דיסקוגרפיה: יהורם גאון

ביוגרפיה מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

יהורם גאון הוא זמר ושחקן שהצליח לשמור על פופולריות ועל מעמד איתן בצמרת הזמר והבידור הישראלי מאמצע שנות ה-60 ועד היום. גאון, יליד ירושלים, הוא בן למשפחה ספרדית מסורתית ולאורך כל הקריירה שלו הירבה לשיר על בית אביו ועל שורשיו המשפחתיים, על עיר הולדתו ועל נופי הארץ ואנשיה. לצד כל אלה שר גם שירי פופ בסגנון אמצע הדרך ובהם שירי אהבה רבים, והקליט עד כה למעלה מ- 60 אלבומים. נוסף על הקריירה המוסיקלית העשירה שלו, גאון הוא גם שחקן דרמטי, שהופיע בהצגות, בסרטים ובסדרות טלוויזיה.

ארבעים שנות הצלחה

גאון גדל בשכונת בית הכרם בירושלים ובעקבות בת כיתתו עליזה רוזן, הוא נבחן ללהקת הנח"ל והתקבל אליה כשחקן ב- 1957. בשיר "רוח סתיו" ניתנה לו שורת הסולו הראשונה, "היי בובה מותק, בואי לרקוד", אך במאי הלהקה, אורי זוהר, הורה לו לומר את המילים ולא לשיר אותן...

הראשונה שעמדה על כשרון השירה שלו הייתה נעמי פולני, שביימה את הלהקה בתוכנית "בדרך כלל" (1959). לפני השחרור הציעו לה כמה מחברי הלהקה, וביניהם גאון, להמשיך ולעבוד יחד גם באזרחות, וכך קמה להקת התרנגולים. בתוכנית הראשונה של התרנגולים, שעלתה ב- 1961, באה יכולת השירה של גאון לידי ביטוי בשירים כמו "זמר אהבה לים" ו"ערב במסחה".

אחרי ירידתה של התוכנית עזב גאון את ההרכב והצטרף לתיאטרון הקאמרי, שם שיחק בהצגות כמו "כנרת כנרת" (1961), "טורא", "וויצק" (1963) ו"צ'יפס עם כל דבר" (1964).

ב- 1964 שכנע בני אמדורסקי את גאון ואת אריק איינשטיין להקים יחד הרכב קולי חדש. כך נולדה שלישיית גשר הירקון, שהצטיינה בהרמוניות קוליות מופלאות ובשירים שהפכו ללהיטים גדולים.

גם הפעם פרש גאון מההרכב אחרי התוכנית הראשונה, והחל לחפש את דרכו כסולן. אלבומו הראשון, כל העיר מרכלת עלינו, הוקלט ב- 1965 והורכב כולו משיריו של יוסי גמזו. מתוך האלבום הצליחו במיוחד השירים "איפה הן הבחורות ההן", "אמרו לי" ו"אז אראה לה". גמזו כתב גם את המילים לארבעת השירים שהופיעו בתקליטון קיץ אחד של כושר, שהוקלט על ידי גאון ב- 1966 ללחניו של סשה ארגוב.

באותה שנה נסע גאון לארה"ב, שם למד תיאטרון אצל אוטה האגן בבית הספר למשחק "Berghof Studio" ובימוי טלוויזיה ב-"RCA Institute". לימודיו נקטעו כשהוזמן להיבחן בארץ למחזמר "קזבלן" בהפקת גיורא גודיק. אחרי שסיים את האודישן שלו, היה ברור לכל השותפים בהפקה שהוא המתאים ביותר לתפקיד.

"קזבלן" עלה על בימת תיאטרון אלהמברה ביפו בדצמבר 1966 וזכה להצלחה אדירה. על פי רוב, הביקורות פרגנו, הקהל נהר בהמוניו, וההצגה הועלתה 606 פעמים. היא ירדה מהבמה רק משום שגאון לא היה מעוניין יותר להמשיך ולשחק בה, אבל את הלהיטים הגדולים מתוכה כמו "כל הכבוד" ו"יש מקום" הוא ממשיך לשיר עד היום כמעט בכל הופעה שלו.

על הפופולריות הגדולה של גאון בסוף שנות ה- 60 מעידה זכייתו בשני המקומות הראשונים בפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ט (1969), שהיה אז בשיאו ושודר לראשונה גם בטלוויזיה. גאון שר בפסטיבל שלושה שירים והגיע למקום הראשון בשיר "בלדה לחובש" ולמקום השני בשיר "עץ האלון". השיר השלישי שלו בפסטיבל היה "לילה בהיר", שהופיע באלבומו מאותה שנה, שהוקדש לשירי משה וילנסקי. באלבום נכללו גם הלהיטים "אמא אמא", "יש לי חלום" ו"כשהיינו ילדים".

בסוף שנות ה-60 ובשנות ה-70 היה גאון גם אחד הכוכבים הגדולים של הקולנוע הישראלי ושיחק בסרטים רבים, ביניהם "כל ממזר מלך" (1968), "אני ירושלמי" שאותו גם ביים ו"מבצע יונתן" (1977). בנוסף לסרטים שבהם שיחק, הקליט גאון שירים לסרטים אחרים, בין היתר ל"סיירים" (1967), ל"טוביה ושבע בנותיו" ול"יהיה טוב סלומוניקו".

גאון היה בין האמנים הראשונים שהוחתמו בחברת התקליטים "סי-בי-אס" . הוא הקליט בחברה זו למעלה מ- 50 אלבומים. רובם הופקו על ידי תלמה אליגון, שגם כתבה ותרגמה לו כמה מלהיטיו הגדולים, וביניהם "איפה את אהובה" ו"אל תשטה באהבה".

ב - 1971 העלה גאון את תוכנית היחיד הראשונה שלו ובה בלט השיר "רוזה" שזכה להצלחה עצומה וביסס את הפופולריות שלו ואת מעמדו כמי שמחבר בין הזמר העברי הקלאסי והסגנון הים תיכוני, שאז עדיין לא היה בן בית חוקי בתרבות הישראלית. גאון המשיך במגמה זו גם באלבומיו הבאים, שיצאו במהלך שנות ה-70, וביניהם שלכם לשעה קלה (1972) עם "אגן ים התיכון", ו"סתיו" (ימים חולפים"), אהבה ים תיכונית (1973) עם השיר "קומי צאי", והאלבום שמש עולה (1977) ממנו הצליח שיר הנושא.

ב - 1976 הוא הקליט את האלבום קסם מולדת, שהוקדש לשיריו של המלחין מרדכי זעירא ובו בלטו שירים כמו "ניגון עתיק", "על גבעות שייך אבריק" ו"מה אומרות עינייך". כעבור שנה היה לגאון להיט של ממש והוא "עוד לא אהבתי די", שהפך גם לריקוד עם ידוע.

ב - 1979 הוא העלה תוכנית יחיד שנייה, שהורכבה כולה משיריהם של חיים חפר ודובי זלצר. התוכנית לא זכתה להצלחה, פרט לאחד השירים "שמרי לי על המנגינה".

אלבומו האחרון של גאון ב"סי-בי-אס" היה סימני דרך, שיצא ב- 1982. אחרי צאתו עזב גאון את החברה והוציא את אלבומיו הבאים בהפקה עצמית של חברת "חמש חמש" ואפי ניב, אמרגנו באותן שנים. אלבומו העצמאי הראשון אמצע הדרך (1984) כלל את להיטו הגדול "בפרדס ליד השוקת", "לא תנצחו אותי" ו"בואי נשוב אל הטנגו". אלבומו הבא, אלף נשיקות, מ- 86', זכה להצלחה גדולה עוד יותר, בעיקר בזכות שיר הנושא שלו, שהיה להיט ענק. אגב, את השיר כתבה מירית שם-אור על פי מכתב של אבשלום פיינברג, איש ניל"י, לאהובתו שרה אהרונסון.

ב- 1989 הוא שיחק בסרט המוסיקלי "מטולדו לירושלים", שעקב אחר מסלול נדודיהם של מגורשי ספרד. בסרט שולבו ביצועים חדשים של גאון למיטב הרומנסות בלדינו.

באותה שנה חזר גאון למחזמר "קזבלן", שוב בתפקיד הראשי, ושימש גם מפיק. הפעם ההצגה לא הצליחה והותירה אחריה חובות כבדים.

בשנות ה-90 הוא הקליט אלבומים, שלא זכו להצלחה גדולה, וביניהם נשמה (1992), שהוקדש לקטעים מן התפילה בהפקה מוסיקלית עדכנית של תמיר קליסקי, אלבום מתוכנית היחיד שלו (1993) ואלבום הנושא את שמו (1996). באלבום זה נכלל בין היתר השיר "ימי סליחה וחסד", שאותו שר בטקס הענקת פרס נובל לשלום ליצחק רבין ולשמעון פרס. באלבום זה העז גאון לראשונה לבצע גם שירים שניכרת בהם נגיעה פוליטית כמו "זה אתה", "על ארץ מוותרים רק בלב" ו"האשם", שאת מילותיו כתב. באותה תקופה הוא החל להגיש ברשת ב' את תוכנית הרדיו האישית שלו "גאון ברדיו" וגם בה לא היסס לבטא את דעותיו.

ב- 1997 הקליט גאון מחדש את כל להיטיו הגדולים ושיווק אותם כאוסף מחומש. האוסף זכה להצלחה ובעקבותיו הוציאה חברת "אן-אם-סי" (לשעבר "סי-בי-אס") קופסה ובה 16 דיסקים המנציחים את מיטב תקליטיו של גאון במלואם בהקלטות המקוריות, וכן אלבום אוסף כפול ובו 40 מלהיטי הזהב שלו. בשנת 99' השתתף גאון באלבום דרבוקה ישראלית של גלי צה"ל ושל המפיק דודו אלהרר. הוא שר באלבום את השירים "בדד" ו"את לי לילה". בשנת 2002, לאחר שנראה בעיקר כמנחה בטלויזיה ("מי גאון של אימא", "גאון ומיכאלי"), הוציא גאון סינגל חדש פרי עטו של עוזי חיטמן, "ימים של תשובה".

בשנת 2003 החל גאון להנחות את התוכנית "שישי בגאון" בערוץ הראשון. הרעיון מאחורי התוכנית היה להתמקד בכל תוכנית בשנה אחת בהסטוריה של ישראל, ולהביא אמנים ובדרנים בולטים מאותה שנה. התוכנית זכתה להצלחה רבה, וקצרה יבול רייטינג נאה.

בפברואר 2004 הוכרז גאון כאחד משני חתני פרס ישראל בתחום הזמר העברי, לצד המלחין והמעבד גיל אלדמע. יושבת ראש ועדת השופטים של הפרס, נעמי שמר, אמרה על זכייתו של גאון: ''יהורם גאון... כל כולו תרומה לזמר העברי. כמעט יובל שנים יהורם גאון שר את קורות ימיה של הארץ הזאת בשירי אהבת המולדת, שירי געגועים והערגה לציון. שירים רבים מזוהים עם יהורם גאון והוא טבע בהם את צבעם ודמותם והפכם לנחלת הכלל".

גאון בקולנוע ובטלויזיה

סרטים בהם שיחק

"דליה והמלחים" (1964, עם שלישיית גשר הירקון)

"כל ממזר מלך" (1968)

"מצור" (1969)

"הפריצה הגדולה" (1970)

"אני ירושלמי" (1971)

"קזבלן" עפ"י המחזמר (1973),

"ג'וקר" (1976)

"מבצע יונתן" (1977)

כביש ללא מוצא (1982)

המאהב (1986)

סדרות טלוויזיה בהן השתתף

"קרובים קרובים" (הטלויזיה החינוכית)

"מר מאני" (הטלויזיה הכללית)

"שישי בגאון" (תוכנית אירוח בטלויזיה הכללית)

שירי נושא שהקליט לסרטים

"הנחשקת" (1967, השיר "עוד חיוך אחד")

"סיירים" (1967),

"טוביה ושבע בנותיו" (1968, "העיירה של טוביה"),

"המלחמה לאחר המלחמה" (1969, "גשר אלנבי"),

"מרגו שלי" (1969),

"הפריצה הגדולה" 1970

"יהיה טוב סלומוניקו" (1975, "בית אבי").

"מבצע יונתן" 1977 ("ארץ צבי")

מאת יורם רותם

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון