דיסקוגרפיה: ריטה

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

הקריירה של ריטה היא מעין סיפור אגדה כמעט דמיוני: ילדה שעלתה מאירן וידעה דחייה וניכור הופכת לכוכבת הישראלית הגדולה מכולן, היא שרה נפלא, רוקדת נהדר, משחקת מצוין, אימא למופת ורעיה מסורה. אין כמעט סיפורי אגדות כאלה במוסיקה הישראלית, וגם בכך, כמו במרכיבים חשובים יותר בקריירה, הציבה ריטה סטנדרטים חדשים.

פריצה בשנות השמונים

ריטה יאהן-פרוז נולדה באירן, עלתה עם משפחתה ארצה בגיל שמונה וגרה ברמת השרון. מגיל צעיר היא הייתה זמרת מוכשרת, אך רק לקראת גיוסה לצבא, כשפגשה את רמי קלינשטיין, החלה ליישם את כישרונה בהופעות (בהן בלטה גם כרקדנית מעולה).

בצבא שירתה ריטה בלהקה/צוות הווי (זו הייתה תקופה בה הלהקות הצבאיות היו בהקפאה) עם קלינשטיין, חני דינור, ארנה ומשה דץ, שלוה ברטי ועוד כוכבים לעתיד במוסיקה הישראלית.

אחד הראשונים להבחין בכישרונם של קלינשטיין וריטה היה רוני בראון, מפיק בחברת התקליטים "סי-בי-אס". ב-1983 יצר בראון עם יוריק בן-דוד פסקול לסרטו של יעוד לבנון "הפנימייה". הוא הזמין את השניים להיות הזמרים הראשיים בפסקול הסרט, ששילב דיסקו, פנקי (Funky), שמאלץ ומעט רוק. תקליט פסקול "הפנימייה" הוא בעצם האלבום הראשון בו הוקלטו קלינשטיין וריטה. השניים שרו יחד את "יש מין לילות", ריטה שרה סולו ב"לכל אתמול מחר חדש" ושניהם שרו עם איריס שמי, בראון ובן-דוד את "מת החופש הגדול" ו"פנימייה".

קלינשטיין נחשב באותה תקופה לילד הפלא במוסיקה הישראלית הצעירה, ועוד בזמן שירותו הצבאי הוא הפך למלחין, מפיק ונגן מבוקש מאוד בהקלטות רבות. הוא גם המשיך להופיע כל העת בהופעות פאבים קטנות, לעיתים עם ריטה. בראון כל כך התלהב מבני הזוג, ביחד ולחוד, עד שבאפריל 1985 הוא הקים חברת תקליטים חדשה, "הליקון", גם ובעיקר כדי להתרכז בפיתוח הקריירות של השניים, שהיו ההחתמות הראשונות לחברה.

ב1985 החלה הפקת אלבום הבכורה של ריטה, ומההתחלה היה ברור שמדובר בהשקעה הפקתית חסרת תקדים מבחינה כספית, עם מיטב הנגנים והטכנאים (ובראשם ראובן שפירא). ב"הליקון" מספרים שבהקלטת תקליט השדרים הראשון, "בגידה", הושקעו לא פחות מ120 שעות אולפן.

הפריצה הגדולה של ריטה לתודעת הקהל הייתה ב1986 בתחרות הקדם אירוויזיון. הופעתה מלאת האנרגיה (כולל כתפיית ז'קט שנשמטה) עם "שביל הבריחה" לא הביאה אותה לאירוויזיון, אך הפכה אותה כמעט בן לילה לכוכבת החמה ביותר במוסיקה הישראלית.

באפריל 1986 יצא אלבום הבכורה שלה, ריטה. קלינשטיין הפיק מוסיקלית (בעזרת ראובן שפירא ונאור דיין), הלחין ועיבד את כל השירים, פרט לעיבודו ללחן העממי ל"הכניסיני תחת כנפך" של חיים נחמן ביאליק. ריטה כתבה מילים לשלושה שירים: "עבד של הזמן", "עוד איש בודד" ו"לך", ולצידם נכללו באלבום "בגידה" (מ' יעל טבת), "שביל הבריחה" (מ' מיכל ברנט), "שיר אהובת הספן" (מ' יאיר לפיד) ועוד. קלינשטיין ניגן בקלידים ואפקטים, דיין בגיטרות, אלון הלל בכלי הקשה וברוב הקטעים מייקל בנסון בבס (פרט לשיר אחד בו ניגן צוף פילוסוף, תחת הכינוי "זרובבל שנקין", ואחד בו ניגן מיקי שביב). בקולות הרקע והאפקטים השתתפו ריטה, קלינשטיין, אהרון וירמי קפלן, בראון, נאור, הוד ואיגי דיין, בנסון, גיא יפה ואחרים. האלבום הפך להצלחה היסטרית, הגיע במהירות ל"תקליט זהב" והמשיך להימכר מצוין גם בשנים הבאות. ב-1995 דיווחה "הליקון" על מכירה של יותר מ120,000 עותקים.

