נתנאלה היא מהזמרות הבולטות שצמחו בלהקות הצבאיות של שנות ה- 70 וכבר מתחילת דרכה זכו אלבומיה להערכה רבה בתקשורת ובקרב אנשי המקצוע. לצד שירים חדשים שכתבו לה יוצרים כסשה ארגוב, מתי כספי ושלמה יידוב, היא הרבתה להקליט בקולה המיוחד גם שירים עבריים ישנים, שזכו כך לחיים חדשים. בעקבות נישואיה לגבר שבדי, מתגוררת נתנאלה בשנים האחרונות בארץ ובשבדיה לסירוגין.

ביוגרפיה

נתנאלה נולדה בתל אביב כבת הזקונים של משפחת יעקובוב ברוכת הילדים, שהגיעה לארץ מאוזבקיסטן. מגיל צעיר בלט כשרון השירה שלה והיא הרבתה להופיע בפני קהל. המלחין סשה ארגוב, ששמע אותה שרה בגיל 15, ניבא לה עתיד מזהיר בתור זמרת ולימד אותה אחדים משיריו. הוא אף הבטיח לה שבבוא היום ילחין במיוחד עבורה שירים חדשים. באותה תקופה למדה נתנאלה פיתוח קול אצל המורה הוותיקה לולה שנצר ונגינה בגיטרה אצל יוסי ירושלמי.

בצבא היא שירתה בצוות בידור חיל האוויר, שהעלה ב- 1973 את התוכנית "מסביב לעולם ב-80 דקות". שיר הסולו הראשון שלה היה "געגועים הביתה", שנכתב על ידי דן אלמגור והיה לחנו הראשון שהוקלט של חבר הצוות, אילן וירצברג. אחרי התוכנית הקליטה נתנאלה כסולנית את להיטה הראשון "הייה לי חבר הייה לי אח", שנכתב בעקבות מלחמת יום הכיפורים ונכלל באלבום שירי המלחמה שיצא ב"הד ארצי" ב- 1974. כסולנית להקת חיל האוויר הקליטה נתנאלה גם את "שיר פשוט", שנכתב על גאוות היחידה של החייל.

הופעתה הראשונה על במה אזרחית הייתה בפסטיבל הזמר תשל"ד (1974), שבו שרה, עדיין במדי חיל האוויר את "שיר היונה", שהלחין ועיבד מתי כספי. השיר הצליח מאוד ועד היום הוא השיר המזוהה ביותר עם נתנאלה ועם קולה המיוחד.

אחרי החשיפה הגדולה שקיבלה בפסטיבל, היא החלה להופיע עם כספי בערב משותף שנקרא "חצי חצי" והשניים גם הקליטו יחד את "שיר היונה". ב- 1975 הופיעה נתנאלה ברחבי הארץ גם כזמרת אורחת בסיבוב ההופעות של אמן הבלוז המפורסם ממפיס סלים ואף זכתה בפרס "כינור דוד".

במופע הנוסטלגי "אנחנו שרים לך", שנערך במוצאי יום העצמאות באותה שנה היא ריגשה רבים בביצועה לשיר הקלאסי "הליכה לקיסריה" ("אלי אלי"). השיר הופיע גם באלבומה הראשון, נתנאלה, שכלל את מיטב להיטיה עד אז, נוסף לשירי מופת כמו "ימים לבנים", "לא דיברנו עוד על אהבה", "ליל קיץ" ו"רוח שלי וגשם שלי", שיר שאותו הלחין עבורה סשה ארגוב וקיים בכך את הבטחתו לה.

ב- 1976 יצא אלבומה השני, אל ארצי, שכלל בעיקר שירים ישנים, שביניהם שיר הנושא, "שיר ערש נגבי" ו"היו לילות", לצד שיר חדש, "עוד יבוא היום". ב-1977 הקליטה יחד עם דודו זכאי את האלבום הציפור הכחולה - מיטב שירי אוריאל אופק לילדים.

לקראת סוף שנות ה- 70 עברה נתנאלה לגור בשבדיה בעקבות נישואיה לבחיר ליבה השבדי, ושם נולדו ילדיהם נמו ואלמה. במהלך שהותה שם היא השתתפה בתוכניות רדיו וטלוויזיה והרבתה להופיע ברחבי סקנדינביה.

עשר שנים מאוחר יותר היא נענתה להצעתו של המפיק דודו אלהרר ושבה לארץ, להופעות משותפות עם הפסנתרן והמעבד רפי קדישזון. למרות קבלת הפנים החמה מצד אוהדיה הוותיקים התקשתה נתנאלה למצוא את מקומה בשדה הזמר הישראלי המשתנה. ב- 1987 היא הופיעה בפסטיבל הזמר תשמ"ז, שחודש אז באופן חד פעמי, בשיר "ספינת הזיכרונות", שנכתב על חזרתה לארץ. השיר זכה להשמעות רבות ונכלל באלבומה מאותה שנה, על גן עדן חלוני. נתנאלה כתבה כמעט את כל שירי האלבום, שנפתח ב"שלכת אבי", שיר שאותו כתבה על אביה שנפטר עוד לפני שנולדה. באלבום בלט שיר נוסף שהלחינה נתנאלה למילים של ביאליק, "מעבר לים".

ב- 1993 היא עברה להתגורר בכפר האמנים עין הוד ונהגה לקיים בביתה קונצרט שבועי מיוחד בפני קהל מצומצם. באותה שנה היא הוזמנה על ידי סטיבן שפילברג להקליט בלוס אנג'לס את השיר "הליכה לקיסריה" עבור סרטו "רשימת שינדלר", בעיבוד חדש של ג'ון וויליאמס.

שנתיים לאחר מכן השתתפה נתנאלה עם דוד ד'אור ואהוד מנור במופע משותף משיריו של מנור ובעקבותיו הקליטה אלבום שלם משיריו בעיבודים חדשים של רפי קדישזון. השיר הבולט באלבום היה דואט שלה ושל מנור, "עוד זמן", שנכתב למנגינה ששלח אליו מתי כספי מארה"ב. מילות השיר נכתבו כעידוד לכספי, שנאלץ לחיות אז בחו"ל בשל סיבוכים כספיים ומשפטיים שאליהם נקלע. בינתיים חזר כספי לארץ, אבל נתנאלה עזבה שוב עם משפחתה לשבדיה, שם היא מחכה אולי להזמנה להופיע או להקליט, שתחזיר אותה לכאן.