דיסקוגרפיה: ציפי שביט

ציפי שביט היא אחת מכוכבות הילדים הגדולות בארץ. 30 שנות הקריירה העשירה והמגוונת שלה כוללות עשרות מופעים, תוכניות טלוויזיה ואלבומים שעליהם גדלו דורות שלמים של ילדים. שביט ידועה בטמפרמנט ובאנרגיה הבלתי נגמרים שלה וביכולתה "להדביק" אחרים במצב הרוח הטוב שלה. לאחר עשרות שנים שבהן הופיעה רק בפני ילדים, היא החלה בשנות ה– 90 להופיע בצורה מסודרת גם בפני קהל המבוגרים והעלתה שתי תוכניות בידור מצליחות - "למבוגרים בלבד" ו"שביט 2000".

ביוגרפיה

שביט נולדה בקיבוץ נווה ים ובגיל צעיר עברה עם משפחתה לתל אביב. בצבא שירתה בצוות הווי פיקוד הדרום, שם בלטה בעיקר בחוש ההומור שלה ובמשקלה הרב, שהיה סמלה המסחרי בתחילת הדרך. לאחר השחרור לקח אותה האמרגן אברהם דשא (פשנל) תחת חסותו ושיבץ אותה בהצגה "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ" (1969) ובסרטו של אורי זוהר "התרוממות" (1970).

ב-1968 השתתפה במחזמר ובאלבום הלו דולי בכיכובה של חנה מרון ובהפקה של גיורא גודיק. ב– 1971 היא השתתפה במופע של להקת הג'אמבו, שהורכבה מיוצאי הלהקות הצבאיות, ושרה בו את "כולם הלכו לג'אמבו". השיר, שמספר על ילדה ששברה את הרגל, נכתב בעקבות מקרה אמיתי שקרה לשביט – באחת החזרות האחרונות למופע היא החליקה ונאלצה לעלות לבמה כשהיא יושבת בכיסא גלגלים ורגלה מגובסת. השיר הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר ומאז היא שרה אותו כמעט בכל הופעה שלה. באותה שנה השתתפה שביט גם במופע "הקוקו והסרפן" וכעבור שנה נטלה חלק במופע "שוקולד מנטה מסטיק – קונגרס הצחוק הציוני הראשון". ב- 1973 נפטר בעלה ממחלת הסרטן, והיא נעזרה בהופעותיה על הבמה כדי להתגבר על המשבר שחוותה.

בהדרגה עברה שביט להופיע בפני ילדים. ב– 1974 היא העלתה את המופע "צ'יטי צ'יטי בנג בנג", שאותו ערך שאול ביבר, מי שקיבל אותה בזמנו ללהקה הצבאית. באותו מופע שרה שביט קטעים מוכרים כמו "ג'ינג'י", "פיט ופוט" ואת השיר "איבדתי את אמא שלי", שזכה להצלחה גדולה עם מילותיו של חנוך לוין.

כעבור שנתיים היא העלתה את המופע "טמבולינה" משירי דני קיי, שזכה להצלחה גדולה. האלבום משירי המופע, בתרגומיו של יורם טהרלב, נחשב לאחד מאלבומי הקלאסיקה הישראלית לילדים.

באותן שנים ביססה שביט את מעמדה ככוכבת הילדים הגדולה בארץ והשתתפה כמעט בכל בכל מופע שנערך לילדים. בפסטיבלי הילדים היא זכתה במקומות גבוהים עם השירים "דודה סמנטה", "ברבאבא" ו"מר אפצ'י". בין שאר השירים ששרה בפסטיבלים היו "אבגדה" ("איזו מן מילה"), "בוא השלום" (עם דודו זכאי) ו"שירו שיר ילדים" עם אלי גורנשטיין.

ב– 1977 הקליטה שביט אלבום סיפורים לילדים בשם מדוע לפיל חדק כל כך ארוך והעלתה עם אריה מוסקונה מחזמר שנקרא "קרנבל ביער". באותה תקופה היא נישאה לאבישי דקל, שהפך גם למפיק שלה ושל אלבומיה.

כעבור שנתיים היא הקליטה את האלבום ציפיטפוט, שכלל את הלהיט "גברת שוקולדה" והשתתפה בהצגת הקסמים "ציפי קונץ". ב– 1980 היא השתתפה במופע "פנטסיה בארץ הפלאות", שכלל את מיטב השירים מתוך הסרטים המוסיקליים ומחזות הזמר לילדים, ושנה לאחר מכן היא החלה לדבב את דמותה של הדרדסית בסדרת הטלוויזיה המצוירת שהפכה ללהיט. בעקבות הסדרה הוציאה שביט את האלבומים ציפי שביט והדרדסים (1981) וסיפורו של אסטרודרדס ועוד שני סיפורי דרדסים (1984).

ב- 1985 היא השתתפה בהצגה המוסיקלית "עוץ לי גוץ לי", שהועלתה בחנוכה ושרה שם בין היתר את השיר "פוריפופפה, פוריפופפה, הוי כמה שאני יפה". באותה שנה היא הקליטה את האלבום ציפי ולישון עם "בלוז הצפרדעים", ובעקבותיו באו האלבומים החברים שלי, שכלל את "הילד הכי קטן בכיתה" - להיטה הגדול ביותר בשנות ה– 80, והמשפחה שלי, אלבום של שירים על בני המשפחה השונים. אחד השירים בו הוא "אמא, את אוהבת אותי?", שאותו היא שרה עם בתה תמרי. השירים החדשים שנכתבו לשלושת האלבומים הולחנו על ידי מיטב היוצרים בארץ וביניהם שלמה גרוניך, אלון אולארצ'יק, שלמה יידוב, עוזי חיטמן, קובי אשרת ונורית הירש. חלק מאותם שירים הופיעו מאוחר יותר באלבום האוסף שהוציאה, אני וכל המשפחה.

בתחילת שנות ה– 90 צילמה שביט סדרת טלוויזיה לילדים בכיכובה, הקליטה עם נתן דטנר שתי קלטות וידאו לילדים על פי הספר "100 שירים ראשונים" והעלתה עם חני נחמיאס את המופע המשותף "מותק, הילדות התחברו", שהוליד גם תוכניות טלוויזיה לילדים.

בהמשך העשור עשתה שביט צעד נועז. לאחר שנים רבות שבהן הופיעה כמעט אך ורק לפני ילדים, היא העלתה את תוכנית הבידור "למבוגרים בלבד". התוכנית זכתה להצלחה גדולה ובעקבותיה הועלתה בשנת 2000 תוכנית נוספת למבוגרים, מצליחה כקודמתה, בשם "שביט 2000".

בעריכת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה