 שנות פעילות כסולן באלבום האוסף שש עשרה מלאו לנער ופתח סיבוב נוסף עם שיר שכתב והלחין: "אל תוך הלילה".

ב-2003 הצטרף שושן למופע קאמבק משותף של שרי ועוזי פוקס. השלושה יצאו לסיבוב הופעות הכולל את להיטיהם השונים, כמו גם חידושים ללהיטים של אחרים. באותה שנה יצא לו גם אלבום כפול במסגרת סדרת NMC גולד.