בעולם המוסיקה מוכרים מקרים רבים של סולני להקות שעייפו מהיצירה בחבורה, או שחשו שלבדם הם יקבלו את מלוא תשומת הלב שמגיעה להם, ויצאו לקריירת סולו. ישנם גם מקרים אחרים בהם חברי להקות לוקחים הפסקה מהפעילות המשותפת ויוצרים יצירה אישית אותה לא יכלו ליצור כחלק מקבוצה, מבלי לפרק את הלהקה. מוש בן-ארי, אחד הכוחות המובילים בלהקת שבע, שייך לסוג השני. אחרי חמש שנים ושני אלבומים עם להקת שבע, הוציא בן-ארי ביוני 2001 את האלבום עד אלי... כסולן תוך הבטחה ששבע עובדת על אלבומה הבא (חלק מחברי שבע גם השתתפו בנגינה באלבומו).

ביוגרפיה

מוש בן-ארי יצר אלבום סולו, אבל בהחלט לא עשה את זה לבדו. מההתחלה, כשהקליט סקיצות לאלבום באולפן ביתי שבנה באמירים שבגליל, בעזרת חברו עמית כרמלי משוטי הנבואה ועד ההקלטות הסופיות באולפן "אינדי" היפואי של עופר אקרלינג נעזר בן-ארי בעשרות חברים. רשימת התודות על עטיפת האלבום כוללת יותר מחמישים איש שסייעו, מי ברוח ומי בחומר. בהקלטות בן-ארי שר וניגן בגיטרות וכלים מזרחיים שונים: עוד, ג'ומבוש, טאר פרסי וסרוד. עמית כרמלי, שהשתתף בעיבודים ובהפקה המוסיקלית, ניגן בבס, קלידים, גיטרות וג'ומבוש. עם השניים השתתפו בחלק מהשירים ג'ורג' יוסוף סמען בשירה וכינור, אהוד בנאי בגיטרה חשמלית, ערן פורת ורונן ברק בתופים, יוסי פיין בבס, נועם מן בכלי הקשה, אמיר פייס בחלילים, תומר בן-ארי וערן רוזנק בסימפולים וקלידים, מרק סמוליאן בקלידים ובשותפות בהפקה המוסיקלית ב"בואי נעוף".

בשני שירים ניגנה רביעיית מיתרים. הזמרת דין דין אביב הצטרפה בשירה בשיר "ועוד יום" וכל שוטי הנבואה הצטרפו לחגיגה בשיר "Jah Is One".

כמו בשבע, כך גם כסולן, בן-ארי משלב רוק רך בהשפעות אתניות מזרחיות. שלא כמו בשיריו בשבע, כסולן בן ארי פחות עליז ומלא שמחת חיים, יותר עצוב ומהורהר. את שירי שבע כתב אחרי שחזר באמצע שנות ה-90 מטיול של כמה שנים בעולם, בתקופה בה שרתה בארץ אופטימיות לגבי יחסינו עם שכנינו... את שיריו האישיים כתב בן-ארי בהשפעת שינויים בחייו האישיים (גרוש עם ילד) והכלליים (איפה השלום ששבע האמינה בו...) בתחילת שנות האלפיים. הלהיטים הגדולים באלבום מבטאים היטב את התחושות השולטות בו: "עד אלי" האקוסטי-מינורי, "אין לאן לברוח" המפחיד באקטואליותו הבלתי נפסקת ו-"Jah Is One" המציע, בכל זאת, תקווה.

עם הוצאת האלבום הופיע בן-ארי ברחבי הארץ עם הרכב שכלל את ערן פורת בתופים, אנדרי בגיטרה בס, עופר אנקורי בכלי נשיפה, אסי איילון בגיטרות ואודי בן כנען בכלי מיתר אתניים.

ב-2003 הקליט בן-ארי את אלבומו השני, בהפקתו המוסיקלית של מרק סמוליאן. במקביל, חתם עם NMC על חוזה הפקה לשלושה אלבומים. האלבום, דרך, יצא ב-2004 וכלל את הסינגלים "את", ו"יה". אחרי צאתו יצא בן-ארי למופע נלווה.

אחרי שהגיע "דרך" למעמד של אלבום זהב (20,000 עותקים) הוחלט להוציא אותו במהדורת בונוס מוגבלת, כולל דיסק נוסף המכיל את "גרסאות תחילת הדרך" - חמישה שירים במתכונתם הראשונית והאקוסטית, בתוספת שלושה קליפים משירי האלבום ומארז מהודר הכוללת מסר למאזינים שכתב בן ארי.

לקראת סוף 2006 שחרר בן ארי את האלבום השלישי שלו, "מסע ומתן", שהיה המלוטש, המופק והמגוון מכולם. הוא הכיל את שיר הנושא "מסע ומתן", "אנצל", חידוש ל"ילד מזדקן" של כוורת ו"פלאפל" - מחווה בת למעלה מ-8 דקות ללד זפלין. האלבום מיצב עוד יותר את מעמדו של בן ארי, כשכיום הוא נחשב לאחד האומנים העסוקים ובעלי לו"ז ההופעות הצפוף ביותר בארץ.

בסוף יוני 2007 יתארח בן ארי בהופעתו של אומן הדאנס-הול שון פול, שיגיע להופעה יחידה בישראל, באמפי-פארק ראשון לציון.