דיסקוגרפיה: דויד ברוזה

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

תקליטיו של דויד ברוזה מציגים מגוון סגנונות. בתחילת דרכו ניגן ברוזה בלהקת קצב וביצירתו יש השפעות רוקיות בנגינה ובהפקה, אך מרבית שיריו חושפים השפעה עמוקה של גוונים עממיים במוסיקה, מספרדית ועד אמריקאית.

ההתחלה

בגיל 12, חי בספרד, ניגן בגיטרה והקים עם ילדים אמריקאים להקה ראשונה בשם Bleak Sweat. בתיכון למד בפנימייה דתית באנגליה ובבית ספר שתלמידיו היו ערבים פלשתינאים. אחד מהם לימד אותו נגינת קאנטרי וגרם לו להתאהב בגיטרה האקוסטית. כשחזר לספרד שילב ברוזה ציור, נגינה ופעילות פוליטית עם חברי מחתרת ספרדים שהתנגדו למשטרו של פרנקו.

תחילת פעילותו בארץ

בגיל 19, אחרי מלחמת יום הכיפורים, חזר ברוזה ארצה כדי להתגייס. הוא שירת בקריה והופיע בפאבים בתל אביב ובעין הוד. אחרי כשנה וחצי צורף, עם אחותו הצעירה טליה, לצוות הווי חיל אויר, שהופיע בלהיטי פולק-רוק אמריקאי, חלק מהזמן עם דפנה ארמוני, גם בהופעות אזרחיות.

ב-1976 השתתף ברוזה עם קלידן הלהקה, שפי ישי, במופע משירי מוטי בהרב, "שעת מרעה", בו הלחין לראשונה (את "ממתיקות סוד הרוחות הקרות").

ב-1977 הקליטו דויד וטליה ברוזה ביחד עם דפנה ארמוני לחנים של יאיר רוזנבלום ל"גונב מגנב פטור" ו"מבט ראשון" (מ' אהוד מנור) לסרטו של זאב רווח "גונב מגנב פטור" ובפסטיבל הזמר שרו עם דני בסן את "בתוך" (מ' יעל טבת ל' יאיר רוזנבלום).

כבר כזמר מתחיל היה ברוזה במיטבו על הבמה. הוא הופיע עם כל הלב, בכל הופעה נתן את עצמו עד הסוף בנגינה וירטואוזית ושירה מלאת נשמה. תחילה הפגין זאת בפסטיבלי הרוק הראשונים באכזיב ונואייבה ואחר כך, בצורה מסודרת יותר, במופע "שיחות סלון" של יהונתן גפן ולהקה טובה עם יעל לוי בשירה, יצחק קלפטר בגיטרה ושירה, דני פאר בקלידים, ישראל בורוכוב בבס ודון הרווי בתופים. כשקלפטר פרש מהמופע אחרי שבועות בודדים, ברוזה החליף אותו ושר עם יעל לוי את "שיר אהבה בדואי", "עד עולם אחכה" ו"בלדה לחוזר". הוא גם הלחין למופע את שיריו של גפן "יהיה טוב" ו"היונה הלבנה כבר זקנה". "שיחות סלון" יצא ב-1978 באלבום בעיבוד דני סנדרסון.

באותה שנה הקליט ברוזה את "יומולדת למולדת", הופיע בפסטיבל נביעות עם "שיר אהבה בדואי", "יהיה טוב" ו"הילדה הכי יפה בכפר", ניגן באלבום של מאיר אריאל וכן באלבום הכבש הששה עשר, בו הלחין את השיר "ברקים ורעמים". בספטמבר 1978 פגש את רותי גביזון, תוך שבוע הם נישאו ומאז היא יועצתו, מפיקתו ומנהלת עסקיו.

ב-1979 הקליט ברוזה את שיריו "בלחישות" ו"רק דרך אחת", את שיר הנושא לסרט "אל תשאלי אם אני אוהב" (מ' עמוס קולק, ל' נורית הירש) ואת "בין הרעשים" (מ' רחל שפירא, ל' יוני רכטר) לפסקול הסרט "דיזנגוף 99". באלבום והילד הזה הוא אני של יהודה אטלס ואבנר קנר שר את "כשבא איזה דוד" ו"הכי טוב להיות", ועם מזי כהן, יואל לרנר, אפי בן ישראל וקנר את "והילד הזה הוא אני".

