אם האזנת לרדיו בישראל בעשר, עשרים ואפילו שלושים השנים האחרונות, רוב הסיכויים ששמעת איזשהו קטע שהלחין קובי אשרת. בתוכנית טלוויזיה, באחד מעשרות הלהיטים שהלחין, או אולי באחד ממאות הג'ינגלים והפרסומות שהוא היה אחראי להם. יש גם סיכוי סביר שכלל לא ידעת שזוהי מוסיקה שיצר אשרת, שכן את רוב לחניו ביצעו אחרים והוא נשאר בדרך כלל מאחורי הקלעים. כאחד המלחינים והמעבדים הפוריים והמצליחים ביותר בישראל הצליח אשרת לשמור על אלמוניות כמעט מוחלטת, ממש כפי שרצה כשהחליט "לרדת מן הבמה" אי שם באמצע שנות ה-70.

על הבמה

אשרת החל את הקריירה המוסיקלית שלו (עדיין כיעקב ונטורה) בלהקת פיקוד צפון עם דני בן-ישראל, גדי יגיל, ציפי שביט ואחרים. באמצע שנות ה-60 הוציאה הלהקה תקליט ראשון ובו הלהיט "נר בחלונך", אך לאשרת עוד לא היה ביטוי כמלחין. כך גם בשנים הראשונות אחרי שחרורו. בתקופה זו הוא הסתפק בנגינה (בבס ו/או גיטרה) בהרכבים לא מוכרים וגם בהקלטות ראשונות, ביניהן באלבומה של גילה אדרי הנשיקה הראשונה.

ב-1969 החלו מתפרסמים לחנים ראשונים שלו במסגרת להקה שהעתיקה את רעיון הלהקה הצבאית לשוק האזרחי וזכתה להצלחה רבה: להקת פיקוד דיזנגוף עם יהודה ברקן, ששי קשת, צילה דגן ואריה מוסקונה. אשרת הלחין ללהקה שני להיטים גדולים: "העולם כולו נגדנו" ו"שיר על הלא יפים".

בסוף אותה שנה הצטרף אשרת לצוות המחזמר "קרחת" עם קובי רכט, שולה חן ואברהם מור ובליווי שלמה מזרחי והבמה החשמלית. את המחזמר, שנוצר בהשפעת "שיער" ושילב, לראשונה בארץ, תיאטרון ורוק, כתב יהונתן גפן והלחינו מישה סגל ואלונה טוראל. אשרת היה סולן בשיר "2796 שפות" והשתתף גם בשאר השירים, ביניהם "תנו לנו לצאת" ו"אני אוהב את אלוהים". המחזה זכה להצלחה למשך זמן קצר בראשית 1970, עד שבאה הגרסה העברית של "שיער" וגנבה לו את ההצגה.

אחרי ירידת "קרחת" נמשך שיתוף הפעולה בין אשרת לרכט. הם יצרו והקליטו יחד שירי פופ-רוק שנשמעו כמשב רוח מרענן במצעדי הפזמונים של התקופה, ביניהם "למה עכשיו" ו"כמה שזה טוב". השניים החלו להכין שירים למופע משותף, ביניהם "לך איתה" (שכתבו לאילנה רובינא), אך בטרם החליטו אם לקרוא לעצמם "הקוביים" או "הקוביות" הציע להם האמרגן מיקי פלד לצרף אליהם את חנן יובל ולהפוך לשובבי ציון.

אשרת הקליט והופיע כאחד משובבי ציון עד פירוק הלהקה בסוף 1971. הוא לא הלחין שירים לאלבום הלהקה אך השתתף בעיבודים, בהופעות שר וניגן בבס, וכשהלהקה נבחרה ב-1971 ל"שלישיית השנה" של קול ישראל הוא הלחין (עם רכט) ועיבד את שירה "אל תחכי לי". את רוב לחניו באותה תקופה נתן אשרת לאחרים, ורבים מהם זכו להצלחה. הוא התגלה כבעל יכולת ליצור גם להיטי פופ קלילים וגם ניסיונות קצת יותר מורכבים בתחום הרוק הישראלי החדש של התקופה.

