דיסקוגרפיה: ארקדי דוכין

ביוגרפיה מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

ארקדי דוכין הוא אחד היוצרים המוכשרים והמרתקים ברוק הישראלי מאז סוף שנות ה-80. כמעריץ של מוסיקאים ישראלים "מתקדמים" משנות ה-70, כמו יוני רכטר, אבנר קנר ושלמה גרוניך, יצר דוכין כמעט תמיד מוסיקה מורכבת, אישית, לא מתפשרת ולא מתחשבת בצווי האופנה, ועם זאת קליטה מאוד. כחלק מהחברים של נטאשה וכיוצר עצמאי יצר דוכין כמות גדולה מאוד של להיטים, והיה בין המוסיקאים העיקריים שיצרו את "צליל הרוק הישראלי" של שנות ה-90.

התחלת הדרך

ארקדי דוכין נולד ברוסיה ביוני 1963. בגיל 12 הוא כבר ניגן בבס ובקלידים בלהקות שניגנו מוסיקת ריקודים. הוא לא למד מוסיקה, אבל כשעלה לארץ בגיל 15 ידע שיהיה מוסיקאי כיוון שזה היה ערוץ התקשורת היחיד שלו בשנותיו הראשונות כאן, כשעוד לא ידע עברית. בארץ גר בקריית ים, ניגן בבס בלהקה בקריות, ומאחר שלא התקבל ללהקה צבאית, שירת בצבא כטנקיסט, כולל תקופה קשה במלחמת לבנון, עד 1983.

בזמן שירותו הצבאי גר דוכין במגדל העמק, ושם פגש את מיכה שטרית. השניים הקימו להקה בשם ספטימה 5, שניגנה, בהשפעת מתי כספי, בוסה נובה ישראלית. שטרית היה הזמר, ודוכין רק ניגן בקלידים (ולא שר כיוון שחשב שאינו יכול לשיר בעברית). הוא גם הלחין שירים ראשונים בהשפעת המלחינים הישראלים שהעריץ. מבין לחניו אז התפרסם, שנים אחדות לאחר מכן, "עיר אטומה".

ספטימה 5 הופיעה בעיקר בצפון הארץ, אך הגיעה גם למועדון "שמיים" בתל אביב. הרכב הלהקה השתנה פעמים אחדות, ובסוף 1984 ניגנו בה גם הגיטריסט מיקי הררי ונגן הבס קוזו.

ב-1985 עבר דוכין לתל אביב כדי להשתלב במוסיקה הישראלית. הוא החל לכתוב שירים מסוג אחר, ביניהם התפרסם אחר כך "אוגי". שטרית הגיע לתל אביב כחצי שנה אחריו ולא רצה לשיר את שיריו החדשים. ואז, כמעט מחוסר ברירה, התחיל דוכין גם לשיר.

ימי החברים של נטאשה

ב-1986 הגיעו דוכין ושטרית, עם הטכנאי גיא לנדאו, לראשונה לאולפן "אמדן" של דני גרנות. תחת השם לא כולל מע"מ הם הקליטו את "הצילו" (מ' אחירז כהן, שטרית ודוכין, ל' וע' דוכין), אותו שרו שניהם, "רגל של בובה" (מ' ול' שטרית, ע' דוכין), שבו שטרית שר ואת "לך תדע" (מ' ול' דוכין וגרנות), שבו השתתפו דוכין בשירה, קלידים, בס ותופים, גרנות בשירה וקלידים ועדי דגני בקלידים.

זו הייתה ההתחלה של אחת הלהקות הישראליות הטובות והמצליחות של שנות ה-90, החברים של נטאשה. דוכין ושטרית, שהיו חברים טובים ושותפים אמיתיים לדרך, יצרו ושרו את שיריה (יחד ולחוד) עד התפרקותה ב-1996.

בתקופת החברים של נטאשה יצר דוכין שירים לאחרים, חלקם עם שטרית וחלקם לגמרי לבדו, לעיתים כפרנסה בלבד (ובשנים הראשונות תמורת מעט מאוד כסף) ולעיתים מתוך הזדהות מלאה עם השירים והמבצעים. דוכין גם ניגן והפיק לאמנים נוספים, ואפילו הוציא אלבום סולו תוך כדי.