ב-1980 יצא אלבום הבכורה שלו, דויד ברוזה, ששילב נגינה אקוסטית וחשמלית, פולק ורוק. הוא כלל חידושים ל"יהיה טוב" ו"שיר אהבה בדואי" וגם ל"ילדים של החיים" (מ' ול' שלום חנוך). ברוזה הלחין בו את "בלחישות" ו"רק דרך אחת" (מ' ברוזה), "ממתיקות סוד הרוחות הקרות" (מ' בהרב), "מותר לומר" ו"רשפי אש" (מ' נתן אלתרמן) ו"סניוריטה" (מ' גפן). ברוזה שר וניגן בגיטרה אקוסטית עם נגנים בתזמורו של אילן מוכיח. טומי פרידמן הפיק מוסיקלית ומיכאל תפוח הפיק.

ב-1980 הוא גם ניגן באלבומו של אריק איינשטיין ארץ ישראל הישנה והטובה, משירי סשה ארגוב. בפסטיבל הילדים של אותה שנה שר את "שיר ערש".

בסוף השנה יצא עם גפן למופע "דוד ויהונתן", שכלל קטעים חדשים וישנים, ביניהם "שיר שיכורים", "יהיה טוב", "דויד ויהונתן", "יכול להיות שזה נגמר", "אלוהים לצידנו" ועוד. באפריל 1981 הוקלט המופע ב"צוותא" תל אביב ויצא כאלבום כשנה לאחר מכן.

בתחילת 1982 יצא אלבומו קלף. האלבום, בהפקה מוסיקלית ועיבודים של יהודה עדר, היה שילוב של רוקנ'רול, בלוז וקאנטרי. ברוזה ניגן בגיטרה ושר, ואיתו להקה של ממש: עדר בגיטרה וקולות, משה לוי בקלידים, מיקי שביב בבס ושירה, ז'אן-פול זימבריס בתופים ומיקי קם בקולות. האלבום נוצר בשבועיים של נגינה בצריף של שמיילך בגני יהודה. ברוזה ועדר הלחינו את "קלף" (כלי) ואת "לעולם לא" (מ' זאב טנא), ברוזה הלחין את "גלויית שנה טובה משוש המתאבדת" (מ' גפן, על פי שיר של טום ווייטס בשם "כרטיס חג מולד מזונה במיניאפוליס"), "חיפה", "החיים הם חומר טוב", "בלדה לנלסון", "דניאלה", "שרוכים" (מ' גפן), "לא נכנע" (מ' ברוזה ויעקב גלעד) ו"הולך איתך הלילה" (מ' מאיר אריאל). מיכאל תפוח הפיק עבור "קצב אירועים".

אחרי מעט הופעות עם נגני התקליט הקימו עדר וברוזה להקה עם אלון נדל בבס, רביב גזית בקלידים ודניאל לאונרדו פרנקל בכלי הקשה. ברוזה, עדר ונדל הלחינו את "בוקר טוב בא" (מ' אריאל) והופיעו בהצלחה במקומות קטנים כ"מועדון המדרגות" ו"פינגווין". מלחמת לבנון הפסיקה בבת אחת את מכירות התקליט וההופעות. נדל עזב את הארץ, פרנקל לא קיבל אשרת כניסה ללבנון ולגזית נמאס, וכך נותרו ברוזה ועדר ללא להקה. הם גויסו למילואים בלבנון, לצוות הווי עם גפן, הופיעו המון וגם יצרו שם שירים כ"רומבה ד"ש חם הביתה" ו"רומבה רמב"ם".

החוויות הקשות בלבנון גרמו לברוזה להתמוטטות נפשית ולדיכאון קשה. הוא לא דיבר, מיעט לשתות ולאכול וזנח א ת המוסיקה. זוגתו, רותי, הציעה דרך לשיקום: הקלטת שירי אהבה ספרדיים שנהג לשיר לה, ושחלקם תורגמו בעבר על ידי יהונתן גפן. ההצעה התקבלה ורותי הפכה את השיקום לאלבום מצליח כשגייסה כמפיק מוסיקלי את לואי להב. כך נולד המפנה בקריירה של ברוזה: האשה שאתי.