ב-1970 אשרת הלחין לשלמה ארצי את "נח"ל ים", לשלישיית לא אכפת להם את "שלום בהזדמנות", לאילן ואילנית את "כמה טוב לחזור הביתה" ולצמד דרום את "ילדות טובות". ב-1971 הוא הלחין לתיקי דיין את "שתי אפשרויות" (ל' עם רכט), לאילנה רובינא את "מים מתוך הבאר", לששי קשת את "שם ישנה גבעה רמה", לאושיק לוי את "קצת שקט" ולפסטיבל הילדים את "גלי" ששרו גם רבקה זהר וגם הילד נעם קניאל.

אחרי התפרקות שובבי ציון בסוף 1971 המשיכו אשרת ורכט בשיתוף פעולה יצירתי כמלחינים לאחרים, בין השאר במחזמר בשם "אני שאיש לא מכיר" (בו כיכב גבי שושן) וגם כצמד וכשלישייה עם בת זוגו של רכט, איריס יוטבת. כצמד הם הופיעו בפסטיבל הזמר 1972 בשיר שהלחינו ביחד, "אל תעזבי אותו" (מ' דליה רביקוביץ', ע' אשרת). כשלישייה עם יוטבת הם הקליטו את השיר "Hey Down Below", שהפך ללהיט גדול במצעד הלועזי בארץ, וגם את לחניו של רכט ל"עפיפונים" ו"אלבום משפחתי".

באמצע 1972 נסעו יוטבת ורכט להולנד ויצרו קשרים עם מפיקים מקומיים. אשרת הצטרף אליהם לשלישייה בשם Spell Of Eden. הם הקליטו מחדש את "Hey Down Below" ושירים נוספים באנגלית. תקליטון שהוציאה השלישייה הפך ללהיט גדול בהולנד והשלושה שכרו בית באמסטרדם ועבדו על חומר לאריך נגן, אך בטרם הקליטו נאלץ אשרת לחזור ארצה ולקח עימו כמה שירים שהופיעו אחר כך בתקליטים שהפיק בארץ. ביניהם, לדוגמה, לחן משותף של רכט ואשרת לשיר "בוטיק השקרים", שהקליט ששי קשת.

באותה תקופה החליט אשרת "לרדת מן הבמה", לוותר על קריירה של זמר ונגן מבצע ולהפוך למקצוען מאחורי הקלעים כמלחין, מעבד ומפיק מוסיקלי. הוא עשה את זה מאז, בהצלחה רבה, במאות שירים, ג'ינגלים וקטעים לפסקולים.

מאחורי הקלעים- שנות ה- 70

ב-1973 היה אשרת שותף בהפקות רוק לצד יצירת המון להיטי פופ מצליחים. עם צביקה נוי הוא הלחין את "שש עשרה מלאו לנער" (מ' עלי מוהר) לגבי שושן, ובעקבות הצלחת השיר הוא עיבד את שירי אלבום הבכורה של שושן, נער שחור עיניים, וגם הלחין חלק מהשירים בו, ביניהם "רוברט כץ", "הבטלן" ו"What Exactly Do You Want". בהקלטות ליוותה להקת רוק שאשרת אימץ באותה תקופה כצוות נגנים ברבות מהקלטותיו, להקת או שכן או שלא עם איציק ברנס בגיטרה, יוסי אטיאס בתופים ואבי סרוסי בבס.

בין לחניו ועיבודיו באותה שנה הקליטו עוזי פוקס את "סם" ו"לילה ולילה ויום", ששי קשת את "איש לבן איש שחור", אושיק לוי את "שיר ערש גנוב" ו"הייתי גבר", צוות הווי שריון את "אלבום משפחתי", שלישיית שבר ענן את "בעמק הירוק", "בואי אל היער" ו"חלום ליל קיץ", צוות הווי הנדסה קרבית את "מבול", "צוחק מי שצוחק אחרון", "נעליים" ו"ארבעה בנים לאמא", צוות הווי תותחנים את "האדום והשחור", אילנית את "גוליבר", צילה דגן את "ערי נעורי", דני גולן את "סוף טוב", מיכל טל את "מוקדם מדי להיפרד" ואבי בהט את "זה לא הולך עם נימוסים".