באותה שנה שרה ריטה קולות באלבום הבכורה של קלינשטיין, ביום של הפצצה, ובמופע לילדים "הפסטיבל" היא שרה את "רגע פרטי" (מ' אהוד מנור, ל' קלינשטיין), אך בניגוד לצפוי היא לא ניצלה את הצלחת האלבום או את בחירתה ל"זמרת השנה" כדי לפתח את הקריירה הפופית שלה. במקום זה היא הופיעה בתפקיד הראשי במחזמר "גבירתי הנאווה" (שיצא באלבום ב"הליקון").

ב1987 יצא באירופה ובישראל אלבום באנגלית של ריטה, Breaking Those Walls, ובו עיבודים של קלינשטיין ל"רוקסן" של פוליס ולעוד תשעה מלחניו לאלבומה הראשון של ריטה שתורגמו לאנגלית, ביניהם "Breaking Those Walls", "The Game", "Slave Of Time" ו-"The Rain". האלבום לא עמד בציפיות שנתלו בו, ואיכשהו הוא גם נמחק מהדיסקוגרפיה הרשמית של קלינשטיין וריטה.

באותה שנה הקליטה ריטה את "ארץ מולדת" (מ' יהונתן גפן, ל' קלינשטיין), שיצא רק תשע שנים אחר כך באוסף תחנות בזמן. באותו אוסף מופיעה גם הקלטה בהופעה חיה (לתוכנית "מסיבת ליל עצמאות בבסיס חיל האוויר בחצרים") של השיר "היו לילות" (מ' יעקב אורלנד, ל' מרדכי זעירא).

במרץ 1988 יצא אלבומה השני של ריטה, ימי התום. יעקב גלעד היה היועץ האמנותי וקלינשטיין היה שוב המפיק המוסיקלי ומלחין רוב שירי התקליט, ביניהם "חברה" (מ' ריטה), "בוא" (מ' מירי פיגנבוים), "עטוף ברחמים" (מ' אהוד בנאי), "אני חיה לי מיום ליום" (מ' חנוך לוין), "ימי התום" (מ' צרויה להב) ושיר שהופיע רק בגרסת הקומפקט של התקליט: "תחת ירח ערבי" (מ' פנחס שדה). קלינשטיין עיבד או השתתף בעיבודים (עם הלל, דיין ובנצי גפני), ניגן בקלידים ושר קולות והשתתפו גם יהודה פוליקר בבוזוקי וסאז, משה לוי באקורדיון, גידי גוב בקולות ואחרים. גם ימי ה תום זכה להצלחה עצומה (עד 1995 הוא נמכר ביותר מ100,000 עותקים), ובפעם הזו הגיעה ריטה גם אל הבמה במופע בהפקת לואי להב, עם לוי בניהול מוסיקלי וקלידים, הלל בתופים, דיין בגיטרות וגפני בבס. המופע רץ בהצלחה יותר מ260 פעמים, וביולי 1989 יצא שיר ממנו בתקליט שדרים: "מחול מטורף" (מ' פיגנבוים, ל' קלינשטיין).

באותה שנה ריטה הקליטה את "כובע קסמים" (מ' לאה גולדברג, ל' קלינשטיין) במופע לילדים "הפסטיבל".היא גם השתתפה כשחקנית ראשית בסרט "1000 נשותיו של נפתלי סימן טוב".

הצלחה גדולה בשנות התשעים והלאה...

ב-1990 ייצגה ריטה את ישראל בתחרות האירוויזיון שהתקיימה ביוגוסלביה. היא שרה את "שרה ברחובות" (מ' צרויה להב, ל' קלינשטיין) והגיעה למקום ה-18.

בפסטיגל באותה שנה שרה ריטה עם אתניקס והגיטריסט באלדי אולייר את "אגדת השמש והירח" (מ' מנור, ל' זאב נחמה ותמיר קליסקי). נחמה וקליסקי, יחד עם קלינשטיין, הלחינו לה גם את "הולכת אליך" (מ' מאיר אריאל), שהוקלט אז ויצא רק אחרי חמש שנים באוסף שלה תחנות בזמן.