הפריצה

האלבום האשה שאתי, שיצא ב-1983, כלל שיר מקורי אחד, "הרומבה" (מ' גפן, ל' ברוזה) ושמונה שירים ספרדיים שתירגם גפן: "האשה שאתי", "טיו אלברטו", "אהבה עד השמיים", "בלבך", "נולדת בשבילי", "בנהר של סביליה", "כמו שאת" ו"סיגליות". להב הפיק, עיבד עם ברוזה ויצר שילוב מקורי של שירה חזקה ונגינת גיטרה ספרדית מלאת עוצמה עם אנרגיה ואווירה רוקית. באלבום השתתפו, פרט לברוזה בשירה וגיטרה, גם רמי לוין בקלידים ועיבוד מיתרים, פרנקל בתופים, ויקטור לוסקי בכלי הקשה, שביב ופדרו זיידמן בבס וגם אלון הלל וזימבריס בתופים, אילן וייל בטרומבון, מיקי קם, גיא יפה וענת רקם בקולות ועדר בסולו גיטרה ב"הרומבה". האלבום הוקלט תוך פחות מחודש ב"טריטון" על ידי יעקב מורנו בעזרת יואב שדמה. רותי הפיקה, ואיתה תלמה אליגון מטעם "CBS". האשה שאתי הפך לרב מכר ענק. תוך חצי שנה הוא הגיע לפלטינה (40 אלף עותקים), והמשיך להימכר בשנים הבאות. ב-1994 נחשב האלבום לנמכר ביותר בישראל כשהגיע ל-160 אלף עותקים והוצא מחדש בקומפקט דיסק מוזהב. בעשור שחלף מאז הגיע האלבום למכירות של 200 אלף עותקים, הנחשבים לפלטינה מרובעת. הצלחתו עודדה אמנים רבים "לחזור למקורות" ולחדש שירים עממיים.

בהופעות "האשה שאתי" ברוזה שר וניגן עם לוין בקלידים, אוהד אינגר בבס, פרנקל בתופים ולוסקי בכלי ההקשה. העיבודים, הסאונד והתאורה הדגישו את הגישה הרוקית של להב, ועם זאת הצליח ברוזה לדבר גם לקהל שאינו חובב רוק. הוא הפך ל"סופרסטאר" וחש שיש לו סיכוי בחו"ל. אחרי 120 הופעות בחצי שנה קטע ברוזה את סיבוב ההופעות כדי לנוח ולחפש אפשרויות לפעילות בחו"ל.

בסוף 1983, לפני שנסע לחו"ל, הקליט ברוזה המשך להאשה שאתי בהפקה ועיבוד דומים. באלבום היה שיר אחד מקורי, "מגיע לו", והשאר היו שירים ספרדיים בתרגום גפן: "מעל מרבד של עננים", "סניורה", "אם יבוא המוות", "כדי לחיות", "כמו הדרור", "כי אני אוהב אותך", "ציפור מחפשת", "השתחררי" ו"מלים ליוליה". ברוזה שר וניגן עם לוין בקלידים, פרנקל והלל בתופים וכלי הקשה, לוסקי בכלי הקשה, אינגר בבס, מזי כהן, ארמוני ודודי רוזנטל בקולות. חוזה אורגטה הרדיה שר וניגן בגיטרה ועדר במנדולינה. ברוזה התכוון להוציא את התקליט רק עם דעיכת מכירות האשה שאיתי, אך "CBS" עשתה זאת כבר במאי 1984 וברוזה מכר הרבה פחות מהאשה שאתי. ברוזה כבר היה אז בארצות הברית עם משפחתו ועם לואי להב. מאז הוא מפתח קריירה בארץ ובחו"ל, באלבומים ובהופעות.

פעילות בארץ ובחו"ל

ב-1985 חזר ברוזה לראשונה להופעות בישראל, בין השאר עם פאקו איבנז.

ב-1986 שר באלבום משוררים בניו יורק את לחנו לשיר של לורקה "ילדותך במנטון" (ת' גפן).