אחרי מלחמת יום הכיפורים הוקלטו כמה להיטי ענק שהלחין ועיבד אשרת. פוקס שר את "אין לך מה לדאוג" (שלחי לי תחתונים וגופיות), רותי נבון את "גשם בעיתו" ולהקת פיקוד דרום את "ויסעו ויחנו". הוא גם עיבד באותה תקופה את להיטו של בעז שרעבי "מי ידע שכך יהיה" ואת גרסתה של חוה אלברשטיין ל"לו יהי".

ב-1974 אשרת עיבד והפיק מוסיקלית את אלבום הבכורה של פוקס, כן כן, בו בין השאר הצליחו לחניו של אשרת ל"ילדונת", "כן כן לא אז לא" ו"אין לך מה לדאוג". הוא גם המשיך להלחין ולעבד כמות עצומה של להיטים, ביניהם הקליטו אלברשטיין את "גבירתי היקרה", לוי את "הייתי גבר" ו"שיר ערש גנוב", ג'וזי כץ את "אמנון ותמר", קשת את "הסופה מגולן" ו"נשבר לי", ריקי גל את "אולי אני טועה" ו"השמש היא האור של העולם", צוות הווי פיקוד ההדרכה את "השומרות", יוני נמרי את "מתחת למיטה", אבי טולדנו את "ידידי טינטן", אילנית את "אבל המנגינה", עדנה לב את "בלי דברי חידות" ו"החגיגה שלנו נגמרה", נועם קניאל את "כשאחינו הקטן יגדל", יפה ירקוני את "שבחי קליה", פוקס את "האף", מיה קזביאנקה את "פזמון לשניים", אלכסנדרה את "היער שלנו" ועוד. אשרת גם עיבד שירים לצוות הווי פיקוד המרכז, שלישיית החלונות הגבוהים (המחודשת), גבי שושן ועוד.

ב-1975 היה אשרת המלחין והמעבד בתוכנית הטלוויזיה לילדים "ראש כרוב" (עם רותי נבון, גלי עטרי, אלונה טוראל, אלי מגן, חנה לסלאו, מנחם עיני ואחרים). שירי התוכנית (כולם למילים של תלמה אליגון), ביניהם "ראש כרוב", "כפתור ופרח" ו"זמן" יצאו גם בתקליט ראש כרוב.

ללהקת פיקוד דרום (עם חיים צדוק, סימה עמיאל, נתן דטנר ונתן נתנזון) אשרת הלחין ועיבד מחזמר רוק-נשמה נוסח "שיער" (למילים שכתב יורם טהרלב) בשם פגישת מחזור. בין להיטי המחזמר בלטו "גמרנו", "אני חוזר לדרום" ו"האם זאת אהבה". מלחניו של אשרת הקליטו דני גולן את "פתחי לי את הדלת" וגלי עטרי את "שיר תמים". לפסטיבל הזמר עיבד אשרת שירים לעוזי פוקס ולהקת הסגנונות, לדני ליטני ועוד.

ב-1976 הקליטו מלחניו אילנית את "פתאום בא לי להיות זקנה" ו"הכרתי פעם איש", אלברשטיין את "שיר החברות", עטרי את "בוא היום" וגל את שיר הנושא לתוכנית הטלוויזיה לילדים "הצריף של תמרי".

ב-1977 הקליטו מלחניו ועיבודיו אלברשטיין את "מים מתוך הבאר", גולן את "חורף", עטרי את "לילה אחד איתו" ו"אל תשכח" ומייק בורשטיין את "היפו היפי". הוא גם הלחין (לצד צביקה פיק ואביהו מדינה) מוסיקה לסרטו של ג'ורג' עובדיה "בדרנית של חצות" ועיבד שירים לאלבומה של אלברשטיין הלילה הוא שירים.

ב-1978 הקליטו מלחניו ועיבודיו של אשרת עטרי את "אי שם בלב הים התיכון" ועטרי עם צבי בומס ואודי שפילמן את "נסיך החלומות" ("ולנטינו"), נאוה ברוכין את "ביקשתי", אריק לביא את "ברגע שנעצת בי את עיניך הכחולות", חיים צדוק את "לפי הזמנה" ו"מרגע זה", תמי גל את "שירו לי שיר" ועוד.