בהקלטת השיר "כמו לוליין" (מ', ל' וה' אחי כהן-רז של ותיקי הבריגדה ניגן דוכין בבס.

להקת זרם מקומי הקליטה את "עיר אטומה" (מ' שטרית, ל' וע' דוכין), ודוכין ניגן בקלידים. אורי לס הקליט עם החברים של נטאשה בעיבוד של דוכין את "עיר אטומה", "ציידי האהבה" ו"בוא נעוף" (מ' שטרית, ל' דוכין) ואת "משהו משהו" (מ' ול' שטרית). דוכין שר ותיכנת תופים. אריק סיני קיבל מדוכין שירים שהופיעו אחרי ארבע שנים באלבומו שמועות על גשם.

בפסטיגל 1988 שרה שרי צוריאל את "אמא ממתינה" (מ' שטרית, ל' דוכין, ע' רון דרויאן). קצב הנשימה הקליטה את "סוד היום הבא" (מ' שטרית, ל' עופר מאירי), ודוכין השתתף בשירה. נורית גלרון שרה את לחניו של דוכין ל"אחרינו המבול" (מ' גלרון) ו"מישהיה (טיוטה להספד)" (מ' דוד אבידן). אלונה טוראל עיבדה את השירים על פי דוכין. דני בסן שר את לחנו של דוכין ל"ילדים קטנים" (מ' צרויה להב), ורון שובל שר את "לפעמים" (מ' שטרית, ל' דוכין, ע' ננסי ברנדס).

ב-1989 יצא אלבום הבכורה של החברים של נטאשה. בתחילת השנה דוכין עיבד והפיק מוסיקלית שיר ראשון שיצרה ושרה חברתו, לאה שבת, "לא זוכרת איזה חורף". הוא גם ניגן בגיטרות, קלידים ובס ותיכנת תופים. גבי שושן הקליט את "הוא לא כמו כולם" (מ' ל' וע' ארקדי דוכין), ושלומי שבת שר את "שנה חדשה" (מ' שטרית, ל' וע' דוכין) עם דוכין בקלידים, בס ותכנות תופים. ליליה הקליטה את "כבר שנה" (מ', ל' ע' וה' דוכין). דוכין השתתף בנגינת קלידים. דוכין הקליט שיר נגד התעללות בילדים, "שקי האיגרוף" (מ' מאיר גולדברג, ל' ע' וה' דוכין).

בסוף אותה שנה יצא אלבום הסולו הראשון של דוכין, רוצה ויהיה, משירי המשורר והמלחין הרוסי הנערץ עליו ולדימיר ויסוצקי. דוכין עיבד והפיק מוסיקלית עם ברי סחרוף ודני מקוב. פרט ל"טמבל" (ת' יהונתן גפן) ול"פארוס" (שנשאר ברוסית), כתב שטרית את הנוסח העברי לשירים. ביניהם "לא דו", "אם וודקה היתה", "אגדה מוזרה" ו"צמרמורת". דוכין שר וניגן בבס, קלידים וגיטרה, סחרוף בגיטרות, מקוב בתופים וניר בן ציון בקלידים ואקורדיון.

את הוצאת התקליט ליווה מופע (בהפקת רפי מלול) ובו גם שירים נוספים כ"אני לא אוהב", שיצא בתקליט שדרים, ו"זה לא רומן", שהפך בהמשך לשיר של החברים של נטאשה.

התקליט נכשל מסחרית, אך היה טוב בעיני דוכין בשל ההזדמנות לזכות בהקשבה אחרת של הקהל. האלבום, אגב, הגיע בסופו של דבר לזהב.

ב-1990 דוכין עיבד והפיק מוסיקלית את תקליט הבכורה של לאה שבת, חום שאתה מחפש. הוא גם כתב והלחין לאלבום את "ערב ביקורים", והשתתף בשירה, בס, גיטרה אקוסטית וקלידים. באותה שנה הקליט אלברט עמר את "ישן אדם" (מ' דוד אבידן, ל', ע' וה' דוכין). בהקלטה דוכין גם שר וגם ניגן ברוב הכלים.

ב-1991 יצא שינויים בהרגלי הצריחה, אלבומה השני של החברים של נטאשה.

באותה שנה הקליטה שלומית אהרון את "בגלל האנשים שאני אוהבת" (מ' אסתר שמיר, ל' וע' דוכין). בהקלטה דוכין ניגן בבס. טל גורדון הקליטה בתקליט הבכורה שלה את לחנו של דוכין ל"איש זר" (מ' דוד אבידן). אילון קרני הקליט את "כבר לא מפחד" (מ' ול' קרני), "שמעתי איך הפרחים צומחים" ו"סוף השדרה" (מ' ול' פרנסיס קברל) בהפקה של דוכין, שגם ניגן בהקלטות בקלידים.

שלומי שבת הקליט באלבומו אל תלכי רחוק מדי לחן של דוכין ל"על הרציף" (מ' נורית בת-שחר-צפריר) ועיבודים של דוכין ל"אל תלכי רחוק מדי" (מ' ול' לאה שבת) וללהיט של אפרים שמיר "מיקה" (מ' ול' יאיר רוזנבלום). דוכין גם ניגן בגיטרות וקלידים. דוכין עיבד והפיק מ וסיקלית את תקליטו של רוני תורג'מן אחיזת עיניים. הוא כתב והלחין בו את "תביני מותק", ניגן בקלידים, בס וגיטרות אקוסטיות ושר קולות רקע. נורית גלרון שרה בתקליטה בתוך הסערות את "אדמה" (מ' ול' דוכין), אורי זר הקליט את לחנו של דוכין ל"אסטרונאוט" (מ' דודו ברק, ע' וה' יהודה גבאי) ואפרים שמיר שר את לחניו של דוכין ל"סוף סוף גשם" (מ' עלי מוהר) ו"תלמד לסלוח" (מ' דוכין). יעקב נווה הקליט את "יונה לבנה" ו"עולם החלומות" (מ' נווה) ואת "רועה בן רועה", "זה נכון" ו"כמו תאומים" (מ' אהוד מנור). דוכין הלחין, עיבד, הפיק מוסיקלית, שר קולות וניגן בקלידים וגיטרות. הזמרת רוני הקליטה קטע דאנס שדוכין הלחין ועיבד: "בוא תתקרב" (מ' רוני ועדית פאנק). בהקלטה ניגן דוכין בסינטיסייזר.

אריק סיני שר באלבומו שמועות על גשם מלחניו של דוכין את "צובר בשקט" ו"היא לא דומה" (מ' דוכין), "עיר אטומה" (מ' שטרית וסיני), "דקה לפני הבכי", "ספר לה איזק" ו"היי איש" (מ' סיני ודוכין). לאה שבת שרה בתקליטה גל געגוע מילים של דוכין לשיר הנושא היווני של קזנג'ידיס.

בפסטיגל 1992 שרה גלי עטרי את "אגדה" (מ' לאה גולדברג, ל' דוכין ע' עובד אפרת). אייל בוחבוט שר בתקליט הבכורה שלו את לחנו של דוכין ל"כביש מספר 89" (מ' אהוד מנור). ריקי גל שרה בתקליטה חפש בי את "ואז נשב בצל" (מ' ול' דוכין).

ב-1993 הוציאו ארקדי דוכין ומיכה שטרית כפרויקט צדדי במקביל לחברים של נטאשה דיסק לילדים בשם אחלה זאורים עם הבמאי חיים בוזגלו. דוכין הלחין, עיבד והפיק מוסיקלית את "התעוררות", "בית קפה של דינוזאורים" (מ' חיים בוזגלו), "סיפור אהבה שלה", "אחלהזאור", "דינוזאור רוק כבד" (מ' שטרית) ועוד. הוא גם שר, ניגן בגיטרות וקלידים ותיכנת תופים.

באותה שנה דוכין הפיק מוסיקלית את תקליטו של שלומי שבת שעה אחת ביחד. הוא גם הלחין בו את "נדנדי" (מ' שטרית), כתב מילים ללחן הארמני "אור לילי" וגם שר קולות וניגן בבס וקלידים. לשרון חזיז הלחין דוכין את "חייל הגומי" (מ' מאיר גולדברג) לאלבומה קח אותי לשם. ב-1993 הקליטה דפנה דקל לאלבומה דפנה דקל, שיצא ב-1994, את לחניו של דוכין ל"בת השכן" (מ' רוני ערן) ול"מלאך" (מ' נילי אהרונוביץ').