ב-1989 יצא האלבום Away From Home ובו לחניו של ברוזה לשירי משוררים אמריקאים כטסה מרקיז, מתיו גרהם ותיאודור רותקה. בין השירים היו "Blood For Blood", "Along The Hudson", "Chileno Boys" ו-"Away From Home". האלבום הוקלט בניו יורק עם לואי להב ואחר כך עם המפיק האמריקאי סטיבן מילר, ששילב רוק רך עם נגיעות ספרדיות וג'אזיות. לצד נגנים אמריקאים ידועי שם (קליפורד קרטר בקלידים ועומר חכים בתופים) השתתף גם יושי שדה כקריין בשיר אחד.

ב-1990 יצא אוסף שירי ברוזה, לקט ראשון, ובו 16 מלהיטיו מהשנים 1979 - 1984. באותה שנה השתתף ברוזה בשירה באלבום Fast Forward של להקת ספיירו ג'יירה.

ב-1991 יצא האלבום נשיקה גנובה בהפקת ברוזה וג'פרי לסר האמריקאי. ברוזה הלחין בו את "נשיקה גנובה" (כלי), "ביקור מולדת", "איזדורה", "עדיין", "כלילת יופי" ו"וזאת היא האמת" (מ' גפן), "בצהרי יום", "מתחת לשמיים" ו"בוקר טוב בא" (מ' אריאל) ו"אל תתנו להם רובים" (מ' נתן אלתרמן). התקליט הוקלט בארצות הברית כשעם ברוזה בשירה וגיטרה ניגנו נגנים אמריקאים וגם אל דימיולה בגיטרה. בישראל נוספו קולותיהם של מאיר ושחר אריאל, יהודה עדר, זאב אולמן, רותי ברוזה וטומי פרידמן.

ב-1991 יצא בארצות הברית האלבום ...Time Of Trains בהפקת ג'פרי לסר וריצ'רד גוטרר. ברוזה הלחין שירי משוררים כמתיו גרהם, טרי קוקס, אליזבט בישופ ואיימי פאוורס. האלבום היה פולקי ואקוסטי, כשברוזה שר ומנגן "חי באולפן", ללא תיקונים, עם משתתפים נוספים בהקלטות.

בפסטיבל ערד 1993 ברוזה שר את לחנו ל"הדרך לאהוב" (מ' שירה גפן) והוציא אותו בתקליט שדרים.

ביולי 1993 הוקלטה הופעתו במצדה במסגרת פסטיבל ערד. לבדו ועם לוין בקלידים, זוהר פרסקו בכלי הקשה ונדל בבס, שר ברוזה גרסאות מלאות אלתורים ללהיטיו: "האשה שאתי", "סיגליות", "שיר אהבה בדואי", "מותר לומר", "דניאלה", "עדיין", "כמו שאת", "ביקור מולדת", "איזדורה", "חיפה", "נולדת בשבילי" ו"מתחת לשמיים". לאלה נוספו הקטעים הכליים "בראשית" ו"רותי במצדה". "קוטלר אשר" הפיקו, גיא יפה וצוות "טריטון" הקליטו ואלבום ההופעה הפך במהירות לזהב והחזיר את ברוזה למעמדו ככוכב ישראלי. ההופעה, בשינויים קלים, יצאה גם בקלטת וידאו. בשנים שחלפו מאז הספיק האלבום להגיע לפלטינה כפולה, כשנמכר בלמעלה מ-100 אלף עותקים.

ב-1994 יצא האלבום החומרים שמהם עשויה האהבה ובו לחניו של ברוזה ל"החומרים שמהם עשויה האהבה", "נערת חלומותיו", "נטשה", "כשלא היה לי בית", "רוחות רעות", "סתיו מסוכן", "שיר לאשה השניה (הגיטרה)", "חולם אותך לאט", "זאת את" ו"מה תעשי" (מ' גפן) וגם "הדרך לאהוב" ודואט עם מאיר אריאל בשירו "לא יכול להוריד ממך את העיניים". ההקלטות נערכו בארץ ובחו"ל עם נגנים ישראלים ואמריקאים וברוזה ואשתו הפיקו ללייבל העצמאי שהקימו, "RGB".

בארצות הברית יצא באותה שנה אלבומו של ברוזה Second Street בהפקת ג'פרי לסר ודויד ברוזה. ברוזה הלחין טקסטים של מתיו גרהם, טרי קוקס, ריצ'רד סם, אלברטו ריוס ואחרים.