גם ב-1979 המשיך אשרת להלחין ולעבד לא מעט להיטים, ביניהם לעטרי את "שמש אדומה" ו"דרך ארוכה", לרוחמה את "יערית", לאלברשטיין את "אף אחד בעצם לא מה שהוא" ועוד. הצלחת כל אלה החווירה לעומת ההצלחה לה זכה השיר שהלחין ועיבד לפסטיבל הזמר באותה שנה: "הללויה" (מ' שמרית אור). השיר, בביצוע הרכב שהוקם במיוחד לפסטיבל, גלי עטרי וחלב ודבש, זכה במקום הראשון בפסטיבל, נשלח לתחרות האירוויזיון וזכה גם בה במקום הראשון. הוא הפך ללהיט בינלאומי ענק, שהוקלט בעשרות ביצועים בשפות שונות ונמכר עד סוף שנות ה-80 ביותר מ-2.5 מיליון עותקים.

אשרת לא הפסיק להלחין שירים גם לאחרים, אך את עיקר מרצו הקדיש לניסיון לפתח את הקריירה של גלי עטרי וחלב ודבש (יהודה תמיר, שמוליק בילו וראובן גבירץ) בארץ ובעולם. ב-1979 יצא אלבום הבכורה שלהם, גלי עטרי וחלב ודבש, שבו, פרט לשיר אחד, כל הלחנים והעיבודים היו של אשרת, במין שילוב בין פופ ורוק. צד אחד של האלבום היה בעברית עם הלהיטים (כולל אלה שהקליטה עטרי כסולנית) "גלגל ענק", "דרך ארוכה", "הללויה" ועוד, והצד השני היה באנגלית, עם שירים כ"Chinatown", "Goodbye New York" ואחרים.

פרט ל"הללויה" לא זכתה חלב ודבש להצלחה משמעותית בחו"ל, וב-1980, בזמן הכנת אלבומה השני, פרשה עטרי מהלהקה והוחלפה על ידי לאה לופטין. באלבום הלהקה חלב ודבש 2 היו שוב כל הלחנים והעיבודים (פרט לאחד) של אשרת. חלקם הוקלטו עם עטרי, ביניהם "יחד" ו"שיר לשירים" בעברית ועוד שלושה באנגלית. עם לופטין הוקלטו חמישה שירים נוספים, ביניהם "מסע ארוך", "אולי עוד קיץ" ו"דון ז'ואן".

באותה שנה הקליטו מלחניו של אשרת ריקי גל את "אמת או חובה", אילנית את "אני לא מאמינה" ו"פעם בשנה" ויגאל בשן את "ילד פלא".

משנות השמונים לשנות האלפיים

ב-1981 הלחין אשרת במיוחד לחגיגות ה-60 של קיבוץ גבע את השיר "בת שישים" ששרה להקת הקיבוץ, הגבעתרון. באותה שנה ניסה אשרת שוב להגיע לאירוויזיון עם לאה לופטין וחלב ודבש בשיר "סרדנה", אך לא הצליח. כך גם בתחרות לקראת אירוויזיון שנה לאחר מכן, בה נכללו לחניו ל"אל האור" ששר יזהר כהן ו"פסגות ההימליה" ששר ששי קשת.

ב-1982 אשרת הלחין, עיבד וניהל מוסיקלית אלבום נוסף לחלב ודבש: שירים מתוך התוכנית "זהו זה", ביניהם "מעבר למלים (מוסיקה)", "עניין של גיל" ו"בין חברים". הוא גם הלחין מוסיקה לסרטו של יואל זילברג "אהבה אילמת".

ב-1983 הלחין אשרת מוסיקה לסרטו של יואל זילברג "קונילמל בקהיר". בתחרות לקראת אירוויזיון באותה שנה הוא הסתפק בעיבוד השירים "פנים" ששרה ריקי גל ו"תמיד אישה" ששרה פנינה רוזנבלום. ב-1984 הלחין אשרת מוסיקה לסרטם של יהודה ברקן ויגאל שילון "המתיחה הגדולה".