ב-1994 יצא רדיו בלה בלה, אלבומה השלישי והכפול של החברים של נטאשה.

עוד באותה שנה הלחין דוכין מוסיקה לסרטו של אסי דיין "שמיכה חשמלית ושמה משה". מתוך הפסקול יצאו בתקליט שדרים שני שירים ששרה השחקנית רבקה נוימן: "בחלום" (מ' דיין, ל' דוכין) ועיבוד של דוכין ל"הלוואי" (מ' אהוד מנור, ל' בועז שרעבי). דוכין הלחין גם מוסיקה לסרטו של חיים בוזגלו "צלקת". המוסיקה זכתה באותה שנה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע. דוכין גם השתתף בשירה, עם אריק איינשטיין ושם-טוב לוי, בגירסה חדשה לשיר "דון קישוט" (מ' יהונתן גפן, ל' לוי) שצורפה לגירסת הקומפקט של האלבום מצב רוח של שם טוב לוי.

ב-1995, באלבום יש בי אהבה של אריק איינשטיין ושם-טוב לוי, הוקלטו לחניו של דוכין ל"יש בי אהבה" (מ' דוכין) ו"בגללך" (מ' שטרית).

בשנה זו, עוד בימי החברים של נטאשה, יצא אלבום הסולו השני של דוכין, ארקדי דוכין. ז'אן פול זימבריס הפיק מוסיקלית את האלבום, דוכין וזימבריס עיבדו ויונתן רזאל עיבד לכלי קשת. דוכין כתב והלחין את כל השירים. ביניהם "חדר משלי", "זה קורה לי בעיקר כשאני חושב עלייך", "כשאמצא אותך", "צובר", "מרוב אהבתי" ועוד. הוא שר וניגן בקלידים, בס, פסנתרים, גיטרות ותופים, בחלק מהקטעים לבדו ובאחרים עם נגנים שונים, ביניהם זימבריס, ירמי קפלן עמיר "ג'נגו" רוסיאנו, יוסי פיין, ברי סחרוף, שלמה יידוב, יהודה פוליקר ואחרים. האלבום קיבל ביקורות מעולות, רבים משיריו הפכו ללהיטים גדולים והוא היה לרב מכר גדול.

עוד באותה שנה הלחין דוכין מילים של מאיר אריאל לשיר "כתונת פסים" כחלק ממסע הסברה של משרד הקליטה. ההקלטה הופקה על ידי גלי צה"ל, דוכין הפיק מוסיקלית, עיבד, שר וניגן בגיטרה אקוסטית, בס ופסנתר. השתתפו אלון אולארצ'יק, דנה אינטרנשיונל, קורין אלאל, מזל אלסה, מאיר אריאל, יזהר אשדות, דורי בן זאב, זהבה בן, דני בסן, דנה ברגר, מיקי גבריאלוב, דוד ד'אור, ארנה ומשה דץ, סי היימן, איגי וקסמן, פיני חדד, שרון חזיז, חנן יובל, מזי כהן, אריק לביא, עופר לוי, שם-טוב לוי, דני ליטני, חיים משה, ברי סחרוף, חיה סמיר, גלי עטרי, רמי פורטיס, צביקה פיק, רפי פרסקי, ערן צור, מרגלית צנעני, ירמי קפלן, חמי רודנר, פבלו רוזנברג, מסקי שברו-סיון, מיכה שטרית, יבגני שפובלוב, בועז שרעבי ודן תורן.

דוכין גם הפיק מוסיקלית ועיבד את האלבום עיוור בלב ים של ערן צור וכרמלה גרוס ואגנר. הוא כתב והלחין לאלבום את "המנון לאדישות" וה שתתף בהלחנת "ואז הופיעה בטי" (מ' ול' וצור). בהקלטות דוכין שר וניגן בגיטרה אקוסטית, פסנתר וקלידים.

ב-1996 התפרקה להקת החברים של נטאשה אחרי כמעט עשר שנות פעילות. האלבום בהופעה חיה סגר את סיפורה של הלהקה.

אחרי החברים של נטאשה

ב-1996 הגיע לרדיו תקליטון ובו שלוש גירסאות ל-"When Machines Cry Again", קטע טראנס של הרכב אלמוני בשם "Dootz". זה היה דוכין, בדרך לאלבום טראנס מלודי שלא הושלם.

נורית גלרון הקליטה באלבומה המקום ההוא את לחניו של דוכין ל"תקרית" (מ' דוד אבידן) ול"בתנועה מתמדת" (מ' גלרון). פבלו רוזנברג, באלבומו בין ערביים, הקליט את "כשאת אתי" (מ' ול' גיא לנדאו ודוכין).

בשנים 1996 - 1997 דוכין הפיק מוסיקלית אלבום ללהקת משחררי הסעיף (או המשחררים) של גיטריסט איפה הילד הפורש, אופיר בר עמי. מתוך האלבום יצאו בתקליטי שדרים רק שני שירים: "ללחוץ על הכפתור" ו"ריקוד הזאבים" (מ' ול' אופיר בר עמי).

ב-1997 הקליט דוכין גירסה משלו ל"בגללך" (מ' שטרית, ל' דוכין) בליווי התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוח יונתן רזאל. באלבום הבכורה של מיקה קרני דוכין הקריא קטע בשיר "כל קיץ" (מ' נתן יונתן, ל' קרני).

ב-1998 חידש דוכין את להיטו של צביקה פיק "לא אני" (מ' אלכסנדר פן, ל' פיק, ע' וה' דוכין) לפרויקט עבודה עברית. באותו פרויקט חידשה דורית ראובני את שירו של דוכין "מרוב אהבתי".

ב-1998 הוציא דוכין אלבום כפול ובו יצירה קונספטואלית ארוכה ומורכבת: כוכב האהבה. האלבום השאפתני כלל 27 שירים של רוק רקיד, המתארים עולם עתידני, הרפתקה בחלל וכמיהה לאהבה בכדור הארץ. דוכין כתב והלחין את כל הקטעים, שישה מהם עם גיא לנדאו, ביניהם: "עכבר", "לואיס", "מרגיש אשם", "אהבה ראשונה", "אהבה אמיתית", "כוכב האהבה" ועוד. דוכין שר, ניגן בקלידים, פסנתר, גיטרות וסינטים ותיכנת תופים. להקת הלימונים, שליוותה אותו בהופעות (יפתח שחף בגיטרות, עודד שכטר בבס ואיתן גרף בתופים), הייתה הבסיס לליווי גם באלבום, ולצידם ניגנו גם מיקי הררי בגיטרות, חיים רומנו בבוזוקי, רוני בר בצ'לו, נגני כלי נשיפה (בתזמור גורי אגמון), זמרי רקע (ביניהם הטכנאי ראובן שפירא ומקהלת זמרי שמיים) ואורחים בחלק מהשירים: גידי גוב, דני בסן, דויד ברוזה ושמואל וילוז'ני.

כוכב האהבה כלל כמה שירים מצוינים, אבל הקונספט הראוותני היה קשה מדי לרדיו חובב המיינסטרים, וגם בהופעות המעטות שקיים דוכין עם היצירה המלאה הוא לא הצליח להפוך את הדיסק הכפול להצלחה ודי מהר חזר להופיע במופע קטן, לעיתים לבדו עם פסנתר.

ב-1999 יצא דוכין למופע משותף עם מאיר בנאי בהפקה מוסיקלית של יהודה עדר. במופע "ארקדי בנאי מאיר דוכין" שניהם שרו ממיטב להיטיהם. דוכין ניגן בפסנתר, מקלדות ובס ובנאי ניגן בגיטרה וכלי הקשה. הם גם יצרו שיר אחד ביחד, "דומינו", והוציאו מיני-אלבום ובו השיר הזה ועוד ארבעה שירים מההופעה, בהפקת עובד אפרת: "אהבה קצרה" ו"הלילה של אתי" (מ' ול' בנאי), "מלנכולי" ו"איש בלי נצח" (מ' מיכה שטרית, ל' דוכין). בהקלטות התארחו אבי סינגולדה ורן שם טוב בגיטרות.

לאלבום שם-טוב לוי 99 כתב דוכין מילים ל"את יודעת" ו"לבאה המוסיקה" (ל' לוי), בו גם שר. היי פייב הקליטה את "מותק", שדוכין כתב, הלחין, עיבד, הפיק מוסיקלית (עם עובד אפרת) וגם ליווה בקלידים וקולות. באלבום 7 בול של כוכבת הילדים יעל בר זוהר, שר איתה דוכין חידוש ל"דינוזאור רוק כבד" (מ' שטרית, ל' דוכין).

בשנת 2000 דוכין עיבד והפיק מוסיקלית את מיני-אלבום-הבכורה של תמר גלעדי. הוא גם ניגן בהקלטות בקלידים ופסנתר, שר קולות ומחא כפיים.

בראשית 2001 יצא אלבומו של דוכין להרגיש בהפקה מוסיקלית של לואי להב. בין להיטי האלבום בלטו "אוהבת לא אוהבת", "בודד בודד" (עם יהודית רביץ), "הרי את מותרת לכל אדם" (עם שבק ס') וחידוש לשיר שכתב לאריק סיני עשר שנים לפני כן, "היא לא דומה".

עוד באותה תקופה הקליט דוד ד'אור שיר שארקדי כתב והלחין: "כל הכוכבים". ארקדי גם השתתף, בשירת קולות, בשיר אחד באלבומו של מיכה שטרית, קובה.

באלבומו של יוסי בנאי, לאט, הלחין דוכין את השיר "אישה שלי" (מ' בנאי).

ביום הזכרון באותה שנה השתתף דוכין בתכנית שלי צה"ל "לחיות את עצמם" לזכר הנופלים. הוא הלחין ושר מלים של יניב וייסר ז"ל: "בקבוק קטן של בושם".

באוגוסט 2000 הוציאה חברת "הד ארצי" אוסף כפול משירי החברים של נטאשה. דוכין ושטרית התנגדו בתקשורת להוצאת האוסף ללא התייעצות עימם והבטיחו אוסף שונה שהם יערכו בעצמם.

בספטמבר 2001 הופיע דוכין במופע "איך כש..." לזכרו של יוסי אלפנט ז"ל. בליווי להקת הפליטים הוא שר שיר חדש שהלחין למלים של אלפנט, ועם חבריו להחברים של נטאשה הופיע בשני שירים מתוך שינויים בהרגלי הצריחה.

בשנת 2003 יצא ארקדי דוכין לסיבוב הופעות בליווי רביעיית כלי מיתר, בניצוחו של יונתן רזאל. במופע ביצע דוכין עיבודים חדשים לשירים "חדר משלי", "היא לא דומה" ואחרים.

בשנת 2004 הגשים דוכ ין חלום ופתח בקריירה כשף במסעדה תל אביבית. באותה שנה הוציא את אלבום האוסף הראשון שלו, יותר ממני, שכלל, לצד להיטיו הגדולים, גם שירים שטרם יצאו על גבי דיסק, כמו "שקי האגרוף", הביצוע המשותף עם שטרית ל"הוא לא ידע את שמה" והביצוע של דוכין ל"בגללך" שכתב לאריק אינשטיין. באוסף נכלל גם שיר חדש, "מי אוהב אותך יותר ממני", שכתב שטרית והלחין דוכין, אשר זכה להצלחה גדולה. בדצמבר של אותה שנה אמור היה דוכין לקחת חלק ב"פסטיבל השירים של ישראל", יוזמה משותפת של שידורי קשת ומפעל הפיס להחזיר את תחרויות פסטיבל הזמר. אלא שדוכין נאלץ לבטל את השתתפותו מסיבות בריאותיות, שגרמו לו גם לדחות את סיבוב ההופעות שלו.

באפריל 2005 הגיע האוסף של דוכין לפלטינה (40 אלף עותקים). באותה הזדמנות העניקו לו מנהליו אות הוקרה על כך שיצירותיו נמכרו בלמעלה מחצי מיליון עותקים.

מאת יואב קוטנר

הסתר ביוגרפיה

©2018 סטריאו ומונוSweetHome :אחסון