ריטה השתתפה גם במופע "הערב מחזמר" (עם דודו פישר) ובשתי הצגות: "חתולה על גג פח לוהט" בתיאטרון "הבימה" ו"אילוף הסוררת" בתיאטרון באר שבע.

בראשית 1992 החלו לצאת תקליטי שדרים מאלבומה השלישי של ריטה, שנגנז בסופו של דבר: לחניו של קלינשטיין ל"חזיון מקומי" (מ' מנור) ו"תחנה של זמן" (מ' אסתר שמיר). לריטה ולרמי קלינשטיין זו הייתה תחנה חשובה בזמן: בפברואר 1992 נולדה בתם הבכורה, משי.

רק ב1994 (שש שנים אחרי ימי התום) יצא אלבומה השלישי של ריטה, אהבה גדולה, שוב בייעוצו האמנותי של גלעד, והפעם עם להב כמפיק המוסיקה ועם דיין ולוי בעיבוד כלים וקלינשטיין בעיבוד קולות והלחנת חלק מהשירים בו, ביניהם "כנפיים לבנות" (מ' ריטה), "אהבה גדולה" (מ' יעקב רוטבליט) ו"בביתי הנעול" (מ' שלום חנוך). לראשונה שרה ריטה כמות רבה יחסית של לחנים של אחרים, ביניהם "ערב כחול עמוק" (מ' מאיר אריאל, ל' שלמה יידוב), "מאוחר מדי" (מ' יאיר לפיד, ל' שלמה ארצי), "ילדים זה שמחה" (מ' יהושע סובול, ל' שלמה בר), "האם אתה מאושר" (מ' אריאנה הרן, ל' ארצי) ו"ציפור זרה" (מ' רחל שפירא, ל' ערן צור). השיר האחרון לווה גם בקליפ (שביים יריב גבר), שהפקתו נחשבה למורכבת ויקרה ביותר שנוצרה בארץ עד אז.

בהקלטת האלבום השתתפו דיין, לוי, קלינשטיין, חיים רומנו, פבלו רוזנברג ואחרים.

כמו קודמיו, האלבום אהבה גדולה זכה להצלחה מסחרית גדולה, וכך גם המופע באותו שם (בהפקת להב), שרץ בהצלחה חסרת תקדים ארבע שנים תמימות, כ-400 הופעות. בהופעות ליווה אותה הרכב משתנה של נגנים (ארבע שנים הן הרבה זמן), ביניהם בעיקר זיו הרפז בבס, דיין וארז נץ בגיטרות, רועי זוארץ בקלידים, קובי נעים בתכנותים וקלידים ויקי לוי בתופים. חלק מהופעות אהבה גדולה הוקלטו (על ידי יעקב מורנו) ושני שירים מהמופע יצאו בתחנות בזמן: לחניו של קלינשטיין ל"אני חיה לי מיום ליום" ו"שרה ברחובות".

במקביל להופעות המשיכה ריטה להיות פעילה בהפקות נוספות. בסוף 1994 יצא שיר מתוך הסרט "שירת הסירנה" שהיא שרה: "אל תפחד" (מ' פיגנבוים ואיתן נחמיאס, ל' וע' קלינשטיין). בפסטיגל באותה שנה הופיעה ריטה בחלק האמנותי בחידוש להיטה של ג'וזי כץ "תני לי להחליט" (מ' עדה נסטוביץ, ל' אילן וירצברג, ע' קלינשטיין, עובד אפרת וגיל פלדמן). בתכנית הטלוויזיה (ובדיסק שיצא בעקבותיה) "לילה גוב" שרה ריטה עם גידי גוב את "חייך וחיי" (מ' דודו ברק, ל' בעז שרעבי, ע' קלינשטיין).

ב-1996 סיכמה "הליקון" עשור לפעילותה של ריטה באוסף תחנות בזמן, שכלל קטעים שלא נכללו באלבומיה, חלקם בהופעות, ביניהם "מחול מטורף", "חיזיון מקומי", "שירת הסירנה (אל תפחד)", "כובע קסמים", "הולכת אליך", "רגע פרטי", "אגדת השמש והירח" ו"היו לילות". ריטה הקליטה במיוחד לאוסף את לחניו של קלינשטיין ל"עד שתעזוב" (מ' ריטה) וגרסה משותפת של שניהם לשיר "שבועה" (מ' יעל טבת), שהופיע במקור באלבום הבכורה של קלינשטיין.

בטקס "פעמוני היובל" ביום העצמאות ה50 למדינה משכה ריטה תשומת לב בינלאומית כששרה, אחרי כל מיני התנגדויות, הסתייגויות ותמיכה ציבורית גדולה, את ההמנון הלאומי, "התקווה".

ב1998 הסתיימו הופעות "אהבה גדולה", וריטה הקליטה את אלבומה הבא וגם החלה לפעול למה שהוגדר בחברת התקליטים שלה "חידוש הקריירה הבינלאומית".

ב1999 יצא אלבומה של ריטה תפתח חלון. להב הפיק מוסיקלית וגלעד ייעץ אמנותית. בעיבודים התחלקו לוי ולהב (וגם ירון בכר, רועי זוארץ ולהקת אסטה, כל אחד בשיר אחד). קלינשטיין עיבד קולות והלחין את רוב השירים, ביניהם "תפתח חלון" (מ' ריטה), "המכתב הראשון" (מ' יאיר לפיד), "או שכן או שלא" (מ' עירית לינור), "עצום את עיניך אחי" ו"בערב יום העצמאות" (מ' איתן נחמיאס-גלס) ו"זמן" (מ' אסתר שמיר). בשני האחרונים קלינשטיין גם שר ביחד עם ריטה. בין השירים הנוספים באלבום היו "מהוואל", שריטה הלחינה לראשונה (ביחד עם שלומי שבת), "שר לי הסתיו" (מ' ול' אתי אנקרי), "כמה אירוני" ו"לא יודעת מה עובר לך בראש" (מ' ול' שלמה ארצי) ושירים מתורגמים מפרסית, פורטוגזית וספרדית.

בהקלטות האלבום השתתפו נגנים רבים והוא נחשב לאחת ההפקות היקרות במ וסיקה הישראלית (קרוב למיליון דולר), גם בגלל ניסיונות למצוא דרך להילחם בתופעת ההעתקה הלא חוקית של דיסקים. תוך חודשים ספורים הוא נמכר ב70,000 עותקים וריטה חיזקה את הצלחתו כשחזרה לסיבוב הופעות בן חמש עשרה הופעות בלבד (כך תוכנן בהתחלת הסיבוב). במקביל לתחילת הסיבוב הוקרן בערוץ 2 סרט דוקומנטרי על חייה של ריטה, "חודאד", בהפקת שלמה פז ויעל בראון ובבימוי שירי שחר.

ב-2000 השתתפה ריטה באלבומו של קלינשטיין תגיד את זה בשירה בשיר הנושא.

באותה שנה יצא אלבום נוסף של ריטה באנגלית TIME FOR PEACE. בעיבוד והפקת קוראדו רוסטיצ'י, מפיק איטלקי שעבד עם וויטני יוסטון, אלטון ג'ון ורבים אחרים. השירים הוקלטו בקליפורניה, איטליה ובתל אביב. קלינשטיין הלחין לאלבום את שיר הנושא (שנפתח בעברית ב"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו אמן" ומילותיו "עת לכל חפץ..." מתוך "קהלת") ובאלבום נכללו שני לחנים נוספים שלו וגם עיבודו ל"הכניסי תחת כנפך" (בעברית). כמו באלבום תפתח חלון גם כאן שרה ריטה "מהוואל" שחיברה עם שלומי שבת ורוב שאר השירים באלבום היו חדשים, של יוצרים אמריקנים.

ב-2001 התארחה ריטה באלבומו של יוסי בנאי לאט, ושרה עימו בדואט את "ציור של אהבה" (מ' רפי קינן, ל' יונתן בר גיורא). באוגוסט 2001 יצא אלבום כפול שתעד את המופע המשותף שקיימו ריטה ורמי קלינשטיין באותה תקופה. האלבום, בהפקה מוסיקלית של לואי להב ובעיבודים של רמי קלינשטיין, כלל ביצועים משותפים של רמי וריטה למיטב להיטיהם וגם קטעים מיוחדים כמו תוספת ראפ (שכתב סבלימינאל) ל"שביל הבריחה" וגרסה עברית (שכתבה נעמי שמר) לשירו של ז'ק ברל "אל תלכי מכאן". באותה שנה ילדה את הבת נעם, אחות למשי.

במרץ 2003 הוציאה ריטה את אלבומה חמצן, בהפקתו של לואי להב. חמצן, אלבום הסולו השישי של ריטה, כלל שירים שכתבו יאיר לפיד, צרויה להב, אביב גפן, ארקדי דוכין ועוד, אותם הלחין רמי קליינשטיין. את צאת האלבום הקדימו הסינגלים "לאלף נמר", שהפקתו האלקטרונית הפתיעה רבים, ו"אתה בכל זאת", שירו של מאיר אריאל.

לחמצן, בניגוד לאלבומיה האחרונים של ריטה, לא הוקלט דואט בינה לבין קליינשטיין. זאת, כך הסבירה בראיון לגלי צה"ל, "בשביל שאנשים לא יקיאו". אחרי צאת האלבום יצאו ריטה וקליינשטיין לסיבוב הופעות בארה"ב. בתחילה סירבה השגרירות לאפשר להנפיק לזמרת אשרת כניסה משום שנולדה באירן. אלא שהתערבות מספר גורמים, ביניהם משרד החוץ ושגרירות ישראל, איפשרו את מתן האשרה.

במהלך 2003 ו-2004 הופיעה ריטה בסיבוב ההופעות "Live", בהפקתו של לואי להב. במסגרת המופע יצא לרדיו הסינגל "תשקר לי" בגירסת הופעה. ב-2004 יצאה גירסת הדי.וי.די לקלטת המצליחה של מופע "אהבה גדולה" מ-1998.

ביולי 2006 השיקה ריטה את המופע "One" בבימויו של חנוך רוזן. המדובר בספקטקל בקנה מידה שטרם הופק בארץ, ובהכנתו הושקעו 20 מיליון שקלים, עם עשרות רקדנים ואקרובטים בינלאומיים.

באותה שנה עזבו ריטה ובעלה רמי קליינשטיין את חברת הליקון, בה החלו את הקריירה שלהם וניהלו אותה למשך יותר משני עשורים. בהתחלה לא היה ברור מנין נוצר הקרע, שכן בין בעלי הליקון לבין בני הזוג שררה בנוסף גם חברות אישית, אולם קצת יותר משנה לאחר מכן התמונה התבהרה: ריטה ורמי הגישו תביעה נגד הליקון על סך 4 מיליון שקלים, בה נטען שבחברת התקליטים שיבשו וזייפו רישומים כספיים באמצעות מערכת הנהלת חשבונות פיקטיבית מקבילה, וזאת על מנת להקטין את הכנסותיהם.

שלושה חודשים לאחר התביעה החליטו בהליקון להוריד את הכפפות, וטענו כי הזוג החליט לתבוע כשמכירות אלבומיו האחרונים החלו לרדת באופן דרסטי. "הסיבה האמיתית להגשת התביעה ולמהלכים הפסולים שקדמו לה", השיבה הליקון בתגובה לתביעה, "הינה הירידה בהכנסותיהם של ריטה ורמי בשנים האחרונות. המגמה העולמית של ירידה במכירת תקליטים, לצד העובדה שתקליטה האחרון של ריטה 'חמצן', ושני תקליטיו האחרונים של רמי 'תגיד את זה' ו'הרבה פנים' היו כישלונות מסחריים, הובילו לירידה בהכנסותיהם ממכירת תקליטים וממקורות אחרים - דוגמת הופעות - המושפעים ישירות ממכירת התקליטים. הירידה בהכנסות גרמה להם לצאת ל'מסע' שנועד לאתר, בכל מחיר, 'סכומים עלומים' שנשללו מהם, כביכול, שלא כדין".

במקביל לסערה שחררה ריטה במאי 2007 את הסינגל הראשון מתוך אלבומה החדש בהפקת עברי לידר - "אני גרה מול המים", אותו כתב יוסי בנאי ז"ל לספר "אני שר להעביר את הזמן". על הלחן הופקדו חברות הצמד "שתיים" (ענבל סמדר וליאת בנטוב), שבנוסף השתתפו בקולות הרקע ובנגינה. השיר, אגב, נכתב כמובן בלשון זכר ("אני גר מול הים"), ובאישור משפחת בנאי הוסב הטקסט ללשון נקבה. בקיץ 2007 פורסם כי ריטה ושותפה ב28 שנים האחרונות, רמי קליינשטיין נפרדו, שמן קצר לאחר שחתמו הסכמים מול חברת התקליטים הד ארצי להמשך הפעילות המוסיקלית שלהם.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון