מאז שעבד עם יהודית רביץ (בסוף שנות ה-70) ועם להקת בנזין (בתחילת ה-80) הפך יעקב גלעד לאחד המפיקים המוסיקליים הבולטים והמוערכים ברוק הישראלי. למרות שאינו "מוסיקאי" של ממש (כלומר, אינו מנגן או מלחין), הוא זכה להצלחה רבה כיועץ, מכוון, מנהל אישי ומפיק מוסיקלי לאמנים שונים ובראשם יהודה פוליקר.

ביוגרפיה

יעקב גלעד התחיל את הקריירה שלו באמצע שנות ה-70 ככותב שירים. ב-1976 היו אושיק לוי ונפתלי אלטר הראשונים שהקליטו טקסט שכתבו ביחד עם גלעד: "עד הבוקר" (ל' נפתלי אלטר), ושנה לאחר מכן הקליט גידי גוב עם להקת ששת את מילותיו של גלעד לשיר הנושא של הסרט "מסע אלונקות" (ל' שם-טוב לוי). בהמשך אותה שנה שרה יהודית רביץ עם ששת לחן ראשון שלה למילים של גלעד: "סמבה ברגל שמאל". מאוחר יותר כתב לה גלעד את "ליד הדלת" (ל' מתי כספי) וגם שירים לאחרים: למיקי גבריאלוב וקורין אלאל את "הכל בינינו כרגיל" (ל' אלאל), לגידי גוב את "בואי נשאר" ו"חשבון פשוט" (ל' יצחק קלפטר), לאריק סיני את "דרך הכורכר" (ל' קורין אלאל), "כמו לפני שנים" (ל' יהודית רביץ) ו"כבר כמעט" (ל' סיני). מוטי דיכנה הלחין, עיבד ושר את "נחום תקום", אפרים שמיר הלחין ושר עם חמסין את "מה את אומרת", ולהקת עפיפון שרה בפסטיבל הזמר את שירו "1980" (ל' יהודית רביץ).

את עיקר מרצו וכישרונו הקדיש גלעד ליהודית רביץ. הוא הפך באותה תקופה להיות מנהלה האישי ודחף אותה לכיוון אישי ו"רוקי" יותר. הוא הפיק את גלוי ונעלם, התקליט שסימן את השינוי בדרכה, וגם כתב בו את "ארבע לפנות בוקר", "עכשיו הכל בסדר" ו"גלוי ונעלם" (ל' יהודית רביץ).

ב1980- הגיע יהודה פוליקר לתל אביב והצטרף אל להקת ברוש, שליוותה את צביקה פיק. פוליקר הביא עימו קסטה של להקתו, ברקת, והשמיע אותה למפיקים שונים. איש לא התעניין, פרט לגלעד, ששמע את הלחנים של פוליקר, שהפכו אחר כך ל"יום ששי" ו"חופשי זה לגמרי לבד", ו...התאהב מיד. גלעד אהב את האנרגיות של הלהקה, את הנגינה של פוליקר ואת האותנטיות של הלחנים. הוא הריח את הפוטנציאל הגלום בהרכב הזה, אך כיוון שהתקשה להאמין שלהקה ישראלית נשמעת כל כך טוב, נסע (עם יהודית רביץ) לבדוק את העניין בהופעות הלהקה בקריות. במשך חודשים אחדים היה יעקב נוסע בקו תל אביב - חיפה מדי יום, עובד עם פוליקר על השירים ומחבר להם מילים.

במקביל המשיך גלעד לכתוב שירים לזמרים שונים. שם-טוב לוי הלחין ושר את "שוב אני עצוב", מתי כספי הלחין ושר את "שיר" ו"ימי בצורת", אריק סיני הקליט גרסאות בעברית שכתב גלעד לשירים של ג'ניס איאן, "צל כבד" ו"כמו עני בפתח", וכן את שיריו של גלעד "בשעה שכזאת" (ל' גרי אקשטיין) ו"בשנת תשמ"שהו" (ל' אריק סיני). יהודית רביץ שרה את לחנה ל"מילה טובה".

בסוף 1981 הפך גלעד את ברקת לבנזין, הביא אותה ל"סי-בי-אס" ופתח לה שלוש שנות פעילות מלאת הופעות ושני אלבומים, עם הצלחה גדולה (באלבום הראשון) ותחושת אכזבה (בשני). גלעד, ככותב המילים, המפיק המוסיקלי והמעבד (עם יהודית רביץ ויעקב מורנו ובעזרת גרי אקשטיין), היה שותף מלא בגורל הלהקה, וסיפורה של הלהקה, כפי שהוא מתואר בשירים, הוא במידה רבה גם סיפורו.

לצד פעילותו עם בנזין המשיך גלעד לכתוב שירים. יגאל בשן הלחין ושר את שיריו "את לא לבד" ו"בא אליך". נורית גלרון, איתה למד בתיכון בהרצליה, שרה את "ילדות נשכחת" (ל' רביץ), אותה כתב על ילדותם המשותפת (והעירה באלבום "המיטב": "הצריף הירוק נשאר רק בשיר, בשטח נבנה עליו מבנה חדש ואימתני") ודויד ברוזה נעזר בו בכתיבת המילים ל"לא נכנע". קורין אלאל שרה את "תן לי קצת ממך" (ל' יזהר אשדות) ומתי כספי הלחין ושר את "מי ישיר".

יהודית רביץ הקליטה את תרגומיו לשירים ברזילאיים באלבומה בוא לריו, שגלעד גם הפיק, ואת לחניה לשיריו המקוריים "משהו בוער" ו"בעד או נגד" באלבומה דרך המשי, גם הוא בהפקתו. נורית גלרון שרה את "לבד בקרנבל" (ל' יהודה פוליקר), ורוני תורג'מן את "ציפור פצועה" ו"ארץ רחוקה" (ל' תורג'מן). גלעד הפיק את תקליטו של אושיק לוי לילות שרב, וייעץ אמנותית בתקליטו של אריק סיני שלום לך תקווה עצובה, בו נכללו שיריו "מים גנובים" (ל' אילן וירצברג) ו"אם לא את" (ל' גרי אקשטיין).

ב1985-, אחרי התפרקות בנזין, היה גלעד שותף מלא במהפך היווני של יהודה פוליקר. הוא הפיק בפועל את תקליטו עיניים שלי, וכתב גרסה עברית לשירים על פי תרגום של טילדה איסאיאס ומרתה עזרא, ביניהם ל"עיניים שלי", "קחי אותי חזק", "רוחות מלחמה", "כפיים" ו"קללת הים".

בספטמבר 1985 יזם גלעד שיר רב משתתפים בסגנון "האם הם יודעים שזהו חג המולד" ו"אנחנו העולם". הוא כינס את קורין אלאל, ריטה, רבקה זהר, אמל מורקוס, דפנה ארמוני, מזי כהן, מרגלית צנעני, סי היימן, יהודה פוליקר, מיקי שביב, מני בגר, מאיר אריאל, אהוד בנאי, יגאל בשן, מכרם חורי, גסאן עבאס, מאיר בנאי, דני בסן ועוד, והם שרו ביחד את "רוצים שלום" (מ' יעקב גלעד, דורי בן-זאב ומיקי שביב, ל' מיקי שביב ויהודה פוליקר).

באוקטובר 1985 גלעד הפיק אמנותית את הופעות "עיניים שלי" של פוליקר, וגם עיבד והפיק מוסיקלית איתו את המופע. חלק משירי המופע יצאו שנה אחר כך באלבומו של פוליקר חולם בהקיץ.

באחת מהופעות "עיניים שלי" ביקרו חברי להקת טוקסידו מון שהופיעו באותה עת בארץ. הם נדלקו על פוליקר, הזמינו אותו לנגן בהופעתם בבוזוקי ואף ביצעו יחד איתו גרסה עברית לשירם "In A Manner Of Speaking", שגלעד תירגם ל"תנו לי מלים".

במאי 1986 השתתפו פוליקר וגלעד בתוכניתה של דלית עופר בגלי צה"ל: "אחרי המלחמה". התוכנית, שהוקלטה לקראת יום השואה, כללה שיחות עם גלעד ופוליקר, שבעקבות חזרתם למוסיקה היוונית חזרו גם אל התחושות הקשות של ילדותם כבנים להורים ניצולי שואה. בתוכנית שולבו השירים "אחרי המלחמה" ו"עיניים שלי" ושירים חדשים: "חכי לי סלוניקי" (מ' גלעד, ל' עממי יווני), ולחניו של פוליקר למילים של הלינה בירנבאום, אמו של יעקב גלעד: שירה "פרחים ברוח" ותרגומה לשירו של המשורר הפולני ולדיסלב שלנגל "התחנה הקטנה טרבלינקה". שירים אלה, שהוקלטו אחר כך מחדש, היו הבסיס וההתחלה לתקליטם של פוליקר וגלעד אפר ואבק, שיצא שנתיים לאחר מכן.

בתקליטה של גלי עטרי אמצע ספטמבר גלעד ייעץ אמנותית וכתב את "הכל עומד במקום" ו"הבריחה" (ל' אילן וירצברג) ו"סתיו ישראלי" (ל' צוף פילוסוף). רבקה זהר שרה בתקליטה עברייה את שירו של גלעד "מעמיד פנים" (ל' שם-טוב לוי), וריקי גל שרה בתקליט הבכורה שלה את שירו של גלעד "ילד אסור ילד מותר" (ל' מתי כספי). בתחילת 1988 גלעד ייעץ אמנותית בתקליטה של ריטה ימי התום. הוא גם כתב לתקליט את השיר "נוצה ברוח" (ל' רמי קלינשטיין).

בהמשך 1988 יצא התקליט אפר ואבק, יצירת המופת של פוליקר וגלעד. פוליקר הלחין את כל השירים בו, גלעד כתב מילים לרובם, ביניהם "אפר ואבק", "חלון לים התיכון", "כשתגדל", ו"שיר אחרי הגשם". הלינה בירנבאום (אמו של גלעד) כתבה את "פרחים ברוח" ותירגמה את "התחנה הקטנה טרבלינקה". גלעד ופוליקר עיבדו והפיקו מוסיקלית בסיוע יועד נבו. גלעד גם ניהל את ההפקה בפועל בעזרת אביגדור חסון.

אחרי הוצאת התקליט השתתפו גלעד ופוליקר (וגם הוריהם) בסרטה של אורנה בן-דור-ניב "בגלל המלחמה ההיא". הסרט הביא את סיפורן של שתי המשפחות, וכמו התקליט עסק גם בהשפעת טראומת מחנות הריכוז של ההורים על החינוך והאופי של ילדיהם. השירים של גלעד ופוליקר שולבו לכל אורך הסרט והיו חלק חשוב מהמסר בו.

גלעד מיעט לפרסם משיריו אחרי אפר ואבק ועסק מאז בהפקה וייעוץ לאמנים שונים.

בשנת 1988 הוא השתתף עם משינה בעיבוד קטעים להופעתה. בשנה שלאחר מכן היה גלעד שותף להפקת גבירותי ורבותי משינה, האוסף המצליח של הלהקה.

באותה שנה גלעד "גילה" והפיק מוסיקלית את כמה פעמים ספרת עד עשר, תקליט הבכורה של מי שהיה עד אז טכנאי הקלטות, רפי פרסקי. ב1990- גלעד ייעץ אמנותית (עם ליליאן שוץ) בתקליט הבכורה של יהודית תמיר, והפיק מוסיקלית את תקליטו של רפי פרסקי מפתח הלב. הוא גם השתתף עם פרסקי ואוהד דקל ברמיקס לשיר מתוך התקליט, "דוניה".

רוני תורג'מן הקליט את לחנו למילים של גלעד ל"הכל או כלום" בתקליטו אחיזת עיניים.

בתקליטו של פוליקר פחות אבל כואב גלעד ניהל את ההפקה. לתקליטו של יהודה פוליקר לעינייך הכחולות כתב גלעד גרסה עברית לשירו של קזנג'ידיס "זינגואלה" וניהל את ההפקה.

ב1992- גלעד הפיק מוסיקלית ועיבד עם גלעד עצמון את תקליטה של ירדנה ארזי אנשים זרים.

ב1993- ערכו גלעד ופוליקר את תקליט הקומפקט הראשון של בנזין ובו מבחר משירי הלהקה.

ב1994- היה גלעד יועץ אמנותי בתקליטה של ריטה אהבה גדולה ובאלבום שוטר פושע והענק הלוחש של האחים פורטיס.

ב1995- השתתף גלעד (עם פוליקר ויועד נבו) באלבומו של פוליקר הילד שבך בעיבודים ובהפקה המוסיקלית. הוא גם הפיק בפועל, השתתף עם פוליקר בכתיבת רוב המילים, ובשיר "נמס בגשם", שאת מילותיו כתב לבדו, השתתף לראשונה גם בביצוע כשדיקלם חלק מהטקסט.

ב1996-, בהופעות שליוו את הוצאת הילד שבך (ושתועדו באלבומו של פוליקר הופעה חיה בקיסריה), גלעד ניהל אמנותית, השתתף עם פוליקר בהפקה המוסיקלית והתארח ב"נמס בגשם". ב1998- גלעד ניהל אמנותית והפיק את אלבומו של פוליקר מאוחר אולי מוקדם.

באותה שנה זכה השיר "גשם", שכתב גלעד (ל' קיטש אמסלם), לתחייה מחודשת בביצועו של אלי לוזון בפסקול הסרט "עפולה אקספרס".

ב1999- היה גלעד יועץ אמנותי באלבומה של ריטה תפתח חלון.