בין כל הנגנים הנחבאים אל הכלים נדמה שתפקידם של המתופפים הוא כפוי הטובה ביותר. הם, שמשפיעים על צליל השירים ו"מחזיקים את הקצב" נשארים בדרך כלל הכי אלמונים בהרכבים, אולי בגלל מיקומם בצד האחורי של הבמה.

מאיר ישראל הוא אחד מאותם מתופפים שדווקא זכו להכרה וקרדיט רב ביותר משלושים שנות פעילותו, ובכל זאת גם אצלו נוצר רעב לעמוד במרכז הבמה ולשיר. בגיל מבוגר יחסית, הוא הגשים את שאיפתו והוציא אלבומים כזמר סולן.

ביוגרפיה

מאיר ישראל נולד למשפחה ממוצא יווני ובגיל שש למד לנגן בגיטרה שבנה לו אביו, אך בגלל בעיה של אצבע עקומה המליץ לו מורה המוסיקה ללמוד נגינה באקורדיון, וכך אמנם עשה במשך שלוש שנים. לתופים עבר כשקיבל תקליט של הביטלס והחליט להיות מתופף "כמו רינגו". לבר המצווה קיבל מערכת תופים, וזמן קצר לאחר מכן הצטרף ללהקתו הראשונה, השדים האדומים. הלהקה הבאה בה ניגן נשאה את השם הכי קרוב לביטלס שחבריה יכלו להעלות בדמיונם: ביט בלס. בסוף 1966 הצטרף ישראל אל הנזירים, ואחרי שנתיים איתם עבר ללהקת הצמרת הסגנונות, בה היה חבר כשנתיים, והשתתף בהקלטת האלבום של עוזי והסגנונות.

ב- 1970, בסוף תקופת עוזי והסגנונות, ניגן ישראל עם אמנים ישראלים וגם בהופעות של אמנים מחו"ל, ביניהם הלן שפירו, לואיג'י, הפלטרס, רוי יאנג, די.די. דורסי ואחרים. הוא גם הצטרף אל הסינג סינג, להקה בריטית שביקרה בישראל ונשארה לפעול כאן. בסוף 1971 הקים ישראל את שלישיית הרוק הכבד ברנדי ג'יימס (עם הקלידן אייב אורצ'בר והגיטריסט דויד רג'ואן), שאף הוציאה בראשית 1972 תקליטון עם השירים "Brenda" ו"Sunshine". אחרי התפרקות השלישייה ניגן ישראל עם שלמה גרוניך ודני סנדרסון. הוא גם הוזמן על ידי סנדרסון למה שהפך להיות כוורת, אך סירב, "כי הם ניגנו כמו להקה צבאית". הוא ניגן בהפקות שונות, לרוב עם חברו הגיטריסט חיים רומנו, בין השאר עם רותי נבון, יוני נמרי, שלישיית אף אוזן גרון, אריק איינשטיין ולהקת תמוז.

בימי תמוז הפך ישראל מילד הפלא של להקות הקצב לנגן מבוקש מאוד בהקלטות ובהופעות חיות בכל תחומי המוסיקה הישראלית. בסוף שנות ה-70 הוא ניגן כמעט עם כולם: מיקי גבריאלוב, אריק איינשטיין ושלום חנוך, דורי בן-זאב, דויד ברוזה, יוני רכטר, דני ליטני, חנן יובל, שלמה יידוב, אסתר ואפרים שמיר, אושיק לוי, גידי גוב, גזוז, אריק רודיך ורבים אחרים.

בשנתיים הראשונות אחרי פירוק תמוז ישראל ניסה את כוחו גם כזמר. הוא הקליט את לחניו ל"שיר המתופף", "איש זקן עם תוף" ו"תקופת תמוז", אך את אלבומו הראשון כזמר הוא הוציא רק בראשית שנות ה-90.

גם בשנות ה-80 וה-90 המשיך ישראל להיות מתופף מבוקש וניגן בין השאר עם איינשטיין, חנוך, רודיך, רכטר, יובל, יידוב, ליטני, אושיק לוי, גרי אקשטיין, מני בגר, נורית גלרון, דני גרנות, אריק סיני, פרמיירה, יצחק קלפטר, שמוליק קראוס, שם-טוב לוי, שרון ליפשיץ, הכל עובר חביבי, ואפילו עם תערובת אסקוט. בחלק מההפקות הייתה מעורבותו רבה יותר:

ב-1983 הוא השתתף בהופעות איחוד להקת תמוז.

ב-1984 בלהקת סרט השתתף ישראל גם בהלחנה ושירה. מאז 1985 הוא חבר של קבע בלהקות הליווי השונות של שלמה ארצי בהקלטות ובהופעות. בשנות ה-80 הוא היה אחד ממקימיו ובעליו של אולפן ההקלטות "זזה".

ב-1987 הוא השתתף בעיבודים ובהפקה המוסיקלית באלבומו של שלמה גרוניך נדודי שינה ואחר כך הפיק מוסיקלית את המופע "נדודי שינה".

ב-1990 הוא השתתף במופע איחוד עוזי והסגנונות. לרגל המאורע הוא גם תירגם לעברית את להיטם הגדול, "חברים".

ב-1991 הוא הלחין את השיר "אחורי הקלעים" והשתתף בהפקה באלבומו של דורי בן-זאב חניה.

ב-1993 הגשים ישראל חלום ילדות והוציא אלבום סולו כזמר, 4 עונות הוא האדם. האלבום סיכם תקופה של חמש עשרה שנים, כשהשיר הוותיק בו, "שיר המתופף", נוצר עוד בסוף ימי תמוז. השיר הזה היה חריג בתקליט גם מבחינת כתיבתו (המילים של גידי שחם) וגם בעיבודו המוסיקלי, בו השתתף אלדד שרים. את כל שאר הקטעים בתקליט כתב, הלחין, עיבד והפיק ישראל לבדו, כשהוא נע בין בלדות רומנטיות לרוק ופיוז'ן. באלבום נכללו קטעים אינסטרומנטליים כ"160 קמ"ש" ו"אביב 78" ושירים שחושפים צד נאיבי ואופטימי באישיותו של ישראל, ביניהם "4 עונות הוא האדם", "בואי ניקח ת'זמן", "תקתוקי השעון", "כמו בתוך חלום" ועוד.

ב-1996 הוציא ישראל אלבום שני, כל שבתוכי אני שר. הוא כתב, הלחין, עיבד והפיק את כל השירים, ביניהם "קומו שירו" (בהשתתפות בתו הילי), "סווינגי" (עם מיקה קרני בשירה), "מול עיניה" (עם לאה שבת בשירה), "כל שבתוכי אני שר" (אלתור בהופעה עם שלמה גרוניך וניצן עין-הבר) והשיר הבולט באלבום, "הדמעות זולגות לאט" (שהוקדש לזכרם של נחשון וקסמן וניר פורז).

ב-1999, במסגרת פסטיבל ישראל, השתתף מאיר ישראל כנגן בערב המחווה לשירי הביטלס שאירגן וביצע ג'ורג' מרטין, מפיקם האגדי של ארבעת המופלאים.

ב-2000 השתתף ישראל באיחוד החד פעמי של תמוז במופע לזכרו של מאיר אריאל ז"ל.