ב-1996 יצא האלבום סודות גדולים בהפקת לסר וברוזה. נכללו בו לחניו של ברוזה ל"סודות גדולים", "גלויה מצויירת", "הנסיך הגדול" ו"כמו ענן" (מ' גפן), "שיר געגועים", "החל רש" (מ' אריאל), "השמש ממול ומגב" (מ' מנור), "הומה יונה" (מ' צרויה להב), "את אשה" (מ' אלעד טוירשטיין) ו"האהבה היא נושא מפתח" (מ' יוסי לוי). בהקלטות בישראל ליוו אותו עמוס עבר-הדני בגיטרות, אלון נדל בבס, ישראל נחום בתופים, בועז ברמן בכלי הקשה ועדי רנרט בקלידים.

גם בסוף שנות ה-90 המשיך ברוזה להופיע במאות הופעות במגוון סגנונות, ביניהן עם התזמורת הסמפונית רעננה, בי. בי. קינג, סטינג, פול סיימון ואחרים. הוא גם הופיע במופעי התנדבות רבים.

בשנת 1998 הקליט ברוזה לאלבום עבודה עברית חידוש ללהיט של הצמד סילבן ויאיר "אצל כמו תמיד".

בשנת 1998 ברוזה נפצע קשה בתאונת דרכים בדרכו הביתה מהופעה במצדה, והיה חשש שלא יוכל לשוב לנגן ולשיר. להפתעת רופאיו הוא החלים במהירות יחסית, חזר להופעות והוציא בשנת 1999 אלבום נוסף של הופעה במצדה מתחיל לנשום. האלבום הוקלט עם חברים אורחים, ביניהם נימרוד לב, תזמורת הסלסה הירושלמית ואחרים.

בשנת 2000 הוציא ברוזה אלבום שכולו בספרדית: Isla Mujeras (אי הנשים).

בשנת 2002 הוציא ברוזה את הסינגל "בוכה אל הקירות". הסינגל היה הראשון מתוך אלבומו זה הכל או כלום, שהפיק יזהר אשדות. העבודה על האלבום, שאת מילות שיריו כתבו מיכה שטרית, יהונתן גפן, יענקל'ה רוטבליט, אלו נה קמחי, שלום חנוך ואיתן נחמיאס-גלס, ארכה כשנה. האלבום הפך להצלחה מיידית: תוך מספר ימים נמכרו ממנו כ-20 אלף עותקים, והוא הגיע לזהב.

בשנת 2004 הוציא ברוזה את אלבום המיטב (לעכשיו). האלבום יצא בחברת NMC, אליה חזר לאחר מספר שנים בהן הוציא את אלבומיו העבריים בהד ארצי. האוסף הכפול כלל 32 קטעים, בין השאר מהכבש הששה-עשר, האישה שאיתי ואלבומים אחרים. בנוסף, כלל שלושה קטעים שטרם נכללו באלבומיו של ברוזה: "אל תשאלי אם אני אוהב", השיר הראשון שהקליט, מפסקול הסרט בעל אותו שם, שביים עמוס קולק ב-1978; "ילדותך במנטון", מתוך המחווה לפדריקו גרסייה לורקה מ-1986 וביצוע ל"יהיה טוב" עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון, שהוקלט ב-1999 עבור סרט תעודי על השלום שהפיק מרכז ויזנטל.

באוגוסט 2004 זכה ברוזה בתביעה שהגיש נגד חברות הביטוח בגין פציעתו בתאונת הדרכים. לזמר אושרה קבלת פיצויים בסך 1.2 מיליון שקלים, רבע מהסכום אותו ביקש. השופטת במקרה הזה, אגב, הודתה כי היא מעריצה של הזמר, וכי צפיה בקלטות שלו כהכנה למשפט היו "מטלה מהנה".

בפברואר 2005 יצא הדי.וי.די של "דויד ברוזה במצדה". בהמשך השנה הוציא את אלבומו Parking Completo, שכלל דואט עם מרסדס סוסה.

בשנת 2006 יצא ברוזה במופע "בחונטוס", מופע משותף עם להקת המחול מיומנה.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון