בשנות ה-50 ובעיקר בשנות ה-60 זכו שלישיות קוליות להצלחה רבה במוסיקה הישראלית (הגשש החיוור, שלישיית גשר הירקון, התאומים, השלושרים ועוד רבות). בשנות ה-70 התופעה נחלשה, אך עדיין היו כמה להקות שזכו להצלחה רבה. אחת מהן הייתה לא אכפת להם.

ביוגרפיה

מתי כספי, גדי אורון ויעקב נוי הפכו לשלישייה בזמן שירותם בלהקת פיקוד דרום. בתוכנית הלהקה "מעוז א' א'" ב1970הם הופיעו מחופשים כ"שלושת השמנים" ושרו להיטים כ"אני אצבוט לך", "אני מת" ו"שלוש רגליים". הם אפילו הונצחו באחד הקליפים הראשונים שנוצרו לטלוויזיה הישראלית (בבימויו של שמואל אימברמן).

עם שחרורם בהמשך 1970 המשיכו השלושה להופיע יחד והוציאו אלבום בכורה (שהוקלט עוד בהיותם חיילים). כספי הלחין עשרה משירי האלבום והיה אחראי לעיבודים הקוליים. המעבד התזמורתי היה אלברט פיאמנטה, שעטף חלק מהלחנים בעטיפה סווינגית ולטינית. רבים משירי התקליט הפכו ללהיטים, ביניהם לחניו של כספי ל"יאוש פגש יאוש", "שתי ציפורים" (מ' מאיר אגסי), "השנה היפה ביותר בחיי" (מ' דורי בן-זאב), "איש הרחוב" (מ' יעקב נוי) ו"למה לא כל יום שבת?" (מ' יוסי בכר). עוד בלטו בתקליט "למה את יפה כל כך הערב" (מ' רן אלירן, ל' דרורה חבקין) ו"שלום בהזדמנות" (מ' יוסי בכר, ל' קובי אשרת). למרות הצלחתה לא הייתה לא אכפת להם שלישייה יציבה, ובסוף 1970 החלה פעילותה המשותפת להתמוסס. כספי החל לעבוד עם שלמה גרוניך ולהלחין לרבים אחרים, וגם אורון החל קריירה כסולן (והוציא שני תקליטונים).

בתחילת 1971 הקליטה השלישייה שיר נוסף שהלחין כספי, "מרקו פולו" (מ' אסתר ביצ'ו), והשתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "ציפורים בראש" (מ' שמרית אור, ל' כספי). זמן קצר לאחר מכן החליט כספי לפרוש סופית מלא אכפת להם. אורון ונוי ניסו להמשיך עוד זמן מה את פעילות השלישייה, כשאת כספי מחליף דני עמיהוד. לאחר הקלטת שירים אחדים שהלחין עמיהוד, ביניהם "מי יתפוס כוכב נופל" (שלחנו הפך ברבות הימים ל"שיר תשרי" בפיה של חוה אלברשטיין), "ז'קו סגור את החנות" ושיר לסרט "חסמבה", התפרק בתחילת 1972 גם ההרכב הזה.

אורון הפך לאמרגן ומפיק מצליח, נוי עזב את הארץ ופרש מתחום השירה, עמיהוד המשיך בפעילות מוסיקלית על אש קטנה וכספי המשיך להיות אחד המוסיקאים הפוריים ביותר בישראל.