ב-1985 זכה שוב לחן של אשרת בתחרות לקראת אירוויזיון: לחנו ל"עולה עולה" ששר יזהר כהן. השיר הגיע בתחרות האירוויזיון רק למקום החמישי. באותה תחרות לקראת אירוויזיון השתתף גם אריק סיני עם לחנו של אשרת ל"מלה ועוד מלה". לפסטיגל אותה שנה עיבד אשרת ליגאל בשן את "אדוני ראש העיר" ולכמו צועני את "ארץ הצבר".

ב-1986 הפתיע אשרת כשחזר, במידה חלקית בלבד, לקדמת הבמה ושר שיר שהלחין ועיבד: "השיר הבא" (מ' אהוד מנור). הוא גם הלחין ועיבד ללהקת פיקוד המרכז (עם דוד ד'אור ואחרים) את "אנחנו ואתם" ולקדם אירוויזיון את "נערה" ששר יהודה תמיר. יזהר כהן הקליט באותה שנה את לחנו של אשרת ל"תוגת הפרידה" לזכרו של גדעון מחניימי ז"ל.

ב-1987 הלחין ועיבד ללהקת הנח"ל (עם רוית יוספי, יואב צפיר ושי זורניצר) את "מעכשיו אני שרה לבד". אילנית הקליטה באותה שנה במיוחד ל"שירותרום" של גלי צה"ל את לחנו ל"חלק בעולם". לקדם אירוויזיון באותה שנה עיבד לצמד דטנר וקושניר את השיר הזוכה, "שיר הבטלנים", וגם לאילנה אביטל את "די לי די" ולמיקי קם את "קזינו עולמי".

ב-1988 חידשה להקת נוער שוליים את להיטה של אילנה רובינא "לך איתה", שאשרת השתתף בהלחנתו.

ב-1989 בתחרות קדם אירוויזיון הוקמה מחדש חלב ודבש כדי לשיר את לחנו ל"אני מאמין". באותה תחרות נכלל לחנו של אשרת ל"הגבול הוא השמיים" ששרה אסנת זנו ועיבודו ל"שביל הזהב" ששרה ורדינה כהן.

ב-1991 בתחרות קדם אירוויזיון נכלל לחנו של אשרת לשיר "בלה" ששרה להקת פנצ'ר וגם עיבודיו ל"כאן" ששרו אורנה ומשה דץ, "מכל השתיקות" ששרה טל אמיר ו"פרימדונה" ששרו מוטי דיכנה ויואל לרנר כלהקת אממא. באותה שנה הקליטה להקת אבטיפוס חידוש ללהיטו של גבי שושן "16 מלאו לנער", שאשרת היה בין מלחיניו.

ב-1994 הלחין אשרת את "קופסת הצבעים" ששרה עפרה חזה בטקס הענקת פרס נובל לשלום ליצחק רבין ז"ל ולשמעון פרס.

באותה שנה הקליט ירמי קפלן לתוכנית מיוחדת בגלגל"ץ חידוש ללהיט הוותיק שהלחין אשרת, "גלי".

ב-1995 היה אשרת אחראי לייצוג והפקה של המופע של אפרים שמיר, שיצא באלבומו ערב של יום בהיר.

ב-1996 חזר אשרת שוב לשיר, הפעם את השיר "אש אחרת" (מ' אהוד מנור, ל' וע' אשרת). השיר צורף שנה לאחר מכן לדיסק אוסף מיטב להיטיו, הללויה, שיצא בחברת "אן-אם-סי".

ב-1998 השתתף אשרת באלבומו של בעז שרעבי כשאת נוגעת בי בהפקה מוסיקלית (עם שרעבי) והיה אחראי לעיבודים.

עד שנת 2003 שימש אשרת כנספח התרבות של ישראל בלוס אנג'לס, תפקיד אותו מילא בעבר גם חיים חפר.

בשנת 2004, לאחר שובו, היה אשרת מפיק שותף של סרטו של אבי נשר, "סוף העולם שמאלה". אשרת גם הלחין את שיר הנושא של הסרט, "בסוף העולם", בביצועה של נינט טייב, ואף שימש ניצב בסרט.